המקור: שותפי הסוד, היועמ"שים חלק א' שחיתות ציבורית

(53:51 דקות)

ראשון ליועצים היה מאיר שמגר שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין השנים 1968-1975. שמגר, איש אצ"ל לשעבר, שהביא לכך שהיועצים המשפטיים הוכפפו ליועמ"ש, עמד בפני ביקורת בתפקידו כי היה מקורב למשה דיין בתכנית החפירות הארכיאולוגיות שלו.

"לא נעשה אתו שום חשבון מיוחד. הסברתי לו לגבי דידי אדם שעובר עבירה, דינו אחד. העמדה לדין ואני לא מכיר שום פשרות בנושא הזה". שמגר החליט כי אין עילה להעמדה לדין על ייצוא עתיקות. שאר העבירות שביצע דיין לא נחקרו מעולם.

הבא אחרי שמגר, היה אהרן ברק, ששימש כיועץ המשפטי לממשלה באחת התקופות הסוערות שידעה מדינת ישראל - בין 1975 ל-1978. ברק שלימים יהיה נשיא בית המשפט העליון, היה היועץ הצעיר ביותר אי פעם, מונה לתפקיד כאקדמאי נטול ניסיון מעשי, עמד במרכז המאבקים בין רבין לפרס והנהיג בדיקות פוליגרף.

תיק החקירה של אשר ידלין, יקיר בניה של מפלגת מפא"י, בשנת 1976, היה פרשה ראשונה של הון שלטון במדינה. חקירת שוחד נגד נגיד בנק ישראל הנכנס. "רבין אמר לי: 'אנא', הם היו חברים בנפש. אמרתי לו: 'החוק שווה בפני כולם'". אשר ידלין הודה בקבלת שוחד, הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. עם שחרורו עזב לארצות הברית ולאחר מכן שב. לפוליטיקה מעולם לא חזר.

בהמשך כהונתו, ברק היה אחראי בין היתר על פתיחת החקירה נגד בני הזוג רבין בפרשת חשבון הדולרים, וסירב להורות על סגירת החקירה נגד שר השיכון בממשלתו של יצחק רבין דאז, אברהם עופר, שהסתיימה בהתאבדותו של השר, ובשם נרדף לטראומה בחקירות אישי ציבור. "מענים אותי, שופכים את דמי ומתעללים בי", כתב השר עופר במכתב שהשאיר עם התאבדותו בינואר 1977.

"כשעדכנתי את רבין בעדותו של עד המדינה בפרשה, שהביאה לפריצת הדרך, זה לא היה 'עניין פיקנטי'", מספר ברק לרביב דרוקר. "סיפרתי לו את הרציונל מדוע אני לא מצליח לסיים את החקירה בלוח זמנים קצר מאוד". ואיך הגיב רבין? "הפגישות עם רבין לא היו סימפטיות. 'טוב, שמעתי אותך'".

על פרשת אברהם עופר, אומר ברק: "אדם התאבד, אדם שהכרתי אותו - לא מעבר לחקירה, אבל כן הכרתי אותו בחקירה. כמובן שהלב כאב, ושהייתי בהלווייה, אבל אני לא זוכר שחשבתי - נניח אם הייתי יודע שיש סכנה כזו, מה הייתי עושה? נו, מה הייתי יכול לעשות, לא לקיים חקירה?".

יצחק זמיר היועמ"ש בשנים 1978-1986, העמיד לדין את מתנגדי הפינוי בימית ואפשר לשרון להמשיך לכהן כשר לאחר מלחמת לבנון. שר הדתות אברהם אבוחצירא, נאשם בתקופתו  לכאורה בשוחד ופרשיות שחיתות בממשלת בגין, אחרי שזו עלתה לשלטון מחמת המיאוס במפלגת מפא"י בתקופה שלאחר התגלות מעשי שחיתות בה.

התיק מגיע לבית המשפט ונידון משנת 1980-1982. אבוחצירא זוכה במשפט הראשון אבל זמיר מחליט להעמידו בשנית לדין, אז הוא מורשע. "כשיש ליועץ המשפטי לממשלה ראיות על גניבת כספי ציבור על ידי שר הוא לא יכול לסגור את התיק" אומר זמיר.

לאחריהם הגיעו יועצים משפטיים נוספים, שמצאו את עצמם לא פעם בעין הסערה והביאו להחלטות הרות גורל שהשפיעו על מהלך הדברים בפוליטיקה הישראלית. הביקורת כתמיד גדולה מימין ומשמאל, אך התפקיד הכול כך ישראלי הזה, משמש כיום כראשון להגנה על הציבור מפוליטיקה וממסד שאינם נקיי כפיים.