למה יורם טהרלב לא כותב שירים חדשים כבר 30 שנה?

יורם טהרלב, מגדולי המשוררים בעברית שכתב כמעט 1,000 שירים, חוגג 80 שנות חיים וחוזר אל נופי ילדותו בקיבוץ יגור - אותו, כך נדמה, מעולם לא עזב

יורם טהרלב בראיון למגזין עם אושרת קוטלר

יותר מחצי מאה עברה מאז עזב המשורר יורם טהר לב את קיבוץ יגור שבו נולד והתחנך, ועליו כתב עשרות אם לא מאות שירים, ועדיין כשהוא חוזר לביקור - נדמה שמעולם לא עזב.


הסיפורים האישיים מבית הילדים, מחדר האוכל, מהרפת, ומהר הכרמל, כמובן, הפכו לנחלת הכלל דרך שיריו של טהרלב- הוא כתב כמעט אלף שירים, רבים מהם אתם ודאי מכירים. הם בוצעו על ידי הלהקות הצבאיות, החלונות הגבוהים, אריק איינשטיין, גידי גוב, ירדנה ארזי, טהרלב כתב לפסטיבלי הזמר, לאירוויזיון וגם לפסטיגלים.

 

הוא נולד עשור לפני קום המדינה, והחל לכתוב כבר בגיל שבע, כך שסיפור חייו שזור דרך השירים בסיפורה של ישראל - אם כי את 30 השנים האחרונות שעברו עלינו כבר לא תוכלו למצוא בין המילים.

 

"אם יבש מעיין שיריך, אל תתן שנדע את זה לפניך", הוא מסביר, "הפסקתי לפני קרוב ל-30 שנה. הרגשתי שזה מספיק. כתבתי, לא יודע, קרוב ל-1,000 שירים, מהם קרוב ל-850 מולחנים. אבל ברגע שראיתי שאני לא נחוץ שם, שיש מספיק כותבים חדשים, אמרתי - מספיק".

 

גם על עניין הדעה הפוליטית של אמנים - הכתיבה הפוליטית, אפילו המגויסת, יש שיאמרו - יש לו מה לומר. "אם כתבתי שיר בסוף שנות ה-60 שנקרא 'העולם כולו נגדנו', זו היתה תחושה שלי. זה לא מישהו אמר לי 'הצרפתים, ידידינו הטובים ביותר, הטילו עלינו אמברגו ולא מוכרים לנו נשק. זו היתה התחושה שלי. התחושה היתה שצריך להגיד את האמירה הזו, אבל גם לעודד את האנשים ולהגיד שזה כבר קרה. זאת השקפת העולם".

 

שיריו של טהרלב עזרו לעצב את האתוס הישראלי אבל היום כבר אין רק אתוס אחד, ושיריו שתיעדו את ההיסטוריה הפכו להיסטוריה בעצמם. בגיל שמונים, נשוי בשלישית, טהרלב עסוק היום יותר בחקר העבר דרך ספרים שעוסקים ביהדות, ומופיע עם שיריו מדי שבוע ברחבי הארץ, בקיבוצים וגם בהתנחלויות, בפני קהל כמה לנוסטלגיה שרוצה לשמוע עוד סיפורים על התקופה שהייתה - ולדבר פחות על ההווה, שלטענת טהרלב, הוא גם ככה רק היסטוריה שחוזרת על עצמה.