50,000 לוויקיפדיה

"כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן", קובעת קלישאת חנוכה, ומן הסתם הכותב שלה ודאי לא חשב על 700 כותבים ועורכים פעילים, שעומדים מאחורי מיזם ויקיפדיה, כשחיבר את השיר. אותם מאות מתנדבים יכולים להתגאות בהישג שהאנציקלופדיה העברית חוגגת היום (ו'): 50,000 ערכים. מספר מרשים יותר אפילו מזה של הוויקיפדיה הערבית, שמונה 20,000 ערכים, למרות שמספר דוברי הערבית גבוה בהרבה מזה של דוברי העברית.

לרגל המאורע וסתם כדי לראות את הפנים שמאחורי המילים, אורגן מפגש ויקיפדים במרכז הבינתחומי בהרצליה. על הפרק: סופגניות ועתיד האנציקלופדיה העברית החופשית. נרשמה נוכחות גבוהה לחובשי הכיפות הסרוגות ומיעוט יחסי של נשים, אפילו בהשוואה לכנסי לינוקס.

וויקיפדיה סוגרת רק 3.5 שנות פעילות, אבל הביורוקרט הראשי, דוד שי, יכול להרשות לעצמו מינון סביר של נוסטלגיה: "נזכרתי בהודעה הראשונה שהוצאנו לעיתונות, על היום בו הגיעה הוויקיפדיה העברית ל-1,500 ערכים", אמר הביורוקרט, תפקיד שמכשיר אותו למנות מפעילי מערכת אחרים.

"אז ידענו שיש לנו רק גרעין של אנציקלופדיה ובקרוב אולי יהיה משהו הולם. היום אנחנו יכולים לקרוא לזה אנציקלופדיה, למרות שיש לנו הרבה מאוד מה להשלים, גם בערכים חדשים וגם בהרחבה ושיפור של ערכים קיימים", אמר.

דרושים ויקיפדים מבוגרים

עוד הישג נכבד שוויקיפדיה יכולה לזקוף לזכותה הוא החדירה למיינסטרים, מה שמתבטא בין היתר בפרוייקט משותף עם האוניברסיטה העברית. הסטודנטים בקורס דיני נזיקין בשנה ב' בפקולטה למשפטים יכתבו כמטלה ערך על תת-נושא אחד בתחום לוויקיפדיה. באוניברסיטה הפתוחה התקינו את MediaWiki, התוכנה החופשית עליה רצה ויקיפדיה, ומנהלים באמצעותה כ-30 קורסים שונים, על כך הרצתה במפגש עדנה טל-אלחסיד שאחראית על הפרוייקט המכונה "ויקיאופ". הסטודנטים לא ששו להצטרף ולכתוב ערכים - שיעור ההיענות הראשוני היה 10 אחוז בלבד, עד שהשימוש בוויקיאופ הוגדר כמטלת חובה, אז קפץ שיעור המשתתפים בפרוייקט ל-100%.

לוויקיפדיה העברית יש כמה וכמה אבנים בנעליים: טרוליזם והשחתות (המשתמש שנילי: "ויקיפד ותיק יודע לזהות טרולים עוד לפני שהם אפילו נרשמו"), מסורת ויקיפדית כלל עולמית; ברברת במזנון של ויקיפדיה או בדפי השיחה (אמרת שפר ויקיפדית נפוצה: "כתבו ערכים במקום דפי שיחה"), וקושי למשוך כותבים מבוגרים יותר, מגיל 35 ומעלה.

שנילי אף הגדיר את סדר היום של הוויקיפד הקלאסי: קם בבוקר, משחזר ארבעה דפים מושחתים של עורך אנונימי, מקשקש במזנון ומברך שני נרשמים חדשים - מה שאומר, פחות זמן לכתיבת ערכים. כפתרון משלים, ויקיפדיה שוקדת כיום על מסע גיוס של כותבים מבוגרים במתנ"סים ודיור מוגן, עם עדיפות לפנסיונרים עם עודף זמן, כישורי מחשב בסיסיים וידע עשיר בהיסטוריה.

באשר לטרוליזם, הוא מטופל ועוד ואיך. המבקרים מדברים לעתים על קבוצה כוחנית מדי של ויקיפדים שמוחקת, מזהירה ואף מאיימת שלא תמיד בצדק. "יש ביקורת, אבל הביקורת הזו מוגזמת וחורגת מכל פרופורציות" אומר שי.

"ויקיפדיה חופשית לחלוטין. על מחיקת ערך, למשל, יש תמיד דיון. ועדיין יש הרבה מאוד ערכים שמתאימים אולי לאתר מעריצים פרטי ואין להם מקום בוויקיפדיה. השינויים של תומר ליכטש נמחקו כי הוא הוסיף שטויות. הוא אמנם כותב ועורך מקצועי, אבל ויקיפדיה בודקת את האיכות ולא את התעודות של הכותב. את יכולה לקרוא לזה מריטוקרטיה, אבל לא של תעודות".

בקרוב עמותה?

אחת המטרות העומדות על הפרק ובמרכז ההרצאה של שי יקיר היא הקמת עמותה רשומה לוויקיפדיה העברית, מודל שסייע רבות לוויקיפדיות זרות אחרות. דרור ק' העיד על המצב בוויקיפדיה הגרמנית, שיש לה משרדים בגרמניה, מהם היא מנהלות סדנאות, קייטנות לילדים ושיתופי פעולה עם האקדמיה.

הצורך בעמותה רשומה התעורר מאחר ופעלויות מאורגנות, מסעות גיוס של ויקיפדים פוטנציאליים וסדנאות עולים כסף. "עמותה תאפשר לנו לגייס כספים. אני יודע שכתבתי בדף התכנון של המפגש שהמטרה היא להשיג חצי מיליון שקל, אבל עכשיו אני אומר - אפשר יותר", אומר שנילי. "רק לגאידמק יש יותר מזה בכיס כרגע. אפשר גם לדרוש הכרה ממשרד החינוך. באנציקלופדיה של ynet כבר מכירים".

גל אלמוג מצא חורים בשילוב בין הון ואנציקלופדיה חופשית: "אני מעדיף לכתוב איפה הקו הירוק עובר מבלי שיולי תמיר תגיד לי מה לכתוב. ואני לא רוצה שגאידמק יכתיב לי איך ייראה הערך שלו. לא בטוח שאנחנו רוצים לקחת מהם כסף בכלל", הזהיר. ההחלטה הסופית, בכל אופן, תתקבל בוועדה להקמת העמותה לוויקיפדיה העברית, שתוקם בקרוב.

גם הביורוקרט הראשי מנקה

לאחרונה עזב את קרן ויקימדיה העולמית המייסד ויו"ר חבר הנאמנים, ג'ימי ("ג'ימבו") וויילס. האיש וכינוי החיבה היווה סמל, במידה מסויימת, של ויקיפדיה. אך שי לא סבור שהעזיבה של וויילס תשנה את פניה של האנציקלופדיה החופשית. "כבר שנים שוויקיפדיה היא לא פרוייקט של איש אחד, אלא של אלפי ומיליוני אנשים. אם אחד עוזב זה לא נורא".

לאנשים כמונו, שמתקשים למצוא סדר היררכי באנציקלופדיה בה כל זב חוטם ומקלדת הוא עורך, שי מסביר שגם הוא מתקן, משכתב ומהדק ערכים קיימים. למען הסר ספק, לא מדובר בתענוג גדול - מדובר בתיקון שגיאות פיסוק, ניסוח או שימוש לקוי בכלי העריכה שוויקיפדיה מספקת, הדורשים מיומנות כשלעצמם. "אני עושה עבודה שחורה, ודאי, כמו כל מפעילי המערכת", הוא מגלה. "לעתים אני משכתב ערכים שלמים ולעתים אני רק מבצע ליטוש אחרון על ערך מוצלח. כיום אני עוסק בעיקר בליטושים אחרונים, ואני מודה שאני בוחר לרוב ערכים מעניינים, שאני יודע שאהנה מהם".

- מתוך 50,000 הערכים, יש לך איזשהו פייבוריט?

"יש אדם בשם נתנאל. אני אפילו לא יודע אם הוא כאן היום, אבל בכל פעם שנתנאל כותב ערך אני מתפנה מכל עיסוקי ורץ לקרוא מה שכתב. הערכים שלו מעמיקים, יפים, קריאים ונפלאים כולם".