המקור: נפילת הבנק החברתי

מי מנסה להכשיל את הקמתו של הבנק החברתי הראשון בישראל? וגם, דעות המקור: נדב אבקסיס פונה לדרעי • רביב דרוקר על הפוטש נגד ביבי • רזי ברקאי על הכסף השחור • אמילי עמרוסי על השלטון מול העיתון

זמן צפייה: 50:12

השמפניה כבר הייתה על השולחן, עמדנו בפני מהלך שישנה את שוק הבנקאות בישראל והיה גורם לציבור לחייך בדרך אל הבנק. העמלות היו יורדות, האשראי היה פתאום זול יותר והמעבר בין הבנקים היה קל יותר. הכול בזכות הניסוי החברתי המסעיר שכמעט והתחיל. חברי הכנסת תמכו ותומכים במהלך מקצה לקצה, לפחות בהבטחותיהם. אז מה עומד היום בפני הקמתו של בנק חברתי חדש בישראל?

עוגת הבנקאות הישראלית היא עוגה בטעם כמעט אחיד: ב-60 אחוזים ממנה מחזיקים לאומי והפועלים, דואופול שממגנט את כל השוק אליו ומונע תחרות. עוד יותר מ-30 אחוזים מוחזקים על ידי דיסקונט, מזרחי והבינלאומי. רק חמישה אחוזים הם בנקים קטנים. התוצאה של השוק הריכוזי הזה נוגעת עמוק בכיס של הציבור: ההכנסות מגביית עמלות עומדות על 15 מיליארד שקלים, הרווח של הבנקים עומד על שבעה מיליארד שקלים בשנה וכמובן הכל מגיע מהכיס של הלקוחות.

בנק קואופרטיבי לעומת זאת, הוא בנק בבעלות החברים והפטנט הוא שכל אחד מהחברים מעמיד סכום כסף על מנת לקנות בו מנייה, כספי קניית המנייה הם ההון של הבנק. החברים המשקיעים צוברים מספיק הון כדי להתחיל לתת שירותים בנקאיים הניתנים בזול. צריך לזכור כי לבנק מסוג זה אין בעלים מלבד מחזיקי החשבונות, אין איש בחליפה שרוצה את הרווחים אליו וכיוון שהבנק הוא בבעלות החברים, הרווחים מחולקים ביניהם.

כמה יזמים צעירים ניסו להקים בנק שכזה כאן בישראל ולפני שנתיים הם קיבלו זריקת עידוד למהלך המהפכני. הוועדה לבחינת הריכוזיות בשוק הבנקאי שקמה בשנת 2012 ובראשה עמד דודו זקן, המפקח על הבנקים, פרסמה את מסקנות הביניים שלה והיזמים שקראו אותן חשבו שיש רוח גבית ואפשר להתחיל לעבוד. כדי להקים את הבנק הם תכננו לגייס 30 אלף חברים ושכל חבר יקנה מניית יסוד אחת במחיר של כשלושת אלפים שקלים וכך - יגיעו להון של כתשעים מיליון שקלים שיספיקו להקמת הבנק.

החברים המעודדים זכו לאהדה חסרת תקדים מבכירי החברה הישראלית. שלי יחימוביץ הצטרפה, זהבה גלאון הביאה את כל חברי מרץ. טרכטנברג הביע תמיכה, משה כחלון נפגש איתם ואפילו שר האוצר לפיד מסר להם מכתב באנגלית שכולו התפעלות "בראייתי, יצירתם של אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים היא יוזמה חיונית. אני מאחל לכם הצלחה במאמציכם", כתב שר האוצר לשעבר. גם נפתלי בנט שר הכלכלה, פרסם פוסט שאח"כ הוסר: "הצטרפו עכשיו לבנק החברתי או שנמשיך לממן משכורות של עשרה מיליון שקלים".

מאמצי ההקמה החלו לדשדש וחקירות התנהלו נגד חלק מהמקימים. מבצע צוק איתן עיכב את ההקמה גם הוא, אך מאז החקירות נסגרו, המבצע נגמר ולמעט מכמה קרבות אגו, נדמה שהוסרו כל החסמים והקמת הקואופרטיב היא עניין של זמן. המקימים היו צריכים רק מעט כסף, אותו קיוו לקבל מהמדינה, לאור התמיכה הגורפת של חברי הכנסת.

אותם חברי הכנסת העומדים עכשיו בפני בחירות, ממהרים להצהיר כי ילחמו בריכוזיות ובבנקים. למרות זאת, כשנשאלו מדוע אינם תומכים כעת בבנק החברתי, הם סיפקו בעיקר התחמקויות. "פנינו לבנק ישראל שיתנו לנו אור ירוק כדי לעזור, אנחנו מחכים לתשובה", אמר שר האוצר לפיד. "אנחנו חייבים להכניס בנק ישראל, אותם אני לא מכיר, אנחנו לא הבעיה אלא הפיקוח על הבנקים", טען שר הכלכלה בנט.

האחים לשעבר בנט ולפיד הצהירו שהם תומכים במתן הערבות הכלכלית שהמיזם החברתי כל כך צריך. פוליטיקאים אחרים בעלי יומרה כלכלית גם הם מיהרו לקפוץ על העגלה. משה כחלון וגלעד ארדן תומכים גם הם ומבטיחים שהמדינה תכניס יד לכיס ותעזור ליזמים החדשים. רק מועמד המחנה הציוני למשרד שר האוצר, מנואל טרכטנברג, מסרב להגיב.

"אנחנו בנינו על זה שהמדינה תלך אתנו, הם הלכו נגדנו. הם לא נתנו לנו תמיכה, הם עשו לנו את החיים קשים", אומרים המקימים. בינתיים המוני ישראל מחכים לאישור של בנק ישראל ובנק ישראל מחכה לאנשים שיתנו את הכסף, זה ביצה ותרנגולת ובינתיים זה לא נפטר", הם מוסיפים.