דו"ח המבקר על הערים המעורבות: החברה הערבית לא קיבלה תקציבים

הדו"ח בדק היבטים שונים בנוגע למתן שירותים מוניציפאליים, ומסקירת החלטות הממשלה שהתקבלו עולה כי האוכלוסייה הערבית ביישובים המעורבים לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה. עוד עלה כי בכל הערים המעורבות שנבדקו - שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר

ביקורת מבקר המדינה על הערים המעורבות
ביקורת מבקר המדינה על הערים המעורבות | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת על הערים המעורבות, במסגרתו בדק היבטים שונים בנוגע למתן שירותים מוניציפאליים. מסקירת החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא שיפור מצב החברה הערבית בין השנים 2020-2010, שהסתכמו בהיקף תקציבים של יותר מ-19 מיליארד ש"ח, עולה כי האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה.

לראשונה משנת 2021, החלטות הממשלה התייחסו לתושבים ערבים בערים מעורבות וכללו תקציב בהיקף של כ-300 מיליון שקלים לשנים 2026-2022. עוד נמצא כי משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי לא קבעו הגדרה למונח "ערים מעורבות", ומההגדרה הקיימת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא ניתן ללמוד על הקריטריונים לסיווג יישוב כמעורב, ובכלל זה מספר התושבים הערבים או שיעורם.

שוק תלפיות בחיפה
שוק תלפיות בחיפה | צילום: שיר תורם, פלאש 90

עוד עלה בביקורת כי בכל הערים המעורבות שנבדקו, שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה שיעורם 7.7%, בלוד 1%, בנוף הגליל 5%, בעכו 9%, בתל אביב-יפו 1.5% וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים. בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו נמצא כי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה), ופערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו (6%, 11% ו- 6% בהתאמה).

השוק הישן ברמלה
השוק הישן ברמלה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בביקורת נמצא כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: העיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית, עיריית חיפה הקצתה שני נכסים, עיריית לוד הקצתה שני נכסים, ורמלה הקצתה נכס אחד. נמצא כי מספר קטן של גופים ערביים פנו לבקשת הקצאה בכל הערים המעורבות שנבדקו.

בנוסף, שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%. הערים המעורבות שנבדקו לא בחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן לרבות בנושאי הדת, הרווחה, הנוער והתרבות, את הגורמים למיעוט הבקשות המוגשות לתמיכה מצידה ואת החסמים הקיימים בנושא. לצד זאת, נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המבקר אנגלמן המליץ כי משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות, יפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות ויבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם בקרב העובדים. כמו כן, על משרד הפנים לשקול הטמעת מנגנון שיביא לכך שבוועדות המרכזיות בעיריות האלה יהיה ייצוג הולם לתושבי הרשויות, מבלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות.

עוד הוא המליץ, כי הערים המעורבות יבחנו צעדים לשילוב האוכלוסייה הערבית בשורותיהן, לרבות בתפקידים בכירים, וכן בוועדות המרכזיות הפועלות בעיר ובמוקדי קבלת החלטות. לצד הדרישה מהרשויות לתת שירותים שווים לכלל האוכלוסייה המתגוררת בתחומן, על העיריות לוד, עכו ורמלה לפעול ביתר שאת להגברת הגבייה בשכונות ערביות שבהן שיעורי הגבייה נמוכים.

נכון לשנת 2000, מספר התושבים שהתגוררו בערים המעורבות עומד על כשני מיליון תושבים. מספר התושבים הערבים שהתגוררו בערים המעורבות עמד על 500 אלף, כאשר כ-370 אלף מתוכם חיים בירושלים.

מטה משרד החינוך בירושלים
מטה משרד החינוך בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך הציב את נושא צמצום הפערים כאחד מהדגלים המרכזיים לטיפול, במיקוד על החברה הערבית. לאור זאת, המשרד החל לקדם שורה של פעולות ובהן: הקצאה של כחצי מיליארד שקלים לטובת פערים לימודיים ובעיות רגשיות. לצד זה המשרד הקצה 2 מיליארד שקלים תקציב גמיש לבתי הספר".

"התקציב מוקצה באופן דיפרנציאלי על פי מדד הטיפוח של בית הספר. בתי ספר ערבים רבים יקבלו בין חצי מיליון למיליון שקלים תקציב גמיש בו המנהלים יוכלו לרכוש שירותי חינוך שונים שנותנים מענה למחסור או לקשיים עימם מתמודדים התלמידים. במסגרת הגפ"ן המשרד מעודד את בתי הספר לרכוש גם תכניות לתרגול השפה העברית הדבורה", הוסיפו.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

עוד נמסר כי "הממשלה החליטה על תוספת של 940 מיליון שקלים לטובת צמצום פערים במסגרת תכנית החומש. תקציב זה מיועד בין היתר לקידום ההישגים של החברה הערבית ובכלל זה קידום השפה, השבחת איכות ההוראה והתשתיות הפיזיות".

"הודות לשורת הפעולות שמקדם המשרד חלה עליה בשיעור הזכאות לבגרות ב- 5 השנים האחרונות של דוברי הערבית בערים מעורבות לפחות ב- 5%. כמו כן, חלה עליה דומה באיכות התעודה שעומדת בתנאי הסף של האקדמיה. כיום שיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי עומד על 73.2%, ושיעור התעודות שעומדות בתנאי הסף האקדמיים הוא 63.7%. אשר לתכניות להיכרות עם האחר, יצויין כי שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון תפרסם בקרוב את ההחלטות של הועדה אשר היא מינתה בנושא חיים בשותפות".