המשרד הנשכח: למה אף אחד לא נלחם על תיק הגנת הסביבה?

בזמן שבישראל רבים ראשי המפלגות על תיק החוץ או הביטחון, בעולם כבר הבינו מזמן כי האחריות האמיתית לחיים עצמם נמצאת במשרד שאצלנו עדיין נמצא הרחק מאור הזרקורים

המסת קרחונים כחלק מתופעת ההתחממות הגלובלית
המסת קרחונים כחלק מתופעת ההתחממות הגלובלית | צילום: אימג'בנק/GettyImages

בתהליך הרכבת הממשלה ניתן לשמוע שוב ושוב את על דרישות השרים לתיקים שנחשבים בכירים ויוקרתיים, בהם תיק הביטחון, המשפטים והחוץ. בצד, בשקט, עומד לו תיק הגנת הסביבה. ראשי המפלגות לא נאבקים זה בזה כדי לקבל על עצמם את האחריות לשיפור איכות האוויר שאנחנו נושמים, ולא מפוצצים משאים ומתנים במטרה להיות האדם שידאג למים שאנחנו שותים ולסביבה שאנחנו חיים בה.

כל זאת, בזמן שבמדינות העולם נושא איכות הסביבה נתפס כחשוב מאין כמותו, והעיסוק בו – הן בפרלמנט ובממשלה והן בשיח הציבורי – הוא רב ומשמעותי. האו"ם הקים את הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים כבר ב-88'. אותו הפאנל הציג לאחרונה דוח שמזהיר כי אנו חיים כיום ב-11 השנים האחרונות שבהן ניתן למזער את הנזק שנגרם בעקבות ההתחממות הגלובלית, ולמעשה להשפיע על עתיד כדור הארץ כולו. על פי הדוח, הזמן הקרוב הוא קריטי לשמירת עליית הטמפרטורה הגלובלית ב-1.5 מעלות צלזיוס עד 2030, ואם תתרחש עלייה של אפילו חצי מעלה יותר, יעלה משמעותית הסיכון לבצורות, לשיטפונות, לחום קיצוני ולעוני, בעקבות אסונות טבע שישפיעו על מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

הפגנה נגד התחממות גלובלית בבריסל
הפגנה נגד התחממות גלובלית בבריסל | צילום: רויטרס

גם באיחוד האירופי לוקחים ברצינות את סכנת ההתחממות הגלובלית. בגוף פועל נציג שאחראי למדיניות סביבתית ומתמקד בשינוי האקלים. אחד ההישגים הבולטים של התפקיד הוא יצירת אמנת קיוטו, שהתווספה לאמנת היסוד של האו"ם באותו הנושא. הפרוטוקול חייב 169 מדינות להפחית פליטה של גזי חממה, שתורמים להתחממות הגלובלית. למרות שלא כולן עומדות בהסכם, ממשיך האו"ם לקדם את קיומו. אחת הדרכים לכך היא החתימה ההיסטורית על הסכם פריז ב-2016. ההסכם נועד בין היתר להגביל את ההתחממות הגלובלית ולעודד הזרמת כספים לתחומים הנוגעים לנושא. הוא נחתם על ידי 195 מדינות, ביניהן ישראל וארצות הברית.

שנה לאחר כניסת האמנה לתוקף, בחר הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לפרוש ממנה ולנהל משא ומתן מחודש. זאת, משום שטען שהדבר פוגע בכלכלה של מדינתו: "אני לא יכול לתמוך בהסכם שמעניש את ארצי", הצהיר. מדינות רבות בעולם גינו את המהלך, וכך גם חברי המפלגה הדמוקרטית, בהם חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז והסנאטור אד מרקי, שהעלו להצבעה הצעה מקיפה במיוחד לרפורמה בתחום.

אותה ההצעה, "הניו-דיל הירוק", אינה מחייבת בפעולות ספציפיות גם אם תאושר, אך מטרתה בין היתר היא להפחית את נזקי שינוי האקלים. עיקר התוכנית הוא שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים ולא מזהמים, השקעה ממשלתית בקידום שימוש במכוניות חשמליות, רכבות מהירות, וכן המשך מדיניות ממשל אובמה, שמטילה מס על שימוש בדלקים המכילים פחמן. התוכנית ספגה ביקורת מצד מפלגתו של טראמפ, שכינתה את ההצעה "תעלול פוליטי", והנשיא עצמו קרא לאוקסיו-קורז בזלזול "ברמנית צעירה" בשל עבודתה טרם הצטרפותה לפוליטיקה.

חברת המפלגה הדמוקרטית, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז
חברת המפלגה הדמוקרטית, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז | צילום: רויטרס

ומה קורה כאן בארץ? ביולי האחרון הגיש המשרד להגנת הסביבה לכנסת מסמך בשם "אסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית" לטיפול בהשפעות שינויי האקלים, בעקבותיו הוקמה מינהלת המטפלת בנושא. המסמך התמקד בכמה נושאים, בהם בנייה ועדכון של הבסיס המדעי לצורך קבלת החלטות בנושאים סביבתיים, השתלבות בהחלטות בין-לאומית וחינוך הציבור בנושא. המשרד מפרסם דוח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית ומפקח על הפחתת פליטת גזי חממה, המגדילים ופוגעים בשכבת האוזון המגנה על כדור הארץ. המשרד אף פועל בשיתוף פעולה עם הארגונים הסביבתיים הרבים שפועלים היום בישראל.

עם זאת, לא אחת נשמעת ביקורת על אותו המשרד מפי אותם הארגונים הסביבתיים. מאיה קרבטרי, מנהלת תחום קיימות וסביבה בפורום ה-15, סיפרה כי "במשך רוב תקופתי ב'חיים וסביבה' התקיימו יחסי עבודה מצוינים עם המשרד, החל בשר, דרך המנכ"לית ודרך עובדי המחלקות השונות של המשרד". עם זאת, הדגישה כי המשרד מוכרח לפעול יותר על מנת לקדם אג'נדות ירוקות: "על המשרד להגנת הסביבה לקדם בדחיפות את השלמת התוכנית הארצית לפסולת, בתיאום והתייעצות עם השלטון המקומי, וכן את הצריכה בת-הקיימא והמושכלת כחלק מאיכות החיים העירונית". כמו כן הוסיפה: "יש לחזק את התכנון בר הקיימא, במרחב הציבורי ובשכונות חדשות - בדגש על צמצום התלות ברכב הפרטי, עידוד שימוש במרחב העירוני ותכנון מותאם אקלים".

פסולת אלקטרונית
פסולת אלקטרונית שנאספה על ידי תאגיד מ.א.י | צילום: תאגיד מ.א.י

מ"מגמה ירוקה", ארגון המקדם מדיניות לעצירת משבר האקלים, נמסרו דברים בעלי אופי דומה: "אנחנו בקשר עם המשרד, אולם ביחס לנושאים שאנחנו מקדמים - אנחנו ביקורתיים מאד כלפיי המדיניות שלו.  אנו מצפים ממי שיעמוד בראש המשרד להגדיל בצורה משמעותית את התקציב ולדאוג לאייש את 500 התקנים שחסרים בו ומשאירים אותו חלש ועני ללא שיניים. אנו מצפים שהשר ישפיע על מדיניות האנרגיה והתחבורה של ישראל ויעסוק בנושאים החשובים ביותר לחיים שלנו כאן". ארגון סביבתי נוסף, תאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית בישראל, הוסיף: "אנו מקיימים עם המשרד יחסי עבודה, ומצפים שהמשרד יקדם אכיפה וישפר תהליכים סביבתיים ותחרותיים למען הסביבה"

כעת, בזמן שבו המו"מ הקואליציוני נמצא בשיאו, ראוי שהח"כים הנאבקים על התיקים יזכרו את המשרד שנמצא הרחק מאור הזרקורים, יפעלו לקדם את הפעילות החשובה שנעשית בו, ויסתכלו לא רק על עתידם הפוליטי - אלא גם על העתיד של כולנו.

מפגינים נגד מתווה הגז. התפתחו עימותים אלימים עם המשטרה
מפגינים נגד מתווה הגז. התפתחו עימותים אלימים עם המשטרה | צילום: מגמה ירוקה