מנכ"ל WAZE חושף: כך כמעט נכשל האקזיט

כמעט ארבע שנים חלפו מאז שענקית הטכנולוגיה גוגל רכשה את ווייז הישראלית ביותר ממיליארד דולר. נעם בר דין, המנהל את החברה ונחשב לאדריכל העסקה מדבר לראשונה

האפליקציה שהוא פיתח שינתה לכולם את החיים. קשה לדמיין כיום את הנסיעה ברכב בלי מערכת המפות הווירטואלית שמלווה יותר מ-80 מיליון אנשים מדי יום. אבל נועם ברדין, מנכ"ל WAZE, מיעט לדבר. ארבע שנים אחרי האקזיט הענק, הוא מכניס אותנו לראשונה אל מאחורי הקלעים של מכירת מיליארד הדולר לגוגל וחושף את היעד הבא.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במארס 2009, ווייז הייתה סטארט-אפ קטן עם 20 עובדים בלבד. המייסדים, אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין, חיפשו מנכ"ל חדש והגיעו לברדין, יוצא יחידת שלדג ובוגר הרווארד."תחילת הדרך הייתה מלאה באנשים שהסבירו לנו למה אנחנו מפגרים ולא נצליח", הוא מספר. "הייתה הרבה סקפטיות למוצר והוא אכן לא עבד כמו שצריך בהתחלה".

נועם ברדין
נועם ברדין

השינוי אירע כאשר אפל השיקו את המפות שלהם, אך השירות היה מלא בבעיות. רק כשמנכ"ל אפל טים קוק התנצל על התקלות והמליץ להשתמש בווייז - אנשים בעולם התחילו להיחשף למוצר הישראלי.

תקופה לא קצרה אחרי, גוגל הכריזה על רכישת ווייז בעלות של מעל מיליארד דולר. ברדין מספר כי העסקה כמעט ולא התרחשה - בגלל הדלפות. "בלילה שלפני קיבלנו טלפון והודיעו לנו שהעסקה מבוטלת".

הרכישה בסופו של דבר יצאה לפועל, אלא שבניגוד לתפישה הרווחת לפיה יזמי הייטק נראים מאושרים אחרי עסקת חייהם, ברדין מספר דווקא על תחושת ריקנות. "זה היה אמור להיות הרגע הכי שמח, אבל אתה עובר ממצב שיש לך את הסטארט-אפ שלך למצב שאתה חלק מארגון של 70 אלף איש. זה היה תהליך שקשה להסתגל אליו".

"רוב העובדים שהיו בחברה קיבלו כסף שמשנה חיים. אנשים קנו דירות וסגרו משכנתאות", הוא מספר. אבל ברדין עצמו לא באמת שינה את חייו. "אני גר באותה הדירה שבה גרתי לפני, ורק קניתי אוטו נחמד. ניסיתי לפתח תחביבים אבל גיליתי שזה לא בשבילי, עבודה היא התחביב שלי".

לאן ווייז הולכת?

ומה היעד הבא של החברה? תחבורה שיתופית. "המשאב הכי לא מנוצל שקיים בישראל זה הכיסא הריק באוטו", אומר ברדין. "אם נצליח להגיע למצב שמשתמשי ווייז ייקחו איתם מישהו ברכב אנחנו יכולים לגרום לפקקים להיעלם".

הרעיון פשוט - התיאום בין האנשים והתשלום יעבור באופן אוטומטי דרך האפליקציה. השירות אמנם עוד לא תפס תאוצה בישראל אבל מבט קטן על הפקקים בנתיבי איילון ותשומת לב להיסטוריה של יזמי החברה יכולים לנבא עתיד אחר לגמרי.