כמה קלוריות מתחבאות במנות הבריאות שכולנו אוכלים?

אכילה מחוץ לבית בישראל היא כבר ממש לא אירוע חריג. בשנים האחרונות, עם התגברות טרנד צילום האוכל והעלאת התמונה לרשתות, הישראלים מוציאים בכל שנה כ-20 מיליארד שקלים על אכילה במסעדות ובבתי הקפה.

לאחר שאתמול (רביעי) נכנסה לתוקפה מהפכת סימון מוצרי המזון של משרד הבריאות, שבמסגרתה הוצמדו למוצרי מזון בסופרים תוויות המתריעות מפני חריגות תקן של שומנים, סוכר ומלח, החלו יצרניות מזון רבות בארץ לפעול בניסיון להפחית את כמות הסוכר, השמן והמלח במוצריהן במטרה להימנע מסימונם במדבקות אדומות.

עם זאת, לנוכח הנתונים המראים עד כמה הישראלים אוהבים לאכול בחוץ, עולה השאלה מה שווה סימון המוצרים אם רובנו אוכלים לא רק בבית? בקרוב, כך מבטיחים במשרד הבריאות, הסימון יגיע גם לשם. בינתיים, ערכנו בדיקה שתגלה מה מסתתר בתוך סלט הבריאות שקנינו בבית הקפה, כמה שומן יש בכריך פשוט שנקנה בבוקר, ומהי כמות המלח שהטבח שם בארוחת שלנו.

לכתבות נוספות בנושא >> 

"יום הדין של ליצמן": החשש של יצרני המזון ממהפכת הסימון החדשה

מהפכת המזון החלה: האם תדעו כמה קלוריות יש במנות שמגישים לכם?

מדריך למהפכת סימון המוצרים: איך לדעת מה לקנות – וממה להיזהר?

חובת הסימון "זהירות! שמן, מתוק, מלוח מדי" מחוץ לסופרמקט תקועה בחקיקה, אז בינתיים קנינו את המנות הכי פופולריות בבתי הקפה. מנת מרק מרשת "קפה קפה", סלט עדשים של "BBB", כריך חביתה מלחם דגנים ב"קפה לנדוור" וארוחת בוקר מ"קפה גרג" - כל המנות הובאו למעבדת בריאות הציבור בחיפה, נטחנו והועברו למכשיר המדידה. התוצאות, נזהיר, יגרמו לכם להסס לפני שתזמינו מנת בריאות מחוץ לבית.

בארה"ב, התפריטים במסעדות ובבתי הקפה מפורטים וחושפים מה מסתתר בכל מנה. אולם בישראל, התמונה קצת אחרת - וגם כאן הסיבה היא, איך לא, העובדה שכבר שנה אין כאן ממשלה. "יש לנו תקנות מוכנות", אמר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, "מקווים שיום אחד תהיה כנסת ואז נוכל להשלים את התקנת התקנות, כך שמסעדות רשת יהיו מחויבות בפרסום של הערכים התזונתיים".