תושבי אריאל מתקשים לחזור לשגרה: "ידענו שעמדת השמירה הזאת לא טובה"

פחות מיומיים עברו מאז נרצח ואצ'יסלב דניאל גולב בן ה-23 בעמדת השמירה בידי מחבלים, ותושבי אריאל מנסים היום (ראשון) לחזור לשגרה מתוחה. "אריאל היא משפחה אחת גדולה, אז כמובן שהתחושות מאוד קשות", אמרה חגית עזוז, תושבת העיר.

"באותו רגע הייתי בבית יחד עם המשפחה שלי ופתאום ראינו שהיה פיגוע בכניסה לאריאל. היינו פשוט בהלם, חשבנו שהמחבלים נכנסו פנימה. ביקשו מאיתנו להישאר בבתים וכך עשינו". אמנם עבור חגית הרגשת הביטחון קיימת, אך לטענתה כמות השומרים מדי לילה לא מספיקה. "עד שלא קורה משהו כמו הפיגוע הזה, אז לפעמים אתה לא חושב על זה".

"התחושה הייתה שאנחנו בטוחים כי יש שמירה", סיפרה חגית, "אבל להגיד שתרחיש כמו שקרה ביום שישי לא עובר בראש מפעם לפעם, זה לא יהיה נכון. ההבנה היא שצריך עוד שומרים, אם היו עוד שומרים באותו פיגוע, זה יכול היה להיות אחרת ואולי לא היה מסתיים ברצח. יש לנו מזל שהם לא נכנסו פנימה ועשו פוגרום שלם".

דקות מורטות עצבים עברו על אלכס פישר כאשר הוא הבין שמתרחש פיגוע בכניסה לעיר. "הפיגוע הפתיע, כי זו הייתה הפעם הראשונה שזה הגיע אלינו בסבב הפיגועים האחרון. אלו היו דקות מחרידות. לא ידענו אם הם נכנסו לתוך אריאל או לא, לקח לנו זמן להבין שאחרי הפיגוע הם ברחו ולא נכנסו פנימה".

כמו חגית, גם אלכס טען שהשמירה בכניסה לאריאל לוקה בחסר. "ידענו שיש שני מאבטחים אבל גם ידענו שהעמדה הזאת לא טובה, הם עומדים שם כמו ברווזים, אי אפשר להיות דרוך במאה אחוזים לאורך כל השמירה. זה ש.ג פתוח, לא מחסום. אמרתי לעצמי כמה פעמים שפיגוע כזה עלול לקרות, אבל אתה ממשיך לחיות עם התחושות האלו. בסוף אי אפשר להיות כאן מוגן במאה אחוזים, אז אני לוקח איתי את האקדח לעבודה וממשיך הלאה".

גם מתניה רוזנצוויג, שבכל יום מגיע לעבודתו בעיר אריאל, לא הופתע מהפיגוע. "התחושה של הביטחון באריאל קשה, כי לוקחים את זה כמובן מאליו, כמו עיר במרכז הארץ, למשל. ללא מודעות למיקום הגיאוגרפי". לדעתו, האבטחה סביב העיר מחייבת שינוי.

"אני חושב שצריך להגביר את הביטחון, לעשות שינויים בכל הקשור להכנסת פועלים מהשטחים, הבידוק צריך להיות הרבה יותר נוקשה. גם אחרי הפיגוע הרצחני בתל אביב, לא היו אצלנו שינויים דרסטים, הכל המשיך להיות אותו דבר. אז למה מחכים?", סיכם רוזנצוויג.