התושבים שנדרשים לתחזק את שטח השכונה - בנוסף לתשלום הארנונה

ב-2014 נכנס החוק שדורש מהדיירים לדאוג מכיסם לניקיון, גינון ותאורה של "שטח פרטי פתוח". אולם, האנשים שקנו דירה בשכונות הרלוונטיות - לא ידעו שייאלצו לטפל ברחובות שלמים • אנליסט

זמן צפייה: 07:20

עיריות מסוימות ברחבי הארץ דורשות מהתושבים לנקות ולגנן בעצמם את השטחים הפתוחים בשכונה, בנוסף לתשלום הארנונה לעירייה, בטענה שמדובר ב"שפ"פ" - שטח פרטי פתוח, שבו הדיירים מתחזקים את השכונה על חשבונם. דיירי מתחם דירות בשכונת גילה שבירושלים, גילו שלרחובות שלהם צוותי העירייה לא מוכנים אפילו להיכנס – בטענה שהשטח פרטי, שייך למשפחות עצמן, ולכן הן אמורות לספק על חשבונן את שירותי הניקיון, הגננות, התאורה.

"אנחנו בתור תושבי ירושלים משלמים ארנונה ואנחנו לא מקבלים תמורה", סיפר דייר בשכונה. אדריכלית אפרת כהן-בר מעמותת "במקום" למען זכויות תכנון ציינה: "הדיירים חייבים לנקות אותו, להחליף את התאורה, לתקן את המעקות, את המדרגות". אז איך מי שבקושי קנו דירת "עמידר" ישנה, מוצאים את עצמם אחראים על רחוב?

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

שוטרי מג"ב הכו פלסטיני עד שאיבד הכרה – אך התיק נסגר • תיעוד

הרב הראשי מחריף את הטון: "יש עולים שפיתחו רגשי אנטישמיות"

בכירים ישראלים: ארה"ב שוקלת לפרסם את "עסקת המאה" טרם הבחירות

שפ''פ במודיעין
שפ''פ במודיעין | צילום: חדשות 13

השפ"פים הראשונים, מתברר, נבנו עוד בשנות ה-60 בעיקר כחצרות סגורות, בין בניינים שפנו זה לזה – אבל ב-2014 מופיע המונח לראשונה בחוק, והעיריות – מיישמות: כשהן מכריזות על שטח כזה, התושבים נדרשים לתחזק אותו מכיסם – אבל חייבים לאפשר במקביל כניסה חופשית לציבור, ולא יכולים כמובן לנצל את הקרקע לעסקים או למסחר. תוך כדי, הם משלמים ארנונה מלאה. עופר ברקוביץ', חבר מועצת העיר ירושלים: "ברור שהאזרחים לא מסוגלים לדאוג לאחזקה של מרחב ציבורי, לא של מגרשי חניה לא של תאורה לא של גינות ולכן אנחנו רואים הזנחה פושעת, שטחים שלמים שהעירייה בעצם לא אחראית עליהם".

גם במתחם מגורים במודיעין, 1,400 התושבים מצאו את עצמם ללא התראה עם רחוב אחורי שמוגדר כשפ"פ. בלי יכולת אמיתית להתאגד ולממן אותו, הם כבר מזמן הרימו ידיים – כך שהנוף מהבית הפך למוזנח, מכוער, לפעמים מסוכן. מתברר שמודיעין היא אלופת הארץ בשפ"פ. 5% משטחי העיר, 2,400 דונם מוגדרים כמרחב פרטי שהתושבים צריכים לתחזק. המשמעות – הם משלמים ארנונה, לא מקבלים שירותים והרחובות שמסביבם הופכים למזבלה.

הבעיה העיקרית כששטחי ענק תלויים בתחזוקה פרטית. בפרויקט יוקרה כמו "גינדי" תל אביב, הדיירים יכולים לשלם כדי להשיג תוצאות כאלה – גם כשמידי יום מגיעים אלפי מבקרים לרחבה. באזורים אחרים, שבהם המצב הכלכלי שונה לגמרי, העתיד פחות מואר. גם היום, כששורת מגדלים אמורה להחליף את שיכון "עמידר", עיריית ירושלים מתכננת שוב שטח פרטי פתוח – שפ"פ – ובעצם מורישה מחדש את המחדל הזה, גם לדורות הבאים. ואכן - בעיריית ירושלים בראשות משה ליאון גיבשו לאחרונה תוכנית שאמורה להכניס את שירותי העירייה אל השפ"פים. השאלה כמה זמן עוד יחכו תושבי גילה - לפני שיראו את האור נדלק בפנס הרחוב.