עימותים מזוינים ומחסור במזון: מה יקרה אם ועידת האקלים תיכשל?

לקראת ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, גורם בכיר המטפל בנושא הזהירה מפני חוסר יציבות, משבר פליטים ואיומים על הביטחון הגלובלי - אם מדינות העולם לא יצליחו להפחית את פליטת גזי החממה

משבר מזון בהאיטי
משבר מזון בהאיטי | צילום: רויטרס

איומים על היציבות והביטחון הגלובלי, משבר פליטים, מחסור במזון ועימותים מזוינים - אלו הדברים שצפויים להכות בתושבי כדור הארץ אם מדינות העולם ייכשלו בהפחתת פליטת גזי החממה, כך לדבריה של פטריסיה אספינוזה, הגורם הבכיר ביותר באו"ם המטפל בנושא האקלים. דבריה נאמרו לקראת ועידת האקלים של האו"ם שתתקיים בגלזגו שבסקוטלנד בסוף החודש.

"אנחנו מדברים בשיא הרצינות על שימור היציבות הגלובלית של המדינות ושימור המוסדות שהקמנו במשך שנים ארוכות. לפי התסריט הגרוע ביותר צפויים לנו גלים אדירים של עקורים, וההשלכות לכך הרות אסון". עוד הוסיפה לומר: "משבר אקלים משמעו פחות מזון ומשבר חריף בתחום הביטחון התזונתי, דבר שיהפוך רבים לפגיעים יותר לארגונים טרוריסטיים ולמקורות של חוסר יציבות".

משבר האקלים
משבר האקלים | צילום: רויטרס

לצד זאת, מספר מנהיגים ממדינות מפתח כגון סין של שי ג'ינפינג ורוסיה של ולדימיר פוטין לא צפויים להשתתף בוועידת האלקים החשובה, על אף שמדובר במדינות שפולטות את כמויות הפחמן הדו חמצני הגדולות ביותר בעולם.

עם זאת, אספינוזה אמרה בריאיון לעיתון "Observer" כי זה לא ימנע את התוצאות החיוביות מהוועדה: "אין לי כל אינפורמציה לגבי נוכחותם, אך אני נמצאת בקשר ישיר עם הנציגות הסינית, ויש מעורבות חשובה מאוד מצד הסינים בתהליך".

הפגנה נגד משבר האקלים
הפגנה נגד משבר האקלים | צילום: Shutterstock

בד בבד, נשיא המדינה יצחק הרצוג יארח מחר בבית הנשיא יחד עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג את המשלחת הישראלית שתצא לוועידת האקלים של האו"ם. הרצוג יקיים בשיתוף שרת האנרגיה קארין אלהרר כנס ייחודי שידגיש את חיבור המאבק במשבר האקלים לשיח הציבורי, העסקי והחברתי בישראל. לוועידת האקלים תצא משלחת ישראלית בסדר גודל של מעל 120 נציגים ממשרדי הממשלה והכנסת, החברה האזרחית, האקדמיה, המגזר העסקי והשלטון המקומי.

בתוך כך, לקראת הועידה, אישרה היום (ראשון) הממשלה תוכנית חדשה לעידוד חדשנות אקלימית, פיתוח טכנולוגיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינויי האקלים. ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לנושא ואמר: "משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי. זה נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיים של ילדינו ונכדינו. אנחנו נדרשים לזה גם כאן בישראל, זה בנפשנו"

מטרת התכנית היא עידוד פעולות מחקר ופיתוח של טכנולוגיות שביכולתן לסייע למאמצים העולמיים למאבק בשינויי האקלים, הן בתחום המיטיגציה (הפחתת פליטות), והן בתחום האדפציה (התאמות והיערכות לשינויי האקלים). הטכנולוגיות יהיו בין היתר בתחומי אקלים, אנרגיה, מזון, חקלאות, מים, ועוד, כאשר חלקם ייחודים למאפייניה ויתרונותיה של מדינת ישראל, כגון טכנולוגיות בתחום האקלים המדברי.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הוסיפה: "ישראל היא בית לחברות סטארט-אפ מתקדמות ומרכזי מחקר מובילים, והחדשנות האקלימית הישראלית היא כבר כעת מובילה עולמית בחלק מהתחומים. זו הזדמנות עבורנו לא רק להזניק את כלכלת החדשנות והטכנולוגיה הישראלית - אלא גם למלא תפקיד מרכזי בפתרונות למשבר האקלים באופן שחורג מחלקנו היחסי, גם ברמה האזורית וגם ברמה הגלובלית".