"צלצלנו בכל פעמון אזהרה אפשרי": המחדל שמאחורי האסון במירון

האסון במירון הוא תולדה של גלגול אחריות בין גופים שונים ממשלתיים ומוסדיים כאחד. ראש ענף האבטחה במחוז הצפוני של המשטרה, דרש לפני שנים להגביל את הקהל שמגיע למירון, מחשש ברור לקטסטרופה. דרישות נוספות כמו החלפת הטריבונות, הרחבת דרכי המילוט ומינוי של מפיק ראשי, הועלו מצד המשטרה במהלך הזמן אך כל אלו לא קרו מעולם בשטח. "הזעקנו כל פעמון אזהרה אפשרי, פוליטי ומבצעי", סיפר מפקד המחוז לשעבר, יעקב בורובסקי.

יוסי הירש, עבד במשרד מבקר המדינה במשך 41 שנים, ראה את הצפוי להתרחש: "זה צפוי ומעבר לזה, אם אני אגיד שאני אמרתי את זה, זה לא יעזור. כשאני הגעתי למשרד ושאלתי, 'מה קורה עם תיקון הליקויים', אז אמרו לי, בצדק - אולי בחצי חיוך, 'זה לא עניין שלך'". גם שני דוחות מבקר המדינה לא הובילו להכרעה מי בעל הבית במירון.

אוחנה לאחר האסון: "אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה"

המהנדס שבנה תוכנית להר מירון: "האתר מסוכן מכל בחינה אפשרית"

חקירת האסון במירון: "שרים לחצו להכניס מספר רב של משתתפים"

עד 2013 האתר נוהל על ידי גופים פרטיים חרדיים אז החליט שר האוצר לפיד להקים חברה ממשלתית. אלא שהממשלה שוב התחלפה, החברה התפרקה לפני שנולדה והשליטה באתר הקדוש הועברה למשרד הדתות שבין לבין ניסו לתפוס מושכות גם משרדי התיירות והתחבורה. רק השבוע שרי הבריאות והדתות לא הצליחו להסכים על תקנות להגבלת מספר המשתתפים בהילולה וחבר כנסת מש"ס הזמין את הציבור בהמוניו להגיע למתחם.

יואל חסון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, תולה את האשמה בפוליטיקאים: "אף אחד מהם לא דפק על השולחן בגלל שהוא לא רוצה להסתבך פוליטית. המפלגות החרדיות שהחזיקו במשרדים הרלוונטיים, משרד הפנים, משרדים אחרים, לא אפשרו ולא התקדמו לייצר תוכנית שתכיל מאות אלפי אנשים. רמפה מנירוסטה, החליקה אנשים למוות כי לא נתנו לבנות שם".