הבור התקציבי באוצר: 2019 נסגרה בגירעון העמוק זה 7 שנים
קופת המדינה חרגה בכ-12 מיליארד שקלים מהגירעון הצפוי, בין היתר בשל ניצול יתר של תקציבי המשרדים, ותשלומי מיסים נמוכים מהחזוי. את המחיר ישלם האזרח עם הקמת הממשלה הבאה
משרד האוצר חשף הערב (שני) את גודל הגירעון התקציבי בקופת המדינה, ממנו עולה כי נוצר גירעון של כ-52.2 מיליארד שקלים, כ-12 מיליארד מעל הגירעון המתכונן, שעמד על 40.2 מיליארד שקלים (2.9% מהתוצר). מדובר על הגירעון העמוק ביותר זה שבע שנים.
הגירעון העמוק נוצר, בין השאר, כתוצאה מכך שמשרדי הממשלה ניצלו 101% מתקציב משרדם – כשלושה מיליארד שקלים מעל הציפיות. זאת, על אף תקופת הבחירות הממושכת והקפאת המשק. לצד זאת, למרות ריבוי האקזיטים ב-2019, המיסים ששילמו אזרחי ישראל היו נמוכים בתשעה מיליארד שקלים מתחזית האוצר.
כתוצאה מכך, כדי לכסות את הגירעון, האזרח ישלם את המחיר מכיסו, וכאשר תוקם ממשלה יועלו המיסים, יבוצעו קיצוצים ויוטלו גזרות כלכליות.
עוד בחדשות 13:
דיווח: אנגלמן התערב בדוח הגירעון – וריכך הביקורת שהופיעה בו
מדינה בהקפאה: איך משפיעות מערכות הבחירות על הגירעון?
אילו גזרות כלכליות יגרור גירעון המיליארדים בתקציב המדינה?
בחודש שעבר דיווח מוסף "גלובס" כי מבקר המדינה מתניהו אנלגמן התערב בדוח הביקורת על הגירעון ובטיפול בו במשרד האוצר. על פי הדיווח, אחרי ההתערבות, הדוח שצפוי להיות מוגש בסוף החודש יהיה מרוכך ביחס לטיוטות ולא תהיה בו ביקורת אישית על שר האוצר משה כחלון או על מנכ"ל משרדו שי באב"ד.
גורמים שנחשפו לפרטי הדוח סיפרו כי חלק ממושאי הביקורת הצליחו לשכנע את אנגלמן כי הביקורת שהופיעה בטויוטות אינה מוצדקת. נוסף לכך, על פי הערכות, חלקים נרחבים מהדוח רוככו כחלק מהגישה המקלה שבה דוגל המבקר החדש במוצהר.
מוקדם יותר באותו יום התייחס המבקר לדוח ואמר כי "היו ליקויים, אך התנהלות אגפי האוצר הייתה במסגרת החוק". לדבריו "צריך להיות בהמלצות כיצד לשפר את נוהלי העבודה באוצר בעתיד". כמו כן, חשוב לציין כי השר כחלון שכר עו"ד פרטי לצורך ייצוגו מול המבקר בנושא.
לפני כחצי שנה פרסם משרד האוצר כי הגירעון המצטבר מתחילת שנת התקציב 2019 עומד על 21.9 מיליארד שקלים. הגירעון באותה תקופת זמן בשנה שעברה עמד על 7.8 מיליארד שקלים. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-3.9% מהתמ"ג.
שבוע לפני כן אישרה הממשלה אישרה את הצעת משרד האוצר לקיצוץ הרוחבי בתקציב המשרדים. ההצעה כוללת קיצוצים והעלאה במיסים, שצפויים לצמצם את הגירעון מ-4% ל-3.8%. זאת, חרף ההתנגדות של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושר הרווחה לשעבר חיים כץ.