המקור: אדוני השופט

אדוני השופט - תחקירם של אביעד גליקמן וברוך קרא

מה עבר בראשו של יעקב צבן כשגזר את דינם של אהוד אולמרט, שלמה בניזרי ויצחק מרדכי - מהנאשמים הבכירים ביותר בישראל?
"אני מודה ומתוודה שאולי הייתי המקל ביותר", אומר השופט שפרש לגמלאות לפני שמונה חודשים בראיון נדיר וגלוי לב ל"המקור".

השופט בדימוס יעקב צבן פרש לגמלאות ביוני 2016, לאחר שהכריע את גורלם של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והשרים לשעבר יצחק מרדכי ושלמה בניזרי.

בראיון נדיר וגלוי לב לתוכנית "המקור" הוא מודה כי לא היה מהשופטים המחמירים: "אני מתוודה - אולי הייתי המקל ביותר". על תיק מרדכי, אמר: "לא הייתי מסוגל לחתום על עונש מאסר". בעניין בניזרי, הוסיף: "גזרתי עליו עונש מתון יחסית". בנושא אולמרט, התרעם צבן על ההקלטות בין ראש הממשלה לשעבר לראש לשכתו לשעבר, שולה זקן: "כעסתי כששמעתי את השיחות, וזה לא טוב שופט כועס".

צוות ההגנה של אולמרט מסר בתגובה: "נוהג הוא ששופטים אינם מתראיינים על משפטים שבהם ישבו בדין, בוודאי לא זמן קצר אחרי סיום המשפט. נוהג מבוסס זה נשען על טעמים רבים וטובים שנועדו לשמור את בתי המשפט מלהיקלע לוויכוחים ציבוריים עם צדדים מתדיינים, ובכך לפגוע במעמד בתי המשפט. לצערנו, נוהג זה הופר. לגופם של דברים, יש לנו דברים רבים לומר, אך אנו נאמר זאת בזמן מתאים ובדרך ראויה".

 

בת ים סרט מלחמה - כתבתו של רביב דרוקר

שנתיים מזעזעות עברו על התובע העירוני, עו"ד אלעד מאיר, שבזכות עדותו הוחלט לקיים בחירות חוזרות בעיר. בראיון ל"המקור" הוא מספר על הלחצים שהופעלו עליו, על האיומים לפטרו כאשר המשיך לעשות את עבודתו – ועל מה שעבר עליו מאז שהתלונן: "הכפשות, לשון הרע, נידוי חברתי".

תגובת ראש עיריית בת ים, יוסי בכר: "אלעד מאיר הודה בבית המשפט כי ראש העיר בכר לא פנה אליו ולא דיבר איתו על תיק כלשהו מעולם. כפי שנחשף במשפט, אלעד מאיר הגיע ביום שבת לביתו של מי שהפסיד 4 פעמים ברציפות בבחירות, מסר לו מסמכים וקשר עמו קשר לפעול נגד ראש העיר, במטרה לנסות ולגרום למהפך שלטוני. על פסק הדין הוגש ערעור נרחב לבית המשפט העליון והראיון של אלעד מאיר מהווה ניסיון בוטה שלו להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון".

תגובת היועצת המשפטית של עיריית בת ים, עו"ד חנה כהן-מוצן: "כל החלטה שנתקבלה על ידי עו"ד כהן בתחום רישוי עסקים, כמו גם בתחומים אחרים, נעשתה מטעמים מקצועיים וענייניים בלבד, ובהתאם לטווחי הענישה שנקבעו על ידי בית המשפט. גם מבקר המדינה בהחלטתו הבהיר כי אינו קובע שנפל פגם כלשהו בהוראותיה.

"דברי הארס והשקרים של עו"ד אלעד מאיר כלפי עו"ד חנה כהן-מוצן, הם פרי דמיונו בלבד ובית המשפט המחוזי קבע כי הם נולדו רק לאחר שנודע למר מאיר על הכוונה לפטרו מעבודתו הזמנית בעירייה. מאותו מועד ואילך הוא גם החל במסע נקמה מתוכנן כנגד עו"ד כהן, שכלל בין היתר, הגשת סדרת תלונות אינסופית כנגדה, תוך ניסיון לפגוע במוניטין המקצועי של עו"ד כהן.

"מבקר המדינה קבע במפורש, כי בעבודתו של עו"ד מאיר נפלו ליקויים וכי הוא התבטא כלפי עו"ד כהן בצורה בלתי הולמת, אשר חורגת מהמצופה מעובד ציבור. בכל הנוגע להקלטת השיחה אותה הקליט עו"ד מאיר בניגוד לחוק - אנו מקווים כי היא תושמע במלואה, ללא חיתוכים ועריכות, ואם כך ייעשה, ייווכחו הצופים כי לא נפל כל רבב בהתנהלותה של עו"ד כהן-מוצן. באותה שיחה מבהירה עו"ד כהן במפורש לעו"ד מאיר ולמר ויקטור טל כי איש לא ימנע מעו"ד מאיר להגיש כתבי אישום וכי עצמאות שיקול דעתו נשמרת כל העת.

תגובת ראש לשכת ראש עיריית בת ים, יעקב מור חיים: "תסריט האימה שמציג מר מאיר לא היה ולא נברא. אני עסוק יום יום ושעה שעה בהנגשת השירות לתושבי בת ים וכל פניותיי לגורמי העירייה השונים נעשות בהתאם לתפקידי זה ועל פי דין".

תגובת משרד מבקר המדינה: "למרבה הצער, עובדים המתויגים כ'חושף שחיתות' מתקשים להשתלב במקום עבודה חלופי. בהתאם לכך ובהתבסס על בקשת מרבית מקבלי צווי הגנה להישאר במקום עבודתם, אימץ מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף שפירא את העמדה, שאכן יש לפעול להשאיר את מקבל צו ההגנה במקום העבודה ובלבד שלא מדובר בסביבת עבודה עוינת. רק אם כלו כל הקיצים יש לאתר לו שיבוץ אחר או להורות על מתן פיצויים. בהתאם לכך הורחב מאד השימוש בהליך הגישור בנציבות תלונות הציבור. זאת בניסיון למצוא הסכמה בין המתלונן לבין המעסיק.

"כך גם היה במקרהו של עו"ד אלעד מאיר. לאחר פתיחת הבירור בתלונה ומתן צו הגנה זמני לעו"ד מאיר, ב-10.2.15, התקיים, ב-10.5.15, דיון במעמד הצדדים לפני מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. בסיומו של דיון זה קיבלו הצדדים את הצעת הנציב ולפיה יבוטל הצו הזמני לתקופה של 120 יום, שבה הם יעבדו בשיתוף פעולה מלא. מטרת ההצעה הייתה לאפשר לצדדים לפתוח דף חדש, מתוך הבנה ששיתוף פעולה ביניהם מתוך הסכמה עדיף על פני כפייה בצו.

"בתום 120 הימים הודיעו הצדדים כי לא עלה בידיהם לקיים מערכת יחסי עבודה תקינה והאשימו זה את זה בכישלון. לפיכך, הם זומנו באוקטובר 2015 לדיון נוסף לפני הנציב. לאחר שהובהר סופית כי הצדדים לא יגיעו להסכמה, הוחזר צו ההגנה הזמני על כנו ב-4 בנובמבר 2015 וצוות הבירור חידש את הטיפול בתלונה.

"יש לזכור כי בירור תלונות של עובדים בגופים ציבוריים הטוענים להתנכלות בעקבות חשיפת מעשי שחיתות במקום העבודה הוא, מעצם טיבו, מורכב וממושך. הבירור כולל פגישות רבות עם כל הגורמים הנוגעים בדבר וכן בחינה של מסמכים רבים. במקרה זה גם מסמכי בית דין של שני הליכים משפטיים שעשויה הייתה להיות להם השלכה על בירור התלונה. יצוין כי ההליך המשפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בנושא ביטול תוצאות הבחירות בבת ים והערעור שהוגש לבית המשפט העליון שעודנו תלוי ועומד, אף הם הקרינו על משך הבירור.

"עם תום הבירור, ב-31.10.16, שלחה נציבות תלונות הציבור לעיריית בת ים הודעה על ממצאי הבירור והמסקנה המסתמנת ולפיה התמלאו התנאים הקבועים בחוק למתן צו הגנה קבוע לאלעד מאיר. לעירייה ניתנה ,כנדרש ,אפשרות להגיב לדברים קודם שמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יכריע בתלונה.

"בשלב זה, ביקשה העירייה ארכה למתן תגובתה מאחר שהחליפה ייצוג משפטי. כמו כן, עמדה העירייה על זכותה להשלמות בעל פה. רק לאחר שנבחנו טענות העירייה ונדחו, ניתן ב-27.12.16, צו ההגנה הקבוע. בצו ההגנה הקבוע נעתר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לבקשתו של עו"ד אלעד מאיר לסיים את עבודתו בעירייה והחליט כי בנוסף על פיצויי הפיטורים המגיעים לו וזכויות נלוות, על העירייה לשלם לו פיצוי מיוחד יוצא דופן בגובה 400,000 ₪. זאת גם כביטוי לחלוף הזמן ולטיעוני עו"ד אלעד מאיר".

תגובת משטרת ישראל: "משטרת ישראל מאשרת כי אכן התקבלו מסמכים בנושא הפניה, בכללם אלה שהועברו על ידי עו״ד אלעד מאיר. עם קבלתם החל תהליך בדיקה שהפך מאוחר יותר לחקירה שעודנה שמתנהלת. מטבע הדברים איננו מוסרים פרטים הנוגעים לחקירות מתנהלות באשר לפעולות החקירה המתבצעות או כל פרט אחר. משטרת ישראל פועלת במאמץ ובאופן שיטתי למיגור נושא השחיתות, הפרת האמונים, המרמה ועבירות נוספות ברשויות המקומיות כמו גם בגופים אחרים, לראייה הפרשיות שהתפרסמו לאחרונה בנושאי הרשויות המקומיות, אשר פרטיהן פורסמו וידועים לציבור".