ג'וניור

שלוש שנים אחרי האלבום הראשון שלו "לא אוותר" חוזר אבי בניון עם סינגל חדש בשם "קצרה ארוכה", רמיזה ראשונה מהאלבום השני שלו. כן, אבי בניון, לא עמיר. עמיר הוא אחיו גדול. רוב הסיכויים שאתם זוכרים בע"פ את שמו של האחרון, לא עוד אלא שהוא גם קטף בזריזות מעמד של זהב עם אלבומו האחרון "הכל עד כאן" (התו השמיני).

אבל גם אבי בניון כותב ויוצר, בצורה מרגשת לא פחות. למען האמת, עמיר הפיק לו את אלבום הבכורה שלו. יכול להיות, בעצם, שגם פה קבור הכלב. "קודם כל", מבהיר אבי, "אני חושב שיש שוני בין עמיר לביני. אבל אני מבין על מה אתה מדבר. האלבום הראשון הופק על ידי עמיר, ולא מן הנמנע שהתוצאה הסופית תשמע דומה לדברים שהוא עושה".

מיד נחזור לזה. אבי בניון (27) גר בבאר שבע, ועובד ("בשעות הפנאי") בחברת השיפוצים של אביו. "זאת הפרנסה", הוא מסביר "המוסיקה זה משהו שאני עושה כי אני נהנה מזה".

כשאתה עומד בפני אלבום חדש, אתה מרגיש שעמדת בציפיות של האלבום הקודם?
"אם זה מבחינת הציפיות שלי, אז זה בהחלט עבר את כל הציפיות. יצא שם תוצר שלא ציפיתי שהוא ייצא. גם הצטרפתי להופעות עם עמיר בתור אורח, והתגובות שקיבלתי היו פשוט מדהימות".

מוסיקה תמיד הייתה בבית משפחת בניון בבאר שבע. ההתפתחות המוסיקלית של שני האחים התחילה בגיל מאוד קטן. אבי לא יכול לספר אצל מי התפרץ ראשון הג'וק הממכר הזה, אבל הוא מפרגן לאח הגדול שיצא קודם, ונהנה מכל שנייה שזה מצליח.

לא קשה לך שאנשים מכירים את אחיך בע"פ, ואותך לא מזהים?
"האמת שהיה לי מאוד קשה אם זה היה הפוך. מבחינתי, ההצלחה של עמיר זה הדבר הכי יפה שיש. הצלחה זה דבר שתלוי איך אתה מסתכל עליו. תראה, אי אפשר שלא לתהות על הדמיון בינינו. אבל את האלבום החדש אני מפיק ביחד עם שמוליק דניאל, ואני מאמין שזה יבליט את השוני בינינו". האלבום, אגב, יכלול 13 שירים חדשים, 11 מהם פרי עטו של בניון. אבי, כמובן.

(לחצו Play להאזנה)

אבל כבר היה צריך לכתוב את זה. "לא אוותר", אלבום הבכורה של אבי בניון פשוט מקסים. כן, הוא נשמע כמו עמיר, אבל מגיש משהו אחר לגמרי. יש הבדל במלודיות, ולמעט הדמיון הווקאלי ("טוב, אני לא יכול לשיר כמו אלביס"), מדובר בשני אמנים שונים לחלוטין.

יכול להיות שהעולם לא מוכן לשני בניונים?
"אני יכול להיות אחראי למה שקורה בתוך האולפן. מה שיהיה אחר כך עם הקהל? אני כבר לא יכול. אני אדם מאמין, ואני מאמין שלכל דבר יש סיבה".

אפרופו אדם מאמין, תנו מבט על מילות השיר החדש שלו, "קצרה וארוכה": " אני חי בתוך עצמי כל כך הרבה שנים / ויש הרבה דברים בלב שלי שלא הכרתי / מקומות כל כך יפים בהם כלל לא ביקרתי / עומקים ורבדים שלמים שלא הרגשתי. אני חי עם אנשים כל כך הרבה שנים / ומעולם איש לא גילה לי משהו על עצמי". אני מנסה לקרוץ לבניון שייתן קצת צ'אנס ויחזור לדבר על זה בגיל 50, והוא מנדב צחקוק מנומס בעניין, וזהו.

אם השיר מושך אתכם לכיוון של גילוי עצמי והארה פנימית, הוא דווקא יהיה מבסוט ממכם. כל חייו הוא הגדיר את עצמו כיהודי מאמין, אך בשנים האחרונות הוא התחזק, שם כיפה על הראש והחליט שאם הוא מאמין, אז למה כבר לא ללכת על זה עד הסוף.

השיר מבוסס על טקסט שנמצא בספר התניה, אותו אפשר למצוא בסניף חב"ד הקרוב לביתכם. הספר נכתב לפני 200 שנה בערך. בניון מספר את זה יותר טוב: " ממש בפתיחה של הספר מסופר על תנה אחד שרצה להגיע למקום מסוים, וראה תינוק יהודי בדרך ושאל אותו לכיוון הנכון. התינוק אמר לו שיש דרך קצרה וארוכה, ודרך ארוכה וקצרה".

"בוודאי שהאיש בחר בדרך הקצרה, אבל הוא שכח שהיא גם ארוכה. הוא הסתבך בדרך, התייאש וחזר לתינוק, ותהה על העניין, כי הוא אמר לו שהדרך קצרה. 'נכון', אמר לו התינוק, 'אבל גם אמרתי לך שהיא ארוכה'. ואז הוא הסביר לו על הדרך הארוכה, שהיא אמנם ארוכה, אבל היא בטוח תוביל אותו למקום הנכון. אז אותו תנה אמר שייראו כמה חכמים הם עם ישראל, אפילו התינוקות שלהם. אנחנו כל הזמן חושבים על דרכים קצרות שמתארכות הרבה מעל מה שאנחנו חושבים".

אני חייב לציין שמאוד נעים לדבר איתך, אבל אם נחזור רגע לאחיך, פרומו ויחסי ציבור תקינים זה ממנו והלאה. הוא די גזר על עצמו שתיקה. לא חשבת שמא יש דברים בגו' ואולי באמת צריך לוותר על זה?
"אני בעניין של כל דבר שנעשה בצורה מכובדת. פרומו זה דבר יעיל ויפה, ומה שפחות מכובד אני לא פשוט אעשה. ראיון כמו זה, לדוגמא, אין לי שום בעיה עם זה. אני גם יודע שזה בלתי נמנע וחייבים לעשות את זה. אני גם חושב שאי אפשר להבין דברים רק מהשירים, וצריך גם לבוא ולדבר עליהם. כל עוד זה יוצא בצורה נעימה וטובה, באמת שאין לי בעיה עם זה".