4 שנים אחרי שהתמוטטה בחתונה: הפכה לאחות - והצילה את חיי שכנה

הרומן של רננה צור עם בית החולים איכילוב החל לפני עשור כאשר הושתל לה קוצב לב. כעת היא סוגרת מעגל, ולומדת להיות מיילדת. "קשה להיות בסיטואציה הזו, התפללתי שמישהו יבוא לעזור לי"

זמן צפייה: 13:51
הדקות שחולפות מהתמוטטות ועד שמגיע האמבולנס, אלה הם רגעים שבין חיים למוות. הן לעתים הגורליות ביותר. לפעמים זה שכן, לפעמים בן משפחה או סתם זר ברחוב שאחראי במו ידיו להצלת חיים של אדם אחר. ויש גם מכשיר אחד שעושה את כל ההבדל – הדיפיברלטור. רננה צור, אחות במקצועה עדיין לא בת שלושים, זכתה להציל את השכן שלה שפרפר למוות, והיום היא לומדת להיות מיילדת. אבל הדבר המדהים הוא שהרומן שלה עם בית החולים איכילוב שבתל אביב החל עשור קודם לכן, כשרננה הייתה בצבא. בשל מום בלב וסיבוך במהלך הליך רפואי לתקן אותו, הושתל לה קוצב לב. אבל גם הוא לא הספיק כשלפני ארבע שנים במהלך חתונה של חברה מהלימודים היא החלה לחוש ברע. "אני לא זוכרת שום דבר, זה הכול מסיפורים. אני רק יודעת שהיה לי חם. ממה שסיפרו לי התעלפתי, פרכסתי, עשו לי עיסויים". גם את רננה היו מי שהצילו, הפרמדיקים של מד"א שמיהרו למקום והשיבו אותה לחיים. כעת, בתור אחות, היא מבינה היטב את המשמעות של המצב הקריטי שבו הייתה. לכתבות נוספות בנושא >> רופא בלחיצת כפתור: האפליקציה שיכולה לחסוך לכם נסיעה למיון פריצת דרך? "בינה מלאכותית מדויקת מרופא באבחון סרטן השד"
רננה צור והפרמדיקית שהצילה את חייה
רננה צור והפרמדיקית שהצילה את חייה | צילום: חדשות 13
ממש כמו רננה, כ-8,000 איש בשנה חווים דום לב, מחצית מהם מחוץ לבית החולים. מה שיכול להציל את החיים שלהם הוא מכשיר הדפיברילטור, או בעברית מפעם. כאמור, לפני כחודשיים בזמן שרננה ביקרה אצל ההורים בנהלל, נשמעו קריאות מצוקה מיחידת הדיור הסמוכה. רננה האחות המוסמכת הפשילה שרוולים וניהלה את האירוע כולו. "רצנו למעלה, ראיתי אותו על הריצפה בצבע של מישהו שלא נושם כבר. קשה להיות בסיטואציה הזו. התפללתי שמישהו יכנס, שמישהו יבוא לעזור לי. זה מרגיש כמו נצח". רננה הצילה את החיים של ערן, ודפנה, שחיי בעלה ניצלו הודות לרננה, לא שמרה בבטן. פוסט שמספר את הסיפור הזה גרף עשרות אלפי לייקים בפייסבוק כשהמסר הוא אחד – צריך להציב דיפיברילטור בכל מקום אפשרי. גם במקרה של פרדי גרובר, העיתונאי הוותיק, מכות החשמל שנתנו לו הפרמדיקים בדרך לבית החולים פורייה, הן שהצליחו להשאיר אותו בחיים. פרדי קורא להם המלאכים בלבן ומקפיד בכל פעם להזכיר כל אחד מהם בשמו. רק לאחרונה הוא פגש אותם בביתו, את מי שהצילו את החיים שלו. "אני מתעלף, חוזר להכרה, מקשיב למה שקורה, מסתכל על זה כאילו אני באיזשהו סרט הוליוודי, כשאני תוך כדי זה יודע בפירוש שאני הולך למות, יכול להיות שאני לא אצא מזה", סיפר פרדי. המקרה הזה של פרדי לא בודד. בכל יום מצילים ברחבי הארץ אנשי רפואת החירום לא מעט אנשים – על רוב הסיפורים, גם על מי שכבר ראו את האור וחזרו אלינו, כנראה לעולם לא נשמע.