המקור - מנגנון ההשתקה של חיים ולדר

החלק השני בתחקיר "המתלוננת ששברה שתיקה" עוסק במנגנון ההשתקה של חיים ולדר, הסופר החרדי הנערץ, שעבד מסביב לשעון כדי להשתיק את התלונות שסבבו סביבו. בתחקיר נחשף כיצד נחתם הסכם השתיקה עם גיבורת הפרק רומי שוורץ, כיצד נעשה ניסיון לחדשו תמורת מאות אלפי שקלים, וכן הובא סיפור על אישה נוספת שהותקפה לכאורה על ידי ולדר וקיבלה 200,000 שקלים על מנת לשתוק | "המקור", לצפייה ישירה

זמן צפייה: 59:06

לחלק הראשון של התחקיר

מוזמנים לתמוך בפרויקט של רומי בלינק המצורף

 

תגובות:

תגובת עו"ד דובי ויינרוט:
1. הטענות בכתבה ביחס אליי אינן מציגות את העובדות כהווייתן. למרבה הצער, מהכתבה הושמטו דברים שהם בבחינת "העיקר חסר מן הספר" ומשנים את התמונה כולה. לפיכך, אני רואה חשיבות בהצגת הדברים מנקודת מבטי בזמן אמת, להבדיל מחכמה שבדיעבד.
2. ראשית, הצגת ההסכם כ"הסכם השתקה" חוטאת לאמת. רומי, אשר הייתה מיוצגת, היא זו שפנתה ביוזמתה אל ולדר, בדרישה לקבל כספים בסך מיליון וחצי ש"ח.
3. ולדר, אשר פנה אליי לייצוגו עם קבלת המכתב, הכחיש בפניי את הנטען מכל וכל והציג את הטענות כדרישת סחיטה. כפי שהודגש בתחקיר, המשטרה והפרקליטות – שהכלים שלהם לבירור האמת רחבים וחזקים בהרבה משלי – סגרו את התיק נגד ולדר בלא כלום לאחר זמן קצר. בנסיבות אלה, לא ראיתי סיבה שלא להאמין לגרסתו של ולדר.
4. בהמשך למכתב הדרישה התנהל משא ומתן, שאינו שונה מכל מו"מ במסגרת דרישות פיצויים אזרחיות. אדגיש, כי שני הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין.
5. אבהיר כי למרות הכחשתו הגורפת של ולדר את האירוע וטענתו לסחיטה, אשתו עמדה על כך שייחתם הסכם פשרה אשר יסיים את העניין. השיקול המרכזי שעמד לנגד עיני המשפחה ושהוצג בפניי היה, כי חשוב למנוע בכל מחיר את הפגיעה שתיגרם למשפחה ובילדיה, את עינוי הדין ועוגמת הנפש, ולצד זאת את עלויות ניהול המשפט.
6. דרישת התשלום הסתיימה בפשרה, כמקובל בדרישות פיצויים אזרחיות; וכמקובל בכל פשרה, הוסכם כי בזאת תמו טענות רומי. אך טבעי הוא, כי כחלק מכך, היא התחייבה לא להעלות שוב את טענותיה ולפגוע בשמה של המשפחה באמצעות העלאת הטענות.
7. הנוסח אושר במלואו על ידי רומי באמצעות עורכת דינה, ולא הייתה לי שום סיבה לחשוב כי הוא אינו משקף את רצונה המלא.
8. במהלך שנת 2021, עלה חשש אצל משפחת ולדר, כי בכוונת רומי להפר את ההסכם ולהפיץ את טענותיה בתקשורת. על רקע חשש זה, התבקשתי לנסות ולחדש את ההסכם. על אף שהדבר היה בניגוד לדעתי המקצועית (שהרי ההסכם הקודם שריר וקיים), נעניתי לבקשתה של לקוחתי ופניתי לעורכת הדין של רומי בהתאם לבקשה.
9. אשר לתצהירו של קורסייה (הגרוש של רומי) – ייאמר ברורות: הטענות למעורבותי ב"תצהיר שקר" כביכול הינן חסרות בסיס, לא היו ולא נבראו.
10. באשר לטענות בדבר השיחה עם העיתונאית שטרנבך – הטענה כאילו שטרנבך, שהינה עיתונאית רצינית והגונה, לא פרסמה דברים אודות חיים ולדר בגלל הצעות ל"חילופי ידיעות", הינה מופרכת. חזקה עליה כי אילו היה לה מידע באותו זמן בעניינו של ולדר, היא לא הייתה נמנעת מלפרסם זאת.
11. אדגיש כי עד פרסום התחקיר – כחודשיים לפני מותו של ולדר – לא הייתי מעורב או מודע לשום פרשיה אחרת הקשורה לולדר בנושא של הטרדות מיניות.
12. במסגרת השאלות שהפניתם אליי, ביקשתם את התייחסותי לפרשה נוספת שהתרחשה לאחר פרסום התחקיר. אוכל רק לומר בקצרה, כי הפרטים כפי שהוצגו בפניי, לרבות חלקי הנטען בעניין, כה רחוקים מן האמת, עד ש"אפילו ההיפך אינו נכון", כלשון האמרה. הואיל וחשיפת האמת עלולה לפגוע בכבודם של מעורבים אחרים בסיפור (כשהדגש אינו על ולדר ומשפחתו), ואך ורק בשל סיבה זו, בחרתי שלא להיכנס לפרטי העניין, גם אם במחיר אישי.
13. כפי שאמרתי כבר במספר פורומים, הדברים שנאמרו על ידי בעת ההלוויה נאמרו בשעת סערת רגשות, רגע לאחר מותו של חבר קרוב שעמד לצדי בתקופה הקשה ביותר בחיי. היום, לצערי בחכמה שבדיעבד, דברים נראים אחרת.
אני מיצר ומתנצל בפני מי שנפגע ממני. בדומה לאחרים, גם אני למדתי והפקתי לקחים מהסיפור הכואב הזה, לרבות זוויות שהוצגו בתחקיר. מאז מותו של ולדר אני לומד וחוקר את נושא הפגיעות המיניות, משתדל לתקן את הדברים, לשמוע את "קול השברים" ולסייע לקרבנות והנפגעות.

תגובת אביעז קורסיה: "מעולם לא קיבלתי כסף מחיים ולדר".