מאמנת נבחרת ההתעמלות אמנותית ללא מעצורים: "הבנות חיבלו בהישג של עצמן"

אחרי שהסרטים, האלות והחישוקים אופסנו, אירה ויגדורצ'יק מסירה את הכפפות: פחות משבוע אחרי שנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית סיימה את המסע האולימפי שלה על המזרן בריו במקום השישי בגמר, מתייחסת המאמנת בפעם הראשונה בהרחבה לפרשה שריחפה כעננה מעל האימונים לרגע השיא, ופותחת חזית מול איגוד ההתעמלות.

עוד בחדשות 10:

• הכפר הנידח וההשקעה הנעלמת: שיטת לבייב
• הסרבנים של אלאור: "זרקו אותו לכלבים"
• העבריין שגרושתו נרצחה: "היו תקופות שרציתי להפסיק לחיות"

כשיצאה משלחת ישראל למשחקים האולימפיים, רבים תלו תקווה למדליה ראשונה בהתעמלות אמנותית לישראל, אחרי שנה של הישגים. אולם תקרית שאירעה כחודש קודם לכן בשולי האליפות בקזאן, העיבה על האווירה. לפי טענות שהועלו אז, ויגדורצ'יק בעטה באחת המתעמלות במהלך החימום לפני עליית הנבחרת לתרגיל שהסתיים במדליית ארד כחול-לבן.

ועדה שהוקמה בעקבות התקרית הותירה את ויגדורצ'יק בתפקידה, אולם צירפה מפקח שישגיח שתקרית שכזו לא תחזור. ויגדורצ'יק, מצדה, מבהירה שלא היו דברים מעולם. "אני לא חייבת להסביר את מה שקרה לאף אחד", היא אמרה לחדשות 10.

"אני אסביר את זה בבית משפט כשאגן על שמי. מדינת ישראל היא מדינה מתוקנת. המכות אסורות במדינת ישראל. אם היו מכות - שילכו למשטרה. לא יכול להיות שמדינה שלמה מתנהלת מול מאמן לפי שמועות ההורים, לפי המלחמות הפנימיות של המאמנות שמחממות את הבנות. לא יכול להיות שעושים לינץ' בבנאדם, למאמן שנותן את חייו".

לדבריה, הפרשה חיבלה בכל סיכוי של הנבחרת להגיע באולימפיאדה להישג משמעותי יותר מזה שרשמה. "הכאב הוא שיכולתי ליותר. החודש הזה גמר את העשייה", היא הבהירה בשולי כנס במכללה האקדמית במכון וינגייט. "מדליה לא ניתן היה להביא, אבל הבנות חיבלו בהישג של עצמן". היא גם לא חוסכת ביקורת מראש האיגוד, אופיר פינס: "בראש האיגוד צריך לעמוד איש מקצוע. כשבראש האיגודים עומדים פוליטיקאים, הם לא מבינים. לא יכולים לנהל ספורט מי שאינם אנשי ספורט. נתתי את חיל לכל המתעמלות. אני הוכחתי את הדרך".

לעמדתה, הבסיס למדליה, הוא נחישות ולאו דווקא רגישות. את ההשראה היא מוצאת בענף שהניב בקיץ האחרון שתי מדליות לנבחרת הישראלית - ג'ודו. "לא יתכן שבמדינה שלנו מצפים להישגים כשאין מעמד למאמן", היא אמרה לבאי הכנס. "אם אחנו, כמאמנים, מאמינים שאנחנו עושים משהו טוב למדינה, כשהמדינה זקוקה לספורט הישגי כמו שאנחנו זקוקים לצבא. אם אנחנו נדרוש את זה ממשרד הספורט ומהאיגודים שלנו ומהספורטאים, מתישהו נגיע למעמד של מאמן, לזה שהורים מורחקים, שספורטאי חתום על חוזה כמו מאמן, כשמאמן לא נזרק דקה אחרי הישג ואין לו פרנסה".