המבקר: מערך תשאול הנדבקים לא יעיל; השב"כ לא עמד במלוא משימתו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח ביניים בעקבות משבר הקורונה. המבקר התייחס לאפקטיביות איכוני השב"כ מול החקירות האפידמיולוגיות, להתמודדות של מערכת החינוך עם הלמידה מרחוק ולמענה שניתן ע"י רשות המסים בכל הקשור לקבלת מענקים. אנגלמן ציין כי "ישנם ליקויים משמעותיים בטיפול במשבר, ואנו מפרסמים ממצאים מיידים כבר עתה כדי להביא לתיקונם הדחוף". גורמים במשרד מבקר המדינה מתחו על אנגלמן ביקורת חריפה: "הוא לא רצה לבדוק עכשיו את תהליך קבלת ההחלטות ואופן ניהול המשבר. עצם העובדה שאין תקציב פוגעת באופן אנוש באופן טיפול בקורונה".

השב"כ לא עמד במלוא משימתו, אפקטיביות האיכונים נמוכה משמעותית מחקירות אפידמיולוגיות

המבקר מצא כי הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לו לעמוד בשתי המשימות שהוטלו עליו. הראשונה, זיהוי נתוני המיקום ונתיבי התנועה של חולה בשבועיים שקדמו ליום האבחון. השנייה, זיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה המאומת. על פי המבקר, בפועל בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. דבר שהשפיע ישירות על אפקטיביות הפעילות ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר, וכפועל יוצא מכך על המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד – גם של כאלה שלא היו במגע קרוב עם חולה.

מהביקורת עלה כי היעילות של איכוני שב"כ נמוכה יותר מהאפקטיביות של החקירה האפידמיולוגית שנערכת באמצעות תשאול החולה. מהנתונים עולה כי רק 4.6% מהאנשים שאוכנו התבררו בסופו של דבר כחולים, לעומת 24% בדרך השנייה. אומנם כמעט שליש מהחולים המאומתים אותרו דרך איכוני שב"כ, אך אנגלמן מתח ביקורת נוכח הצורך בסגירת מעגל דרך חקירה אפידמיולוגית והפגיעה בפרטיות שהציבור נדרש לשלם בעקבות השימוש בכלי זה.

המבקר מצא כי למרות הפעולות ששב"כ נקט כדי למזער את הפגיעה בפרטיות, התרחשו ארבעה אירועים שבהם הוא פעל בניגוד לכללים. באחד המקרים צוות מחקר ופיתוח ביצע פעילות שלא אושרה לשב"כ. במקרה אחר בוצע מחקר על אנשים שאינם חולים ולא באו במגע עם חולים, אך שהו באזור שבו אותרו חולים רבים -  הפרה נוספת של הכללים שהוגדרו.

מערך החקירות האפידמיולוגיות לא יעיל - רוב התשאולים מתחילים לאחר 4 ימים

מבקר המדינה מצא בשיאה של המגפה לא הייתה למשרד הבריאות מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. בספטמבר, לאחר החבירה למפקדת אלון, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן. עם זאת, רק בתחילת החודש הבא המערכת מתוכננת להיות מופעלת במלואה.

לפי הנתונים, נכון לחודש אוגוסט, מתוך 106,888 חקירות שבוצעו לחולים, 5,622 לא הסתיימו (כ-5%). מתוכן, בכ-60% לא נוצר קשר עם החולה וביתר המקרים החולים התנגדו להיחקר או לא אותרו. מתוך מדגם של 76 חקירות, כ-64% מהחקירות החלו לאחר ארבעה ימים ויותר ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקה מעבדה, זאת למרות שהזמן היעיל לביצוען לחולה הוא בין 24 ל-48 שעות.

עוד עלה בביקורת כי בחלק גדול מהמחוזות החקירות תועדו באמצעות טפסים ידניים, ורק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. שיטה כזו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות (כפי שקרה לדוגמא במקרה גילה גמליאל).

עוד נמצא כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעיתים מתבצעות במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה. גם היכולת לאתר תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה במוסד החינוכי שבו הם לומדים לוקה בחסר כיוון שהמערכת של משרד הבריאות לא מקושרת למערכת של משרד החינוך.

נוסף על כך, מהביקורת עלה כי גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים, בספטמבר 2020, עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים בישראל עומד על 1 ל-9,000, זאת לעומת 1 ל-4,000 בגרמניה ו-1 ל-2,200 באנגליה. בנוסף, כ-62% מהשגות הפונים למוקד הפניות לבירורים והשגות, על הוראה להיכנס לבידוד שהוגשו למוקדי משרד הבריאות ביולי ובאוגוסט התקבלו, ורק כ-13% מהן נדחו. השאר נסגרו מסיבות שונות.

משרד הבריאות רכש יותר משני מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות – אך טרם הציג תוכנית לשימוש בהן

המבקר גילה כי קיים פער בין התכנון של משרד הבריאות בנוגע לכמות הבדיקות שיערכו מדי יום, לבין היכולת שתהיה למעבדות קופות החולים. עוד עלה כי 74% מהנבדקים מקבלים את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות (יממה וחצי) מאז ההפניה לבדיקה ואילו 33% מקבלים את התוצאות לאחר 72 שעות (שלושה ימים).

בביקורת נמצא כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון שקלים. עלה כי המשרד מתכנן לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות אין לו תכנון.

36% מנפטרי הקורונה התגוררו בדיור מוגן - למרות ששיעורם באוכלוסייה הוא פחות מ-1%

מנתוני משרד הבריאות, נכון לתחילת אוקטובר, 36% מכלל הנפטרים מקורונה היו אזרחים ותיקים ששהו במוסדות חוץ-ביתיים. זאת על אף, ששיעורם באוכלוסייה הוא פחות מ-1%. מהביקורת עלה כי "מגן אבות ואימהות" אינו מוודא כי כל העובדים במוסדות שבאים במגע עם הדיירים נבדקים, ואין ברשותו תמונת מצב בעניין.

מהדוח עולה גם כי היו פערים מהותיים בכמות המיטות המיועדות לדיירי המוסדות שהם נשאי קורונה. כך למשל, בחודש אוגוסט היו מאושפזים בבתי החולים 45 אזרחים ותיקים בממוצע, שניתן היה להעבירם לאשפוז בבית חולים גריאטריים לו היו מספיק מיטות. אם אכן היו מעבירים אותם לשם ניתן היה לפנות מיטות בבתי החולים לשם אשפוז של חולים בקורונה מהאוכלוסייה הכללית.

משרד הבריאות עדיין לא השלים את ההיערכות לחיסוני שפעת

מבקר המדינה בדק ומצא, בין היתר, כי למרות שהמועד הרצוי להתחלת מתן חיסון נגד שפעת הוא חודש ספטמבר, משרד הבריאות עדיין לא השלים היערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו. המבקר ממליץ לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים כדי להבטיח שכמה שיותר אנשים יוכלו להתחסן.

המבקר מתח ביקורת על שירותי הרפואה מרחוק וטען כי אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסייה – בעיקר למי שאין ברשותו מחשב, טלפון חכם או תשתית אינטרנט. לצד זאת עלה כי ככל שהמגפה צברה תאוצה כך מספר המגיעים למרפאות ירד, בין היתר בגלל הרתיעה של הציבור מביקור בהן, דבר שהוביל לכך שמצבם של חלק מהחולים החמיר ונשקפה סכנה לחייהם.

לתלמידים רבים אין אמצעים ללמידה מרחוק - למשרד החינוך אין את הנתונים המלאים

לנוכח הלמידה מרחוק, שהחלה עם ההחלטה על סגר בחודש מארס, מצא המבקר כי אין בידי משרד החינוך תמונת מצב מלאה בדבר המחשבים והחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים והמורים. מה גם שלפי הבדיקה אין צפי למועד שבו תוצג תמונת מצב כזאת. על פי ההערכה של משרד החינוך, לכ-135,000 תלמידים (כ-7.5%) אין מחשבים. מנגד, עפ"י הערכת אגף הכלכלן הראשי הנתון גבוה הרבה יותר ועומד על 20%.

על פי אותה הערכה של משרד האוצר, ל-42% מהתלמידים בחברה החרדית אין מחשב ולכ-72% אין חיבור לאינטרנט. ואילו בחברה הערבית ל-26% מהתלמידים אין מחשב ול-38% אין חיבור לרשת. עוד עולה כי ברבע ממשקי הבית בישראל שבהם יש ילדים יש לכל היותר מחשב אחד, מה שמצביע על קושי בזמינות של מחשבים במשפחה שבה יותר מתלמיד אחד.

במשרד החינוך יש אמנם יעד לרכוש מחצית מהמחשבים הנדרשים עד סוף ינואר 2021, אך המשמעות היא שכעת יש תלמידים רבים ללא יכולת למידה מקוונת מרחוק. המבקר מצא כי אין גורם ממשלתי אחד שמרכז את היוזמות לספק מחשבים ולא קובע סדר עדיפויות לחלוקתם בראייה מערכתית כוללת. המבקר ממליץ לספק לתלמידים בדחיפות מחשבים גם אם באמצעות השאלה או שוברי רכישה.

עיוותים בקריטריונים לקבלת מענק; תקלות ועיכובים במערכת המקוונת של רשות המסים

בביקורת שערך המבקר עלה כי בקריטריונים שפורסמו לקבלת המענקים היו כמה עיוותים, שפגעו באפשרות של כמה קבוצות של עצמאים ועסקים לקבל את המענקים שנקבעו. בנוסף, המענקים בפעימות הראשונה והשנייה ניתנו ללא שנבדקה הצהרת המקבלים בדבר ירידה של 25% במחזור העסקים שלהם בשיעור לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, ולא קיימת ודאות כי הנושא ייבדק אף בדיעבד. במצב זה ייתכן שהיו בין מקבלי המענקים מי ששיעור הירידה במחזור העסקים שלהם היה פחות מ-25%, ולכן הם לא היו זכאים למענק.

עוד נמצא בביקורת כי בתקופת משבר הקורונה התגלו במערכת המקוונת של רשות המסים כמה בעיות ותקלות, שפגעו בשירותים שניתנו לאזרחים. לדוגמה, שימוש במערכת של יותר מ-15,000 מבקשי מענק גרם לעומס חריג שלא אפשר למבקשים נוספים להגיש בקשה, תקלה במערכת גרמה לאי-קליטת הבקשות של כ-22,000 מגישי בקשה, ועלייה מאוחרת של חלקים מהמערכת גרמה לעיכוב בבדיקת הבקשות. כמו כן, המערכת לא הייתה מקושרת באופן מיטבי למערכות המחשוב של משרדי ממשלה ושל גופים רלוונטיים. עוד עלה כי לחלק מהשירותים שסיפקה רשות המסים בתקופת הקורונה נדרשה הגשה ידנית של מסמכים.

בנוסף נמצא כי בחודשים מארס-יולי ממוצע זמן ההמתנה המירבי לקבלת מענה טלפוני היה ברוב המקרים שעה ויותר, כאשר ממוצע זמן ההמתנה המרבי למענה בנושא הקורונה היה כ-42 דקות, וממוצע זמן ההמתנה המרבי למענה בנושא המענק לעסקים קטנים היה כשעה ו-18 דקות. עוד עלה כי היו פונים שהמתינו יותר משעתיים למענה טלפוני בנושא הקורונה ובנושא המענק לעסקים קטנים.

אנגלמן: "יש לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר"

המבקר ציין כי "במסגרת הביקורת שערכנו בחודשים האחרונים בנוגע לפעולות הממשלה במהלך הגל הראשון של משבר הקורונה ובתקופה מיד לאחריו, הועלו ממצאי ביניים שתיקונם יכול לשפר את תפקוד המערכות הממשלתיות והציבוריות בטיפול במגפת הקורונה ואת השירות לציבור. לאור חשיבות הנושא והערך המוסף הטמון בתיקון הליקויים מהר ככל האפשר, מצאתי לנכון להניח על שולחן הכנסת את ממצאי הביניים ולפרסמם לציבור, בהמשך להמצאתם כטיוטות לגופים המבוקרים במהלך החודשים אוגוסט - ספטמבר".

לדבריו, "חשיבותם של הנושאים שנבדקו ניכרת בייחוד בעת הזו, של גל שני ונוכח המשמעויות המהותיות הנובעות מכך בכל הנוגע לצורכי הבריאות, החינוך והכלכלה, לשם סיוע לאוכלוסיות שנפגעו במהלך המשבר ובעקבותיו, ובהם אוכלוסיות הקשישים, המובטלים ומי שהוצאו לחל"ת ועוד. על הגופים המבוקרים לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שטרם תוקנו כדי לטייב את המשך התמודדותם עם משבר הקורונה".

תגובת השב"כ

מרבית הנתונים המוצגים בדוח רלוונטיים לתאריך 3.8.2020 ואין בהם כדי לשקף את הנתונים העדכניים שמציגים תמונה שונה לחלוטין מזאת שהובאה לציבור, אודות תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה. בנוסף, חוות הדעת העדכנית שהוגשה על ידי משרד הבריאות ב-25/10/20 לוועדת השרים, מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית, הן בהיבט הנתונים, והן בהיבט היעילות. חוו"ד משרד הבריאות קובעת באופן חד משמעי כי פעילות השב"כ הביאה לאיתור של עשרות אלפי חולי קורונה ובכך תרמה תרומה מכרעת לקטיעת שרשראות הדבקה ולהצלת חיי אדם רבים".

בשונה מהנתונים הלא מעודכנים המוצגים בדוח, חוות דעת העדכנית של משרד הבריאות קובעת כי 59,326 חולים אותרו ע"י השב"כ, ומהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית. בהתייחס ליעילות מנגנון הסיוע קובע משרד הבריאות בחוו"ד שלו כי כתוצאה ממנגנון האיתור של שב"כ נמנעו 40,546 חולים חדשים, 860 מקרי תחלואה קשים ו-304 מקרי תמותה.

בשונה מהנקבע בדו"ח המבקר, קובע משרד הבריאות בחוו"ד העדכנית הנ"ל כי "בהשוואה בין שתי שיטות החקירה, ברור כי מנגנון הסיוע של שב"כ לא נופל מהחקירות האפידמיולוגיות". עוד כתב כי "איתור המגעים ע"י שירות הביטחון הכללי הוא מנגנון יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים, בין היתר בעשרות אלפים של מקרים של חולים מאומתים, שלא היו מאותרים ככל, או בזמן ללא סיוע זה".

על פי הדו"ח העדכני של משרד הבריאות, "אי בידוד חולים אלו מבעוד מועד, טרם אבחונם, היה גורם לעשרות אם לא מאות אלפי נדבקים וחולים נוספים, מעלה את מקדם ההדבקה וגורם לתחלואה קשה ותמותה נוספת". פעילות השירות מבוצעת כל העת תחת פיקוח, מגבלות וריסונים ברורים אשר סוכמו ע"י היועמ"ש לממשלה, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת וועדת השרים.

הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ מבוצעות באופן ממוכן, תוך הקפדה יתרה על אי חשיפה של מידע אישי ועל מחיקת הנתונים מהמערכות כפי שנקבע חוק. ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדוח תחת סעיף "תקלות בפעילות" מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו ע"י השב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים (גיבויים אוטומטיים שנמחקו מיד) או לטובת מו"פ להגברת האפקטיביות. בפועל לא הובילו לפגיעה בפרטיות. חריגות בודדות אלו, כחלק ממדיניות התחקור והשקיפות הנהוגה בשירות, דווחו ביוזמת השירות ובזמן אמת ליועמ"ש לממשלה.

לציין כי במהלך תקופת הפעילות, שב"כ ביצע שיפורים ודיוקים משמעותיים אשר הביאו לצמצום מספרי המגעים הפוטנציאלים של כל חולה - שיפורים אלה הורידו משמעותית את מספר הנדרשים בבידוד. לצד כל אלה, המליץ שב"כ על צמצום ימי הבידוד ועל מהלכים לשיפור אפקטיביות התהליך הכולל לקטיעת השרשרת.

תגובת משרד החינוך

עם כניסתו של שר החינוך יואב גלנט לתפקיד הנחה השר את גורמי המקצוע במשרד לבחון את הלקחים מתקופת הסגר בעקבות מגפת הקורונה בכל הנוגע לתחום ההוראה והלמידה מרחוק. בתום התחקיר, שהוצג לשר ע"י גורמי המקצוע במשרד החינוך, התגלו פערים חמורים שנוצרו בעשור האחרון בנושא הלמידה מרחוק. בתוך כך, הכריז השר גלנט כי יוביל רפורמה מהותית בנושא התקשוב והלמידה מרחוק והציב אותה כנושא מרכזי בתכנית העבודה.

במסגרת תכנית "לומדים בביטחון", גויס תקצוב נוסף של כ-4.2 מיליארד שקלים שהממשלה ייעדה לצורכי היערכות מערכת החינוך לתפקוד בשגרת קורונה, ומתוכו –  ובעקבות קביעת סדר עדיפות משרדי – תוקצבו 1.2 מיליארד ש"ח במיוחד לצורך הלמידה מרחוק. מדובר בתקציב גדול ותקדימי שלא היה כדוגמתו במשרד החינוך בשנים עברו.

בתוך כך, התווה שר החינוך חמישה כיווני פעולה בתחום הלמידה מרחוק: האצת הקמת תשתיות התקשוב למוסדות החינוך; מינוי בעלי תפקידים קבועים במוסדות החינוך לקידום הנושא; רכישת אמצעי קצה (כ-150,000 מחשבים וכ- 150,000 מודמים - הכוללים חבילות תקשורת - וכ-64,000 טלפונים כשרים - הכוללים גם הם חבילות תקשורת – למגזר החרדי); הכשרת צוותי הוראה למיומנויות למידה מרחוק והרחבת התכנים המוצעים במסגרת הלמידה מרחוק.

מערכת החינוך עומדת בפני אתגרים רבים לנוכח המעבר ללמידה מרחוק בפרק זמן קצר, תוך צמצום פערים של שנות דור בנושא הלמידה מרחוק. משרד החינוך יוסיף לקדם ולהשלים את התכנית ללמידה מרחוק, זאת בכדי להביא לשינוי משמעותי בנושא התקשוב והלמידה מרחוק ולאפשר לתלמידים רצף חינוכי מיטבי בכלים דיגיטליים המותאמים למאה העשרים ואחת.

תגובת איגוד רופאי בריאות הציבור: "הדוח חושף ליקויים חמורים בתחומי החקירות האפידמיולוגיות והשימוש באמצעים טכנולוגיים, בדיקות המעבדה, והרפואה בקהילה. מתוך הפרטים על הליקויים הנקודתיים ניתן לחבר את הנקודות ולראות את התמונה הכוללת של כישלון מערכתי המעיד על ליקוי מאורות. האחריות היא של הפיקוד העליון ולא של הש.ג. משבר הקורונה חושף את ההזנחה רבת השנים של מערכת הבריאות בדגש על מערך בריאות הציבור, שהמשיכה באופן בלתי נתפש גם בעיצומה של מגפה עולמית".

תגובת האגודה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל: "לכל אורך הדרך טענו שאמצעי השב"כ לא מתאימים למשימה של איתור מגע קרוב ועתה מבקר המדינה מטיל גם הוא ספק ביעילות איכוני השב"כ לאיתור מגעים של חולים מאומתים. מדאיג לגלות מהדוח שהשימוש בשב"כ הולך ומתמסד ובשב"כ מתכוונים להקים מנהלת קבועה וייעודית לצורך איתור מגעים קרובים. מהלך זה מעיד על מיסוד וקיבוע של פעולות המעקב אחר אזרחים, שאמור היה להיות זמני ביותר. נושא נוסף שמדאיג ביותר בדוח הוא העובדה שנחשף כי השב"כ החל לעקוב אחר אנשים עוד לפני החלטת הממשלה להסמיכו, וכי חרף המגבלות הנוקשות שהטיל המחוקק, חלק מהמידע לא נמחק והשב"כ ביצע מעקב גם אחר אזרחים שהם לא חולים ולא היו במגע עם חולה".