מיליוני חולים, מחסור בציוד רפואי: דוח המבקר על היערכות למגפה

בצל משבר הקורונה, מבקר המדינה פרסם דוח חריף על התמודדות מערכת הבריאות עם מחלות מתפרצות. בין הליקויים: מחסור בתרופות, חיסונים ומיטות אשפוז ושיתוף פעולה לקוי בין משרדי הממשלה

זמן צפייה: 02:49

היערכות מערכת הבריאות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות לוקה בחסר - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני). בדיקת המבקר החלה עוד בטרם פרץ נגיף הקורונה בסין והתמקדה בעיקר בשפעת, אבולה וחצבת, אך מסקנותיה רלוונטיות יותר מתמיד נוכח המצב הנוכחי. לצד נושא זה, המבקר מתח ביקורת גם על תוכנית "מחיר למשתכן", על קבלת ההחלטות במשרד האוצר - ועל מערך הקבורה בישראל.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס לשכת רואי חשבון
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס לשכת רואי חשבון | צילום: חדשות 13

[brightcove_iframe video_id='news-domestic-part-2303201212' autoplay='0' credit='' desc='מבקר המדינה מתניהו אנגלמן' kid='1_p0pv8x97' duration='91']

"רבע מהאוכלוסייה תידבק, עומס חריג בבתי החולים": היערכות מערכת הבריאות למגפה 

בהתייחסות לדוח בנושא "טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות", כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי "כבר בשנת 2019 החל משרד מבקר המדינה לבצע בדיקה מעמיקה בעניין אופן היערכותה של מערכת הבריאות להתמודדות עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, ובכללן שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. הדוח הועבר לגופים המבוקרים בנובמבר 2019, לשם קבלת תגובתם בעניינו, והומצא לראש הממשלה ב-14.2.20. המצב ששרר בסין בדצמבר 2019, לקראת מועד סיום הביקורת, המחיש את הסיכון הרב הכרוך בהתפשטות מגפת הקורונה, ובמועד המצאת הדוח לראש הממשלה עדיין לא התגלה הנגיף בארץ".

אנגלמן הוסיף כי "בביקורת נמצאו ליקויים באופן ההיערכות של משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה".

יעקב ליצמן ובנימין נתניהו
יעקב ליצמן ובנימין נתניהו | צילום: רויטרס

לדבריו, "בתוכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ". מבקר המדינה מציין גם כי "בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו. תוכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש".

ליקוי נוסף שעלה בדוח המבקר מתייחס לכך ששיתוף הפעולה בין משרדי ממשלה לרשויות אחרות, כמו רשות הטבע והגנים, בטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים אינו ממוסד, ואין גורם אחראי אחד שמרכז את הטיפול בהן. על פי הדוח, משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות, לרבות רפואה מונעת, שמספקות לשכות הבריאות ותחנות טיפת חלב.

אמבולנס
אמבולנס | צילום: Shutterstock

בהמלצותיו כתב המבקר כי על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים. כמו כן, כתב המבקר כי על משרד הבריאות לפעול למיסוד עבודת הצוות הבין-משרדי לטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים, לקבוע גורם מרכזי אחראי ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגופים המעורבים. כמו כן, נכתב בהמלצות הדוח כי משרד הביטחון צריך לפעול להשלמת עדכון תרחיש הייחוס בנוגע להתפרצות מגפה ולהפיצו לכלל משרדי הממשלה.

אנגלמן סיכם את התייחסותו לנושא בכך ש"חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב- 11.3.20 ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית". לדבריו, "כולי תקווה כי הפרק, שהוגש כאמור עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי כעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לכך".

מחלקות לטיפול בחולי קורונה במרכז הרפואי לגליל בנהריה
מחלקות לטיפול בחולי קורונה במרכז הרפואי לגליל בנהריה | צילום: רוני אלברט

הנושא המהותי של הדוח, ודאי בתקופה שבה מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם משבר הקורונה, הוא טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. עם זאת, בדוח המבקר יש 15 פרקים נוספים, בהם התייחסות להליך קבלת ההחלטות במשרד האוצר, לתוכנית הממשלתית "דיור למשתכן" ולמערך הקבורה בישראל.

"תהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר - נפגמו"

מהדוח עולה כי הפעולות שנעשו במשרד האוצר כדי לעמוד בתקרת הגירעון בשיעור של 2.9% מהתמ"ג נעשו מבלי שנערך דיון מתכלל בדבר ההשפעה של העדפת שנת תקציב אחת על פני השנה שאחריה. כמו כן, עלה כי בהתחשב בעלותו הניכרת של המתווה להיעדר ביטחון תעסוקתי, שהסתכמה בכ-22 מיליארד שקלים, הליך האישור של מתווה זה נעשה בסדר זמנים דחוק ולווה בקיצוץ תקציבי משמעותי לשם מימונו. לכך תהיה השלכה על תקציב המדינה בשנים הבאות. אנגלמן אף כותב כי השיתוף בתהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר נפגם כתוצאה מכך שיחסי הגומלין במשרד, כפי שעלו לפני צוות הביקורת, לא היו מיטביים.

מבקר המדינה ממליץ כי קבלת החלטות מאקרו כלכליות, העשויות להשפיע על כלכלת המדינה ועל סדרי העדיפויות של הממשלה, תתבסס על אדנים מקצועיים מוצקים ועל בחינת מכלול הנסיבות מתוך ראייה ארוכת טווח הבוחנת את המדיניות הכוללת, ובאמצעות הליך יידוע מתכלל של כל הגורמים המקצועיים.

עוד ממליץ אנגלמן כי מבלי לפגוע בסמכויות החשב הכללי ומנהל רשות המסים, מומלץ כי החלטה בדבר ביצוע הוצאות או נקיטה במאמצי גבייה כחוק לשנת תקציב מסוימת, בייחוד בהיקפים משמעותיים, תתקבל לאחר בניית תמונת המצב הכלכלי, וקבלת עמדת כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, בראייה מתכללת. ברקע המתחים בתוך משרד האוצר, כתב המבקר בדוח כי שר האוצר צריך להגדיר את הסמכויות של מנכ“ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים, ולגבש את מבנה המשרד בדרך שתטיב את פעילות משרד האוצר.

דירות גדולות מדי, באזורים מרוחקים: תוכנית "מחיר למשתכן" אינה מתאימה לזכאים

אחד הפרקים בדוח מבקר המדינה התייחס לתוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון לפיתרון משבר הדיור - "מחיר למשתכן". על פי הדוח, למרות שמרבית הזכאים בפרויקט הם זוגות צעירים, כמעט 50% מהדירות הן דירות של חמישה חדרים ויותר, ולחלקן הוצמדו גינות או מרפסות גדולות שהעלו את מחירן.

נוסף על כך, בחלק מהמחוזות שיווק הקרקעות במסגרת התוכנית לא תאם את אזורי מגוריהם של הזכאים, והדבר עלול להביא לכך שזכאים ישכירו את הדירות שקנו ויתגוררו באזורים אחרים המתאימים לצורכיהם. כמו כן, מבדיקה של כ-20,000 יחידות דיור שנעשתה בספטמבר 2018 עלה כי עבור כ-6,000 יחידות טרם התקבלו היתרי בנייה במועד שבו הקרקע הייתה אמורה להימסר ליזמים הזוכים לצורך התחלת בנייה.

כמו כן, אנגלמן מתח ביקורת על משרד הבינוי והשיכון. לדבריו, המשרד לא עמד באמות המידע שקבע לעצמו בכל הקשור למענה לפניות הציבור. עוד נכתב כי על אף חשיבות התוכנית והיקפה הנרחב, עד מועד סיום הביקורת לא קיימו מטה הדיור ומשרד הבינוי הליך סדור של מדידה והערכה של התוכנית, זאת על מנת לבחון אם התוכנית משיגה את מטרותיה.

בעקבות הדוח המליץ המבקר למשרד הבינוי והשיכון לבחון את התאמת התוכניות הקיימות לצורכי אוכלוסיית היעד לפני שיווק הדירות. אנגלמן המליץ כי בפרויקטים שמספר הדירות הקטנות בהם קטן ביותר והתוכניות לגביהם אינן ניתנות לשינוי - ראוי לשקול את האפשרות לשווק את הדירות הגדולות במתכונת אחרת, כגון שיווק רגיל בשוק החופשי.

תחזוקה פגומה, מיקום לא מוסדר וצפי למחסור במקום: הליקויים במערך הקבורה

מדוח מבקר המדינה עולה כי החלטת הממשלה לקדם קבורה רוויה אינה מיושמת במלואה, ובראייה של עשרות שנים קדימה צפוי מחסור של כ-1.5 מיליון חלקות קבורה במחוזות תל אביב והמרכז.

עוד עולה כי במספר בתי עלמין נגבו סכומים גבוהים ביותר: עד 50,000 שקלים לחלקות קבר "סגורות" ועד 80,000 שקלים לחלקות קבר חריגות. בנוסף, בבדיקה התגלה שבשלושה בתי עלמין "סגורים" שנבחרו אקראית נמכרו כ-4,500 חלקות קבר בשווי של כ-141 מיליון שקלים. בכך נמנעה מהציבור הרחב קבורה בחלקות פטורות מתשלום. כמו כן, במרבית בתי הקברות של העדות הלא-יהודיות חסרים מתקנים בסיסיים עבור המבקרים הפוקדים את המקום. התחזוקה לקויה ומיקום הקברים אינו מוסדר.

בעקבות הדוח המליץ המבקר כי על שר הרווחה ועל הביטוח הלאומי להשלים את הליכי העדכון של תעריפי דמי הקבורה,גם בהתחשב בשיטות הקבורה החדשות ובהשפעות הכלכליות האפשריות. כמו כן, המליץ אנגלמן כי על המשרד לגבש, בשיתוף גופי האכיפה הרלוונטיים, תוכנית פעולה למיגור מקרי הקבורה ללא רישיון, וכן לפעול לקדם את הצעת חוק שירותי הקבורה ולפתור את המחלוקות שעלו מול משרדים אחרים.

תגובת משרד ראש הממשלה לדוח המבקר: "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח".

"הדו"ח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה", נכתב בתגובה.

"כל המדינות וכל מערכות הבריאות בעולם ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם ההתפשטות, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. לצד זאת, אנו ממשיכים בהיערכות המערכת למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה. באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל", כך לשון התגובה.

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות
משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות | צילום: חדשות 13

משרד הבריאות התייחס לדוח המבקר ואמר כי "דוח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח".

עוד התייחס להתפרצות הקורונה וציין כי "התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה  לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים.

"ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם", כך נכתב.

מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים. הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות", הוסיפו.

פרופ' לאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית היוצא, התייחס גם הוא לדוח מבקר המדינה: "הדוח מרוכך, אבל גם הוא מציין שמשרד הבריאות וקופות החולים לא ערוכות לשעת חירום. הדוח צפה את זה שישראל לא מוכנה למגפה. ההיערכות של משרד הבריאות לא מספקת - לא הוזמנו מראש אמצעי מיגון, לא היה מספיק מכונות הנשמה, הצוותים לא היו מתורגלים, מספר מיטות האישפוז והרופאים בירידה ומספר אחיות נמוך".

יו”ר העבודה עמיר פרץ התייחס גם הוא לדוח ותקף את נתניהו: "הכתובת היתה על הקיר, הנורות האדומות דלקו בכל חורף ויכולנו ללמוד מהתפרצות השפעת העונתית מה יוכל להתרחש אם תתרגש עלינו מגיפה. אך רה"מ שכבר עשר שנים בתפקידו לא עסק בזה ולכן הוא וממשלתו שלא זיהו ולא טיפלו, אלה שעמדו מהצד, כבר לא יכולים להיות אלה שיתקנו. כולנו מקווים כי תרחישי האימים לא יתממשו, אך בד בבד עלינו לעשות כל דבר אפשרי כדי להבריא את מערכת הבריאות. לא היתה דרושה מגיפה עולמית כדי לדעת זאת. החוסרים מוכרים, הצרכים מוכרים הכסף קיים, אך סדר העדיפויות כושל".

ישראל ביתנו תקפה את התנהלות שר הבריאות ליצמן ואמרה כי "דברי המבקר מדברים בעד עצמם ואינם מפתיעים. אולי אם במשרד הבריאות היה שר שהוא איש מקצוע ולא פוליטיקאי או רב, שחייב דין וחשבון קודם כל לאדמו"ר שלו, הדברים היו נראים אחרת".