המבקר: התחב"צ בירושלים מפגרת בהשוואה לערים אחרות בארץ ובעולם

ההשקעה בתשתיות בבירה היא שליש מבת"א, מהירות הנסיעה נמוכה – ותלונות הנוסעים בעלייה חדה • מחדל כלי הרכב הכבדים: יותר מחצי נמצאו עם ליקויים ומעורבותם בתאונות פי 9 מחלקם היחסי על הכביש

זמן צפייה: 00:15

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח שעיקרו עסק בהיבטים הקשורים לתחום התחבורה בישראל. המבקר הציג את מחדל הבטיחות של כלי הרכב הכבדים בישראל, את הפערים של התחבורה הציבורית בירושלים בהשוואה לערים גדולות אחרות בארץ ובעולם ואת מצבו של פרויקט חשמול הרכבות.

מחדל כלי הרכב הכבדים: אין גוף אחד מתכלל - ושיעור התאונות מזנק

שיעור ההרוגים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים מסך ההרוגים בתאונות בעשור האחרון עומד על 27%. רק בשנת 2018 נהרגו 91 אנשים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים, כאשר מספר המשאיות שמשקלן מעל 3.5 טונות בשנה זו עמד על 104,000 ומהווה כ-3% מסך כלי הרכב בישראל. 53% מכלי הרכב הכבדים שנבדקו על ידי משרד התחבורה ב- 2018 נמצאו עם ליקויים.

מדוח המבקר עולה כי האחריות לטיפול בנושא בטיחותם של כלי-רכב כבדים מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים בלי שיש גורם אחד שאחראי לתכלל את הטיפול בנושא. בביקורת נמצאו גם ליקויים בהכשרה של נהגי רכב כבד, הן העיונית והן המעשית. בין היתר: נהגים רבים הוכשרו במסגרת תוכנית לימודים לא עדכנית; נמצאו חוסרים בחומרי לימוד; ההנחיות באשר לנושאים שאמורים להילמד במסגרת שיעורי הנהיגה אינן מספקות; אין בישראל מגרשי הדרכה; נמצאו חוסרים בהכשרה בנושא הובלת מטענים; כמו כן נמצאו ליקויים בכל הנוגע להכשרה ולתנאי סף של מדריכים בקורסים העיוניים, מורי נהיגה ובוחני נהיגה, וכן נמצאו ליקויים בפיקוח על בתי הספר לנהיגה.  בנוסף, לא הוסדרה חובת חניכה לנהגי רכב כבד בתקופה שלאחר קבלת רישיון, ולא הוסדרו עבורם השתלמויות תקופתיות.

תאונת משאית
תאונת משאית | צילום: יוסי ימפל, דוברות זק''א

עוד עולה מהביקורת כי לא ננקטו כל הפעולות כדי להתמודד עם המחסור הקיים בנהגי רכב כבד, באמצעות שיפור תהליכי איתור וגיוס של מועמדים, ייעול תהליך רישוי נהגים ושיפור תנאי עבודתם. שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה לבין גורמים אחרים כמו המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) וצה"ל לא היה מספק; חלק משיטות העבודה בתהליך רישוי נהגים מיושנות ואינן נותנות מענה הולם לצרכים כיום, וחסר כוח אדם מקצועי במרב"ד.

נוסף על כך, נמצא בביקורת כי יש בעיה בעמידה בכללים - בין היתר בשל מחסור בנהגים ומחסור במקומות מנוחה וריענון. כמו כן יש אי-בהירויות בניסוח הכללים החלים על נהגים בנושא שעות נהיגה ומנוחה. בנוסף, טרם הוסדר השימוש בטכוגרף דיגיטלי אשר צפוי להביא לשיפור של ממש בפיקוח ובאכיפה בנושאים הנוגעים לעמידת של הנהגים בכללי שעות נהיגה ומנוחה ובמגבלות על מהירות הנסיעה, זאת - למרות החלטת ממשלה משנת 2005 שחייבה את הסדרת התקנתו של הטכוגרף בכלי רכב כבדים, והודעת מנכ"לית משרד התחבורה בדיון בכנסת ב- 2017.

עוד עלה בביקורת כי חלה הפחתה מתמשכת במספר הבדיקות שמבצעות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה. מספר הניידות ומספר העובדים בהן פחת, ולרשותם עומדים שני מכשירי שקילה ישנים בלבד. פעילות הניידות מבוצעת ללא תוכנית עבודה מגובשת, ברובה באופן ידני, ומערכות המחשוב מיושנות ואינן נותנות מענה מספק לצרכים. כמו כן, משרד התחבורה, משטרת ישראל והרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) לא הכינו תוכנית אכיפה מערכתית לכלל גורמי האכיפה, הכוללת את הגדרת תחומי האחריות של כל אחד מהגופים האחראים לאכיפה.

תאונת משאית קטלנית על כביש 79
תאונת משאית קטלנית על כביש 79 | צילום: אביטל גונן

בביקורת עלה גם שטרם הוקם מאגר מידע הכולל נתונים מלאים ומהימנים בדבר פסילות רישיון שהטילו הגורמים השונים. הדבר פוגע ביכולת של המשטרה לבצע אכיפה אפקטיבית נגד נהגים שנוהגים בעת שרישיונם נשלל. כמו כן, טרם הוסדרו הכללים בדבר מתכונת העסקתם של קציני בטיחות בתעבורה; קיים מחסור בקציני בטיחות, ואין דרישה שהקצינים יהיו בעלי ניסיון מעשי בנהיגה בכלי רכב מהסוג שהם אחראי לו; משרד התחבורה אינו מקיים השתלמויות תקופתיות מסודרות לקצינים, והפיקוח על פעילות קציני הבטיחות אינו מספק, בין היתר בגלל מחסור בכוח אדם ובכלים מחשוביים.

בהיבטים של תקינות כלי הרכב והקמת תשתיות תומכות בטיחות עלה כי לא קיימת מגבלת גיל של משאיות וכן שחסרה תורה סדורה, אחידה ומעודכנת של בדיקת כלי רכב. בנוסף נמצא כי קיימים חוסרים רבים בתשתיות התומכות בבטיחותם של כלי רכב כבדים, כגון אזורי מנוחה וריענון לנהגים, מפרצי עצירה, שוליים רחבים, נתיבי זחילה וחניוני לילה.

פערים גדולים בתחב"צ בירושלים - בהשוואה לתל אביב ולערים מרכזיות בעולם

כרבע מהנסיעות הממונעות במטרופולין ירושלים נעשות בתחבורה ציבורית. עם זאת, סך ההשקעה המצטברת בתשתית המיועדת לתחב"צ עומדת על 2,642 שקלים בלבד לתושב לעומת כ-7,600 שקלים במטרופולין תל אביב וכ-6,700 שקלים במטרופולין חיפה. 200 נהגי אוטובוס חסרים בירושלים למתן שירותי תחב"צ מיטביים. על פי הדוח, יש להוסיף 1,355 חניות לילה לאוטובוסים כדי לספק שירותים מיטביים בשנת 2030.

על פי הדוח, קיימים פערים גדולים בין שירותי התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים למטרופולינים מפותחים בעולם. הפערים מקבלים ביטוי במספר הקילומטרים שנוסע רכב תחב"צ לתושב בשנה (34 ק"מ בירושלים לעומת 45 ק"מ בתל אביב ו-100 ק"מ הממוצע בעולם); מהירות הנסיעה הממוצעת (16 קמ"ש בירושלים לעומת 17 קמ"ש בתל אביב ו-25 קמ"ש הממוצע בעולם); מספר העליות לתחב"צ לתושב בשנה (103 עליות בירושלים לעומת 111 עליות בתל אביב ו-250 עליות הממוצע בעולם).

הרכבת הקלה בירושלים
הרכבת הקלה בירושלים | צילום: רויטרס

עוד נמצא כי איכות שירותי התחבורה הציבורית בעיר נפגעת בגלל מחסור בתשתיות תומכות - נתיבים מהירים, נתיבי העדפה, חניות לילה, מסופי תפעול, מסופי נוסעים וכדומה. כמו כן, קיים מחסור בנהגי אוטובוסים המהווה מכשול מהותי לשדרוג שירותי התחב"צ בעיר, בפרט בזמן שמשרד התחבורה פועל להכניס לעיר מפעילי תחב"צ חדשים. בנוסף, חלק מהשכונות והרחובות בעיר נבנים ללא תכנון תשתיות לתחב"צ, ולכן בחלק מהמקומות חסרים שירותי תח"צ לתושבים. בדוח נמצא גם כי תשתית התחבורה במזרח ירושלים לקויה ואינה מאפשרת להפעיל שירות תחב"צ נאות באזורים רבים.

מצב התחבורה הציבורית בבירה בא לידי ביטוי גם בתלונות הציבור, שכן בשנת 2018 הייתה עלייה של 30% בכמות התלונות של שירותי התחב"צ בעיר. עם זאת, יש לציין כי לצד אלו עלה בביקורת לחיוב כי בשנים האחרונות פועלים משרד התחבורה ועיריית ירושלים להגברת שירותי התחב"צ בעיר ולשיפורם. בין היתר, הוקמו קווים חדשים של הרכבת הקלה, נפתחו נתיבי העדפה לתחב"צ בעיר וכן בוצעו פעולות להסדרת שירותי התחב"צ במזרח העיר.

אוטובוס מעלה נוסעים בירושלים
אוטובוס מעלה נוסעים בירושלים | צילום: Shutterstock

הדחייה ביישום פרויקט חשמול הרכבת גורמת להפסדים של מאות מיליונים מדי שנה

משנת 2000 חברת הרכבת פועלת להחלפת רכבות הדיזל הפועלות כיום ברכבות חשמליות. חשמול קווי הרכבת עשוי לקצר את זמן הנסיעה, להגדיל את מספר הרכבות שניתן להעביר ברשת, לשפר את העמידה בלוחות הזמנים, לצמצם את מספר התקלות ברכבות, לחסוך בעלויות אנרגיה, להפחית את הרעש בתחנות ולהוריד את רמת זיהום האוויר.

מביקורת חוזרת שערך המבקר בנוגע לפתיחת הקו המהיר עלה כי מגמת העיכוב בהשלמת פרויקט החשמול נבלמה. ב-2017 העריכה חברת הרכבת שהפרויקט יסתיים בדצמבר 2021, ואילו במאי 2019 דחתה החברה את השלמת הפרויקט לסוף 2029. עם זאת, במארס 2020 עדכנה החברה את מועד השלמת הפרויקט לסוף 2025.

בביקורות הקודמות העיר המבקר כי הדחייה בהפעלת פרויקט החשמול טומנת בחובה הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק. בביקורת המעקב נמצאו דחיות נוספות בהשלמת הפרויקט, ולכן המשרד חוזר על הערת הביקורת הקודמת ולפיה בגלל דחיית השלמת פרויקט החשמול נגרמים למשק נזקים של מאות מיליונים בכל שנה. העיכובים בהשלמת פרויקט החשמול מאלצים את חברת הרכבת להפעיל ולתחזק קטרים וקרונות דיזל ישנים, לרכוש ציוד נוסף המונע בדיזל ועלולים לדחות את קבלת הציוד החשמלי החדש שרכשה בעלויות גבוהות.

המבקר גם ציין בדוח כי לצד צמצום העיכוב בפרויקט, הרכבת אף הסיקה מסקנות ויישמה המלצות נוספות שפורסמו בדוח הקודם הן בהיבטי התפעול כמו ביצוע נסיעות הרצה נסיוניות והן במינוי בעלי תפקידים רלוונטיים.

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד – תל"ם), יו"ר ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים של הכנסת, התייחס לדוח: "הממצאים הללו נכתבו בדם. ממצאי המבקר מוכיחים שוב שהאחוז הגבוה של התאונות הקשות והקטלניות בהן מעורבים אוטובוסים ומשאיות איננו גזירת גורל, כי אם מחדל ותוצאה של העדר גורם מתכלל אחד. משרדי הממשלה ככלל והתחבורה בפרט חייבים לעשות יותר להצלת חיי הנהגים והאזרחים".

תגובת רכבת ישראל:

רכבת ישראל תלמד את הדוח ותפעל בהתאם למסקנותיו, כפי שעשתה בעבר וכפי שמציין הדוח הנוכחי. בשנה וחצי האחרונות קיבל הפרויקט תנופה משמעותית. לוחות הזמנים הוגדרו מחדש ומגלמים הקדמה של כחמש שנים בהשוואה למאפייני הפרויקט שבדק מבקר המדינה.

לוח הזמנים החדש שסוכם עם המדינה הואץ משמעותית ובמסגרתו הקו החשמלי בין ירושלים להרצליה הושלם והופעל מסחרית לנוסעים בהקדמה של חצי שנה בהשוואה להתחייבות של הרכבת למדינה. בתקופה האחרונה, שאופיינה בהפסקה וצמצום תנועת הרכבות בשל הקורונה, שולבו קבלנים נוספים, והואצה הקמת תשתית החשמול של הקו מאשקלון לטבעת השרון (בני ברק, ראש העין, כפר סבא, הרצליה), ובמקביל מואצת השלמת המוסך החשמלי באשקלון שיקלוט את הרכבות החשמליות החדשות שיגיעו במהלך השנה הקרובה.

לשמחתנו הישגים אלה מקבלים ביטוי בדוח המבקר, כמו גם הפקת לקחים נוספים כגון ביצוע הרצות מספקות, מינוי בעלי תפקידים עליהם הומלץ ע"י המבקר בעבר, והצטיידות בכלי רכב וציוד.

תגובת משרד התחבורה:

משרד התחבורה מתייחס במלוא הרצינות להערות מבקר המדינה, גם אם בחלק מהמקרים אנו רואים את הדברים באור אחר. רבים מהליקויים שעליהם הצביע הדו"ח תוקנו או נמצאים כיום בשלבי תיקון. הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה פועלים ללא דיחוי לתיקון כל הנושאים הטעונים שיפור.

תגובת המשרד בנוגע לעיכובים בהשלמת חשמול קווי הרכבת

למרות הערת המבקר על עיכובים בהשלמת חישמול הרכבת, משרד התחבורה ניצל בשנה האחרונה את השבתת תנועת הרכבות בתקופת הקורונה לביצוע מבצעי תשתית מורכבים התומכים בפרויקט, וקיצר את לוחות הזמנים בשנה ועד חמש שנים, בקווים שונים ברשת המסילות. כך למשל, חשמול קו הרכבת בין אשקלון לרעננה הוקדמה בשנתיים וחשמול קו נהריה-תל אביב הוקדם בחמש שנים.

משרד התחבורה נתן עדיפות לביצוע מיזם חישמול הרכבת, שהביא לקידום העבודות, אף על חשבון תנועת הנוסעים, להם סיפק המשרד פתרונות תחבורתיים חליפיים; שולבו קבלנים מקומיים לביצוע עבודות הנדסה אזרחית התומכות במיזם החשמול; והואץ ביצוע מוסך הקרונועים החשמליים באשקלון.

מהלכים אלה, לצד שילוב מנגנוני תמריץ בחוזה הקבלן, אפשרו רצף עבודה של הקבלן ותרמו לקליטה נרחבת של צוותי עבודה מחו"ל, הגבירו משמעותית את התפוקות בפרויקט, והביאו להקדמה דרמטית במועדי סיום העבודות על הקווים.

יצוין כי במכרז לביצוע עבודות החשמול, שנערך בשנת 2015, זכתה חברת SEMI הספרדית. לצערנו, תחילת העבודות התעכבה עקב תביעות משפטיות של המציעים שלא זכו, עד לחתימת הסכם פשרה בינואר 2018. כאמור, בשנה האחרונה, משרד התחבורה ורכבת ישראל השקיעו מאמצים רבים במימוש פרויקט החשמול.

האיחורים בקו ירושלים-ת"א צומצמו באופן משמעותי. הקו לסבידור הושלם בחודש מרץ. קו הרכבת המחבר את קשת השרון לאשקלון נמצא בתהליכי בניה מתקדמים וצפוי להיות מושלם עם השלמת מוסך הקרונועים.

תגובת המשרד בנוגע לבטיחות כלי רכב כבדים

משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בתחום הובלת המטענים היבשתית ובטיחותם של כלי רכב כבדים. מנכ"ל המשרד הורה על הקמת צוות בין משרדי, הכולל את כל הגורמים הרלוונטיים, שמטרתו לקדם פרויקטים רבים וחדשניים בתחום, ולהתמודד עם בעיית המחסור בנהגים.

משרד התחבורה הקים לפני כשנה אגף פיקוח ובקרת רכב, האחראי לנושאי בטיחות רכב כבד והובלת חומרים מסוכנים. לאגף הוקנו סמכויות רגולטוריות ובימים אלה מתבצעת עבודת מטה נרחבת לגיבוש מדיניות כוללת בנושא לטובת שיפור מיידי ככל הניתן של הבטיחות ברכבים אלו.

תגובת המשרד בנוגע לתוכנית אב להובלת מטענים: משרד התחבורה מקדם את השלמת תוכנית אב להובלת מטענים והחל ביישומה, לרבות פיתוח הענף ובחינת המלצות ועדות שונות לאורך השנים בתחום.

תגובת המשרד בנוגע למחסור בנהגי רכב כבד

משרד התחבורה מודע לחשיבות הענף ולצורך בנהגים מיומנים, וביצע מגוון רפורמות לייעול, פישוט וקיצור תהליכי ההכשרה שלהם, מבלי להתפשר על הדרישות ועל איכות ההכשרה.

בין היתר, קוצר הליך המיון וההתאמה הרפואית מ-8 חודשים לחודשיים בלבד; הסמכת נהגים יוצאי צבא לרישיון אזרחי תוך יום אחד; אישור לביצוע מבחן מעשי ("טסט") פנימי בחברות הציבוריות הגדולות; וזירוז קבלת אישור היעדר רישום פלילי ממשטרת ישראל.

משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בקידום מעמדו של הנהג בישראל ופועל בשיתוף פעולה עם צה"ל, משרד הכלכלה ומשרד העבודה והרווחה, לשם שיפור מעמד הנהג ולהגדלת מאגר הנהגים וקציני הבטיחות, מקרב חיילים שעומדים לפני שחרור.

למרות כל האמור לעיל, ועל אף שמדי שנה מוסמכים אלפי נהגי רכב משא ואוטובוסים, רבים מהם אינם ממשיכים לפעול בענף בשל פער בין הדרישות של הנהגים ובין התנאים בשוק העבודה ובהן שכר ותנאי עבודה. כדי לתת מענה הולם לבעיות אלה, נדרשת עבודת מטה בין משרדית רחבה, והצבת הנושא כיעד לאומי של ממשלת ישראל, ובכוונת המשרד לקחת חלק גם בקידום נושא זה על-ידי כלל המשרדים הרלוונטיים.

תגובת המשרד בנוגע לניידות הבטיחות של משרד התחבורה:המשרד מכיר בחשיבות בדיקות הבטיחות בדרכים, אך מחסור בכוח אדם ובמשאבים מגביל את היקף הבדיקות. באגף נותרו 14 עובדים בלבד וכיום לא ניתן לגייס עובדים נוספים בשל קיצוץ רוחבי בממשלה והיעדר תקציב מדינה. עם אישור התקציב נתחיל בהליכי גיוס מזורזים. לאור המשאבים המוגבלים, הורה המשרד להתמקד ברכב כבד המהווה סיכון מוגבר לבטיחות בדרכים.

תגובת המשרד בנוגע לטכוגרף דיגיטלי

משרד התחבורה מקדם מזה מספר שנים את חובת השימוש בטכוגרף דיגיטלי המקובל באירופה לצורך אכיפה ובקרה על שעות נהיגה ומנוחה ברכב כבד. הנושא מורכב ורב-תחומי, ודורש תיאום עם משרדי החוץ, הכלכלה, ביטחון הפנים, משטרת ישראל וגורמים נוספים, לצד בחינה מעמיקה של הטכנולוגיות הקיימות בתחום בעולם ופיתוח מחשובי להנפקת כרטיסי הטכוגרף וקידודם.

המשרד העביר נוסח לתיקון תקנות התעבורה לשם התאמתן לטכוגרף דיגיטלי ומתן סמכויות לפקחי המשרד. התקנות הופצו לשימוע ציבורי, ועם חידוש פעולת וועדות הכנסת הועברו לאישור משרד המשפטים לפני העברתן לאישור ועדת הכלכלה.

תגובת המשרד בנוגע לתחבורה הציבורית באוטובוסים בירושלים

משרד התחבורה, יחד עם עיריית ירושלים ומפעילי התחבורה הציבורית בעיר, פועל מזה שנים רבות לפיתוח וחיזוק מערך התחבורה הציבורית של בירת ישראל. בדצמבר 2018 פורסמו שני מכרזים רחבי היקף לאשכולות הפעלה בירושלים, המגדילים בכ-70% את הנסועה השנתית (סה"כ המרחק שנוסעים כל האוטובוסים במטרופולין במשך שנה), מגבירים את התחרות ומשדרגים משמעותית את רמת השירות.

לצערנו, עקב התנגדויות משפטיות בנושאי רכש גומלין, נעצרו כל התהליכים התחרותיים ובהם שבעה מכרזים לפעילי תח"צ. משרד התחבורה ניהל מאבק משפטי למען כלל אזרחי ישראל ומשתמשי התח"צ, ולשמחתנו פסק בג"ץ בחודש מרס האחרון כי אין הצדקה לעיכוב המכרזים ואישר את המשך ההליכים המכרזיים.

באשר לתכנון קווי תחבורה ציבורית במזרח ירושלים, יצוין כי המשרד מקדם תכנון להקמת רשת קווים במזרח ירושלים שנועדה לשפר את השירות הניתן לשכונות אלו ולקשרם למוקדי ביקוש, אזורי תעסוקה, מסחר ובתי חולים. במסגרת זו מבוצעת בחינה ותכנון של חניונים תפעוליים במזרח העיר על מנת לספק מענה תשתיתי לגידול השירות.

תגובת המשרד למחסור בנהגי אוטובוסים

ראשית, נציין כי מפעילי התחבורה הציבורית הם האחראים לגיוס נהגים, להכשרתם ולשימורם. משרדנו פועל לקידום מעמד הנהג ולשיפור תנאיו בדרכים רבות, בהן: התקנת מחיצות הפרדה לנהגים, הן כדי לבודד את הנהג בתקופת הקורונה והן כדי להגן עליו מהסחות דעת וממקרי אלימות; ביטול תשלום במזומן, כדי לאפשר לנהג להתרכז בנהיגה בלבד; והתקנת מבני מנוחה לנהגים במסופי הקצה.

משרד התחבורה מקדם בימים אלה את נושא הכשרת הנהגים ויצא במכרז למכללות ייעודיות בפיקוח המשרד ועל פי תכניות שנאשר. כמו כן מתוכנן בקרוב קמפיין הסברה רחב היקף לקידום מעמד הנהג.

בנוסף, במסגרת מדיניות המשרד לחיזוק מעמד הנהג, הוכנסו במכרזים האחרונים תמריצים כספיים וניתן ניקוד למפעילים שישתפו את הנהגים ברווחיהם. תמריצים אלו ישפרו את שכרם של הנהגים, שגדל בשנים האחרונות בעשרות אחוזים.

תגובת המשרד לתשתיות תומכות תחב"צ: חניוני אוטובוסים, נת"צים, מסופי נוסעים וכד'

משרדנו הנחה את צוות תכנית אב לתחבורה להכין תוכנית לרשת של תשתיות העדפה לאוטובוסים בירושלים, בדגש על צירי בגין, גולדה, א"ת תלפיות וגבעת שאול, הכניסה להר חוצבים ואזורים מרכזיים נוספים.

אנו פועלים מול עיריית ירושלים להגדלת מצאי התשתיות עבור חניות אוטובוסים בעיר. בימים אלו משלימה החברה העקרונית מוריה את תכנון חניון עטרות הכולל חניות לכ-500 אוטובוסים, תחנות תדלוק, מתקני שטיפה ומבנים תפעוליים למנוחה ורענון של הנהגים.

כמו כן, הושלמה הקמת חניון תפעולי ולילה חדש בכניסה לעיר ובו כ-80 חניות, והורחב מסוף גבעת התחמושת לעוד 20 אוטובוסים להמתנות יום. הקמת חניון 4/9 בסמוך לצומת רמות מתקדמת והוא ייפתח בסוף שנת 2022. בחניון 215 עמדות חניה שיכללו תשתית הטענה לאוטובוסים חשמליים, לאור התוספת של 200 אוטובוסים חשמליים במכרזי ירושלים.