מת הסופר נגיב מחפוז

נגיב מחפוז, הסופר המצרי זוכה פרס נובל לספרות, מת היום (רביעי) בבית החולים בקהיר. במצבו הבריאותי של הסופר חלה הידרדרות והוא אושפז בטיפול נמרץ, שם הלך לעולמו בגיל 94.

מחפוז, מגדולי הסופרים בעולם הערבי, נולד למשפחה מהמעמד הבינוני ברובע גאמליה שבבירת מצרים. בלימודיו האקדמיים סיים תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת קהיר. הוא עבד כפקיד בשירות המדינה ושימש כיועץ במשרד התרבות. לאורך השנים פרסם עשרות רומנים ומאות סיפורים קצרים, מחזות, טורים בעיתונים ומאמרים פוליטיים, שתורגמו לשפות רבות. בין הנושאים בהם נגעה כתיבתו היו גם מספר שנויים במחלוקת: מין, היבטים חברתיים, דתיים ופוליטיים.

בשנת 1988 זכה מחפוז להיות הערבי הראשון והיחיד שקיבל פרס נובל לספרות. הפרס הוענק לו על שתי יצירותיו - "הטרילוגיה הקהירית" שהביאה סיפור של משפחה מקהיר על רקע התהפוכות הפוליטיות במצרים בתחילת המאה ה-20, ו"בני שכונתנו" אשר נאסר לפרסום כספר שלם במצרים ויצא לאור בצורה שלמה רק בלבנון. עד השנים האחרונות ספריו היו אסורים להפצה בסוריה ועיראק, כיוון שנחשב לתומך בשלום עם ישראל בתקופת הנשיא סאדאת. ב-1994 מחפוז נדקר בצוואר על ידי קנאי מוסלמי, שהתקומם עקב תיאור של אלוהים באחד מכתביו.

"הוא היווה השפעה מסיבית על עולם הספרות הערבי", אמר הסופר המצרי אהדף סוואיף ל-BBC, "מחפוז עשה שימוש חדשני בשפה הערבית. יצירתו גם גילמה את כל התפתחות הרומן הערבי, החל ברומנים היסטוריים בשנות הארבעים המאוחרות, דרך ריאליזם, אקספרימנטליזם, וכך הלאה. הוא לבדו חולל את כל ההתפתחות ואפשר לדורות של סופרים שבאו אחריו לחדש את הספירה הספרותית הערבית".

עוד בין כתביו: "לעג הגורל" (1939), "רדופיס מנוביה" (1943), "מאבקה של תביי" (1944), "קהיר החדשה" (1945), "התחלת הסוף" (1950), "הגנב והכלבים" (1961), "החיפוש" (1964), "שייט בנילוס" (1966), "אדם מכובד" (1975), "אהבה ורעלה" (1980), "ימים ולילות בערב" (1981), "מסעו של איבן פטומה".