"סרט אימים, הילדים שלי יתומים": אלמנת ההרוג ממירון מדברת

נחמי, אלמנתו של יהודה לייב רובין אשר נספה באסון, סיפרה בכאב על המציאות החדשה לאחר שש שנות נישואים משותפות. "אמרתי לו 'לא בא לי שתיסע' - אבל הוא אמר בעיניים דולקות שהוא רוצה"

זמן צפייה: 04:10

האסון במירון שאירע בחמישי האחרון, גבה קורבנות רבים והשאיר משפחות רבות יתומות מאב. נחמי, אלמנתו של יהודה לייב רובין, אשר נספה באירוע, סיפרה בכאב על המציאות החדשה שנכפתה עליה לאחר שש שנות נישואים מאושרים. 

ביום חמישי בבוקר, נחמי ביקשה מיהודה לחשוב שוב על הנסיעה למירון. "אכלנו ארוחת בוקר ואז אמרתי לו, 'לא בא לי שתיסע, אבל אתה רוצה?' אז הוא אמר לי, 'כן' והוא אמר את זה ממש עם עיניים דולקות. הוא אמר את זה והאמנתי לו, ואז הוא הלך. אני זוכרת את הרגע שהוא עומד ואנחנו מחייכים אחד לשני". 

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

"צר מלהכיל את המשתתפים": מסמך המשטרה שהתריע מפני אסון במירון

לפיד הסכים לממשלה פריטטית; המחלוקת שנותרה: חלוקת כמה תיקים

דרעי: האסון במירון – גזרת שמיים, אבל זה לא פוטר אותנו מבדיקה

האסון במירון
נחמי אלמנתו של יהודה לייב רובין
יהודה לייב רובין
משפחתו של יהודה לייב רובין

הדיווחים על האסון במירון תפסו את נחמי בהפתעה. "באחד האתרים ראיתי 'אסון במירון', סגרתי מיד והתקשרתי אליו. הטלפון לא היה זמין, הוא לא ענה והלב שלי צנח. היה לו מאוד חשוב תמיד שאני אהיה רגועה לגביו ובכלל. כתבתי לאחים שלי, 'אתם במירון? מישהו עם יהודה?' ואז הם כותבים לי, 'כן, אנחנו במירון אבל יהודה לא'".

רגעי המתח עד להודעה המצערת היו קשים מנשוא, כך מספרת נחמי. "אמא שלי נכנסה ואמרה, 'השם נתן, השם לקח' ואני רואה דמות של מישהו שמנהל פה את 'עזרת אחים' ואני אומרת, 'וואו, הסרט נכון, סרט האימים נכון, 'הילדים שלי יתומים'".

איש לא נשאר אדיש למראה של בנה יונתן בהלוויה של אביו, ילד בן 4 חוזר על מילות הקדיש על אבא שלו. "לא הצלחתי להתרגש מזה", אמרה נחמי והוסיפה "הייתי מרוכזת בגופה של בעלי עטוף בטלית. הבן שלי הקטן, התינוק, ישב על הרצפה בסלון ודפק, 'איפה אבא?'. הוא ראה מלא אנשים אבל לא את אבא שלו. הבת שלי אמרה בגן, 'אבא שלי נפטר כי הוא היה מושלם'. 

נחמי עוד לא יודעת איך תמשיך, איך ייראו החיים מעכשיו, איך תיראה המשפחה בלי יהודה. היא נותרת אלמנה, ואם לשלושה ילדים קטנים. בקופת העיר, בקרן משפחת רובין, החל המסע לגיוס כספים לעזרה לה ולמשפחתה. "יהודה היה האור שלי. זה חסר לי. אני מסתכלת מסביב, כל האנשים באים, הולכים ומנחמים, אבל אין לו תחליף" אמרה בכאב.

לתרומות עבור המשפחה