"יש כבר פתרון טוב ופחות מסוכן"

העולם סער אתמול כשחוקרים דיווחו שהצליחו לתקן רצף גנטי של עובר הסובל מגן פגום - אולם פרופסור יובל ירון, מומחה לגנטיקה, מצנן את ההתלהבות

"מסתייג מהביטוי 'פריצת דרך'" (אילוסטרציה)
"מסתייג מהביטוי 'פריצת דרך'" (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

"אני לא רואה שייעשה שימוש במניפולציות גנטיות של עוברים למניעת מחלות, בטח לא בזמן הקרוב" - כך טוען היום (חמישי) פרופסור יובל ירון לגבי ההצלחה של צוות חוקרים להסיר גן פגום מתוך רצף גנטי של עוברים, במטרה למנוע מהם לפתח מחלה תורשתית. לדברי פרופסור ירון - רופא נשים, גנטיקאי ומנהל היחידה לאבחון גנטי טרום-לידתי בבית החולים איכילוב - "כבר היום יש פתרון הרבה יותר פשוט ואלגנטי והרבה פחות מסוכן".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המומחה הסביר בשיחה עם חדשות 2 Online כי במקרים בהם זוג הנושא מחלה גנטית מעוניין להביא צאצאים בריאים לעולם נושא גן פגום - בדומה למצב המתואר במחקר החדש - מבצעים היום רופאים הליך שנקרא "אבחון גנטי טרום השרשה": נעשית הפריית מבחנה וכעבור שלושה ימים נבדקים העוברים, כשבכל אחד כבר ישנם כשמונה תאים. נוטלים מכל עובר תא ועורכים בו סריקה גנטית, כאשר חלק מהעוברים במקרה כזה צפויים להיות נשאים של הגן הפגום, ואילו 50%-75% יהיו בעלי רצף גנטי תקין. העוברים הבריאים הם אלה שיושתל בחזרה ברחםו, ואילו אלו הנושאים את הגן הפגום לא. "כך לא צריך לעשות מניפולציות גנטיות מסוכנות", הדגיש פרופסור ירון.

פרופסור ירון סיפר כי טכניקת ה-Crispr בה עשו החוקרים שימוש אינה טכניקה חדשה. "מדובר במערכת אנזימים שמקורה בחיידקים, שיודעים לחתוך DNA בנקודה מאוד ספציפית, וכך אפשר לשתול בחתך עותק תקין של הגן", הסביר. "זה סוג של 'סיכול ממוקד' לגן הפגום, אבל זה עדיין לא מושלם".

''ייקח זמן לא מועט לשימוש קליני'' (אילוסטרציה)
''ייקח זמן לא מועט לשימוש קליני'' (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

עם זאת, הרופא אינו מזלזל בחשיבות המחקר או טכניקת ה-Crispr. "מדובר בטכניקה חשובה בדברים אחרים ברפואה", הבהיר. "ניתן יהיה להשתמש בה במקרים בהם ילדים חולים במחלות גנטיות. למשל, כדי לטפל בילד החולה במחלת התלסמיה (מחלת דם בה הגוף לא מייצר המוגלובין) ניתן יהיה להוציא תאי מח עצם ולשתול בהם את הגן התקין במקום זה הפגום ולהחזירם לגוף כך שיוכלו לייצר המוגלובין תקין - זאת במקום השתלת מח עצם".

פרופסור ירון המשיך והסביר כי החוקרים מצאו תגלית מעניינת נוספת במחקר: "במקרה הספציפי שנחקר, לא היה צריך להחדיר במקום הגן הפגום שהוצא עותק תקין של הגן - הגוף ידע להשתמש בעותק התקין של הגן שקיים בביצית כדי להחליף את זה הפגום שהגיע מהאב באמצעות הזרע", סיפר. לדבריו, "יש פה עניין מחקרי ומדעי, אבל מפה ועד לשימוש קליני ייקח עוד זמן לא מועט".

עוד הדגיש המומחה כי זוגות הנושאים מחלות גנטיות ומעוניינים למנוע מצאצאיהם לרשת אותן, לא צריכים להמתין עד שהטכניקה תשתפר: "אבחון גנטי טרום ההשרשה כלול היום בסל הבריאות, והיות ואנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שבה זה כך, ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום", התגאה.