בשבת במגזין: הרופאים היהודים מגטו ורשה שחקרו את השפעות הרעב

ד"ר ישראל מיליקובסקי, ראש השירות הרפואי בגטו, בדק כיצד משפיעים תנאי תת תזונה על מחזור הדם, ועורר שאלות אתיות מורכבות. "הם לא מנעו מהם אוכל, ההיפך, הם קיבלו את הטיפול המקסימלי".

הקצבת המזון היומית בגטו ורשה, שעמדה על 160 קלוריות ליום, גרמה כידוע למצבי רעב קיצוניים, כאשר יהודים רבים סבלו מתת תזונה. מיליקובסקי הבין שכדי לשרוד ברעב צריך לחקור אותו, והחליט להקים כמה צוותי מחקר שפעלו במקביל והחלו לאסוף נתונים על הרעב שהלך והחריף בכל יום שחלף בגטו.

ממצאי המחקר, שהוברחו מגטו ורשה והגיעו לארכיון הג'וינט, הניבו ידע רפואי עצום שמשמש עד היום את עולם הרפואה. אולם, במקביל, מעלה הסיפור דילמה מוסרית מורכבת אודות שמירת כללי האתיקה בניסויים.

לימור בן חיים, מהיחידה לתזונה בבית החולים איכילוב, אמרה: "בהתחלה המחקר היה אופטימי, הם חשבו שהם יחקרו את הרעב ואת הסימנים שלו ותוך כדי הם יחפשו גם את התרופה, כי ביום שהגרמנים יחליטו שהטירוף הזה נפסק, ויתחילו להכיל את האנשים האלה, יוכלו לשקם אותם", אמרה. "שאלה מצוינת אם המטופלים ידעו שהם לוקחים חלק במחקר, שאלה אתית, אבל הם לא מנעו מהם אוכל, ההיפך, הם קיבלו את הטיפול המקסימלי, אבל הם כבר היו בנקודת האל חזור של הרעב. אני מעריכה שהאנשים ידעו שהם נהרגים, בטח לא הילדים".

הכתבה המלאה תשודר ביום שבת ב-20:00 ב"מגזין" עם אושרת קוטלר.