המצב בדואר ישראל: ההוצאות גדלו למרות תוכנית הפרישה

דו"ח מבקר המדינה מוצא כי למרות ירידה בכמות המשרות בדואר ישראל, הוצאות השכר השוטף גדלו. הדו"ח בדק גם את ניהול יתרות מט"ח בבנק ישראל: "קונה יותר מבעולם ומביא להעמקת הגירעון"

זמן צפייה: 03:09

התייעלות? דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מעלה כי למרות ירידה במספר המשרות ותוכנית פרישה יקרה בדואר ישראל, הוצאות השכר השוטף דווקא עלו. לפי הדו"ח של המבקר מתניהו אנגלמן, ההוצאות גדלו מ-1.08 מיליארד שקל ב-2015 ל-1.13 מיליארד שקל ב-2019.

המבקר מצא גם כי טרם הושלם רישומם בטאבו של כ-71% מנכסי הנדל"ן של החברה באופן שעלול לפגוע בשוויה במקרה של הנפקה או הפרטה. כמו כן צוין כי הרווחיות הגולמית של הדואר נמצאת בירידה ורשות החברות הממשלתיות טרם החלה בביצוע הערכה כלכלית לקראת מכירתה החלקית או המלאה.

לשאר דו"חות מבקר המדינה: 

דו"ח המבקר: תקבולי המס למדינה מקידוחי גז – רק כ-6% מהמצופה

דו"ח המבקר על הצפון קובע: פרויקטים הוקפאו, אין מספיק רופאים

דו"ח המבקר: זיהום או חשש לזיהום במים ב-64% באתרים מנוטרים

דו"ח המבקר: הנגשה רחוקה מהיעד, ירידה מתמדת בתחזוקת כבישים

בפרק פיננסי נוסף מוצא המבקר אנגלמן כי בנק ישראל קונה הרבה יותר מט"ח (מטבע חוץ) מהמקובל בעולם. לדברי המבקר, קניית היתר מעמיק את גירעון הבנק וספק אם תורם באופן משמעותי למאבק בהיחלשות הדואר.

המבקר מתייחס בפרקים הפיננסים בדו"ח שפרסם גם לניהול השקעות במפעל הפיס וקובע כי מפעל הפיס משקיע סכומי עתק מתוך רווחי ההימורים ללא פיקוח נאות.

מטעם דואר ישראל נמסר: "חברת דואר ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים פיננסיים, הנובעים בעיקרם מכללי רגולציה שלא שונו במשך שנים רבות, ומחובת השירות האוניברסלי, שירות שאינו כלכלי וגורם לחברה הפסד שנתי של כ-180 מיליון שקלים. הפסד זה גדל כל שנה עקב ירידת פעילות המכתבים והסניפים, ללא התאמה רגולטורית או עדכון תעריפים. נציין עוד שגם מבקר המדינה קבע בסעיף 5 כי על משרדי התקשורת והאוצר לבצע התאמות לכללי הרגולציה אליהן מחויבת דואר ישראל, זאת על מנת לאפשר לה לפעול במציאות העסקית הנוכחית".

היבטים בפעילות יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.

מבקר המדינה בחן גם את הפעילות במוזיאון יד ושם לזכר השואה. המבקר מצא כי כ-80% מהתרומות מגויסים מ-1% מהתורמים בלבד ושישית מהתקציב כולו תלוי בקומץ פילנתרופים. לפי הדו"ח, אין כמעט גיוס המונים על אף שהמוסד נקלע לגירעון ב-2020. עד 2024 צפוי הגירעון להעמיק ל-81 מיליון שקל - דבר המייצר סכנה להמשך פעילותו של מרכז ההנצחה בתקופות של משבר כלכלי כמו תקופת הקורונה.

ההיכל במוזיאון יד ושם
ההיכל במוזיאון יד ושם | צילום: רויטרס (ארכיון)

המבקר מצא גם כי המוזיאון משתמש בתאורה פלואורסנטית המייצרת קרינה אולטרה-סגולה, כשלעיתים קרובות המנורות אינן מכוסות. הדבר עלול לפגוע בשרידות המוצגים לאורך זמן. כמו כן, ב-80% מהארכיונים המכילים פריטי נייר נמצאה חריגה משיעורי הלחות הרצויים, וב-5% מהמדידות נמצאה חריגה מהטמפרטורה הרצויה במחסן התמונות. הדבר עלול לפגוע בשימור המוצגים לאורך זמן.

התייחסות יד ושם לדו"ח המבקר: ליד ושם לא היה גירעון בעשורים האחרונים ואין גירעון כיום. תקציב יד ושם היה מאוזן ונותר מאוזן. בניגוד לנאמר, הסכום של 25.6 מיליון שקל אינו גירעון, שכן מתבסס על תחזית עתידית חמש שנתית שיד ושם ערך בשנת 2019 ואשר לקחה בחשבון הנחות מחמירות ונועדה לאפשר היערכות בהתאם. יד ושם השכיל לצבור במהלך השנים קרנות שיבטיחו את חוסנו בטווח הארוך ובזכות זאת לא נקלע לגירעון גם בשנת 2020.

היות ורק כשליש מתקציב יד ושם הינו תקציב ממשלתי, באם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב יד ושם, ישמר האיזון התקציבי כפי שהיה עד כה. כמו כן, יש לציין כי כגוף הנשען ברובו על תרומות, פעל יד ושם באופן מבוקר ועם ראייה לטווח הרחוק גם בתחום זה על מנת להמנע מגירעונות, בין השאר על ידי תכנית גיוס רב שנתית המתעדכנת מידי שנה. במסגרת זו יד ושם בוחן את מבנה יחידת גיוס המשאבים שלו, את ערוצי הגיוס, את השותפויות, את שיטות ודרכי הגיוס, את מדיניות העבודה עם אגודות הידידים בישראל ובעולם ועוד.

הנהלת יד ושם, ועדת הכספים וההנהלה הציבורית מבצעות מעקב שוטף והדוק על תוכניות העבודה (הוצאות והכנסות) ברמה שוטפת ורבעונית.

באשר לממצאים אודות קרינה חריגה מתאורה, יש לציין כי יצירות נייר רגישות לאור מאוחסנות בקופסאות ייעודיות במגירות, כך שאינן חשופות לאור כלל. באשר לתנאי טמפרטורה ולחות - בשנים האחרונות הותקנו מערכות מיזוג חדשות המותאמות לנדרש. לאור החשיבות שרואה יד ושם בשימור והנצחת פריטים מתקופת השואה, הוחלט לפני מספר שנים על הקמת משכן אוספים חדש, מבנה תת קרקעי שבנייתו נמצאת בימים אלו בעיצומה, בו ישוכנו אוספי יד ושם בתנאי האחסון המיטביים והמתקדמים בעולם וכן יוקמו במקום מעבדות שימור בסטנדרטים מוזיאליים בינלאומיים.