146 משכורות כדי לרכוש דירה: הסיבות לזינוק הנוסף ביוקר המחיה בישראל

אזרחי ישראל כבר התרגלו לחיות במדינה יקרה, בייחוד בתחום הדיור, אבל בשנה האחרונה הזינוק במחירי הדירות חד עוד יותר. קצב האינפלציה השנתי בישראל מתקרב לחמישה אחוזים, עם התייקרויות בדלק, בביגוד ובעיקר במדף המזון, והשאלה היא כיצד תוכל הממשלה להיאבק בעליות המחירים

זמן צפייה: 01:38

אזרחי ישראל כבר התרגלו לחיות במדינה יקרה, בייחוד בתחום הדיור, אבל בשנה האחרונה הזינוק במחירי הדירות חד עוד יותר. בשנתיים האחרונות, תוך כדי משבר הקורונה, שיעור ההתייקרות השנתי של הנדל"ן מזנק בשיפוע חד מאי פעם - יותר מ-16 אחוזים ב-12 החודשים שעברו.

בתל אביב, המחיר הממוצע לכל עסקה חצה בפעם הראשונה רף של שלושה מיליון וחצי שקלים. השנייה במדד היא במפתיע כפר סבא, ומיד אחר כך רמת גן - שני מיליון וחצי שקלים לנכס. כשמחלקים את מחירי הדירות שמזנקים בשכר הכללי במשק, מגיעים ל-146 משכורות שדרושות לרכישת דירה - בערך 12 שנים של חיסכון.

תוכנית הדיור - היום שאחרי
מצוקת הדיור בגוש דן

הנתון הזה דומה מאוד לעולם, אבל בלי שינוי של ממש לעומת השנים האחרונות. אם כל זה לא מספיק, אמש זינק שוב גם מדד תשומות הבנייה - הברזל, הבטון, שכר הפועלים - שאליו צמודים התשלומים שעדיין לא העברתם לקבלן, גם אם כבר חתמתם על חוזה סופי.

רק התוספת הזאת למחיר, שהסתכמה בשנה שעברה בחמישה אחוזים וחצי, צפויה לעמוד השנה על יותר מ-7 אחוזים נוספים. וזה לא רק הדיור - לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קצב האינפלציה השנתי בישראל מתקרב לחמישה אחוזים, עם התייקרויות בדלק, בביגוד ובעיקר במדף המזון. בצל המשבר הפוליטי, וכשהרוב בכנסת לא מובטח - עולה השאלה איך הממשלה תוכל, אם בכלל, להיאבק בעליות המחירים.