בין שתי ערים: איך מקרה זהה להרג קרפ הסתיים באופן אחר לגמרי?

(22:59 דקות)

11 בפברואר 2011. ארבעה נערים יצאו לבלות בירושלים. אכלו גלידה, טיילו, שתו בירה. השעה 2:00, רחוב שמאי בעיר הבירה. שני צעירים צועדים ברחוב והקבוצות מתקרבות זו לזו בכיוונים המנוגדים. במהרה הפכה ההליכה התמימה הזו ברחוב לזירה אלימה ומדממת שהסתיימה במותו של אדם אחד. אתם כנראה לא ממש שמעתם על האירוע הזה או שפשוט לא ידעתם שזה מה שקרה. לקורבן, אגב, קוראים חוסאם חסאן. תוקפיו, אם תהיתם, ארבעה נערים יהודים - שניים מירושלים, אחד מבית אל ואחד מאיתמר.

"שמעו אותנו מדברים בערבית והתחילו לקלל אותנו", מספר חברו של חסאן, מוראד ג'ולני. "קללות גסות: מה אתם עושים פה, ערבים מזדיינים? מה אתם עושים פה, בני זונות, שרמוטות בני שרמוטות?" לאחד הנאשמים גרסה שונה: "לפי מה שהבנתי, הם התחילו איתו. היה לו צעיף של בית"ר , הם באו אליו ואמרו לו: 'מה אתה מסתכל עלינו?'".

בחקירתו, מספר הנער החשוד בדקירה כי בתחילה הסכין הייתה בכיסו. עוד הוא מספר כי החל לרוץ לעבר העימות המתפתח, "רציתי לעזור לחברים שלי", הסביר. לפי כתב האישום, שני נערים מצטרפים לנער שהחל בהתגרות ומתחילים להכות באגרופים ולבעוט בחסאן ובג'ולני. ואז נשלפה הסכין. "ניסיתי לתת לו עוד אחת", סיפר הנער המואשם בדקירה בחקירתו. "בפעם הראשונה כדי לפצוע. גם בפעם השנייה כדי לפצוע. וגם הייתי שיכור".

על פניו הסיפור מצלצל מוכר. חבורת צעירים ששתתה אלכוהול פונה לעובר אורח תמים שמנסה להמשיך בדרכו, אך במהרה הופך הדבר לתגרה אלימה שסופה מוות. ב-2009 קרא מקרה דומה מאוד. למנוח קראו אריק קרפ. התוקפים היו תושבי ג'לג'וליה והתקיפה בוצעה על הטיילת של תל אביב. שלושה מתוקפיו הואשמו ברצח והורשעו היום בהריגה בלבד. במקרה הזה, מואשם רק הנער הדוקר בהריגה ובחבלה בכוונה מחמירה. שלושה מואשמים בתקיפה בנסיבות מחמירות.

הפרקליטות: "אי-אפשר להוכיח שהתכוון להרוג"

על פניו שני המקרים זהים כמעט לחלוטין. עם זאת, ההליכים בהם בחרה הפרקליטות לנקוט שונים לחלוטין. במשטרה מבהירים "אנחנו חקרנו כל הזמן בחשד לרצח, אבל אנחנו לא יכולים להתערב בהחלטה של הפרקליטות". והנה עוד נקודה להשוואה: החשודים בהריגתו של קרפ נשלחו למעצר עד תום ההליכים. שלושה מהחשודים בתקיפת מוראד וחסאן נשלחו בתוך זמן קצר למעצר בית, למרות שלחלקם עבר פלילי.

"אנחנו שואלים שאלה אחת: האם ההתנהגות מלמדת על הכוונה להרוג בכוונה שזה מה שהוא רוצה להשיג. אני לא חושב שאפשר להוכיח את זה במקרה הזה", אומר פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל. "אני לא חושב שבמקרה של קרפ מדובר במעשים פחותים. אין בידינו ראייה שהייתה כאן איזשהו קשר שבמהלכו החברים הנוספים ידעו שהחבר הנוסף יעשה שימוש בסכין".

לגבי השחרור למעצר בית, אומר אברבנאל: "חוק המעצרים מורה לביהמ"ש לבחון חלופת מעצר, גם אם יש עילת מעצר מובהקת, אז הדבר הזה בא בחשבון". בכל מקרה הוא דוחה את ההאשמה כי ההחלטות השונות נבעו בשל מוצאם של הקורבנות והתוקפים. "כשיהודי פוגע, אנחנו הולכים בכל הנחישות לתיקי רצח וחוטפים ביקורת, כשערבי פוגע אנחנו חוטפים ביקורת מהצד השני", הוא מציין. "אם את אומרת לי שהועבדות היו אותן עובדות בדיוק בשני המקרים, לא יעלה על הדעת שהיינו עושים דבר אחר".