מוקד 105 לא נגיש ומוכר, בבתיה"ס אין תוכניות לטיפול בנפגעים: דו"ח המבקר על הגנה ברשת

המבקר אנגלמן מותח ביקורת בדו"ח על פעולות המדינה להתמודדות עם פגיעות ילדים ברשת. על מוקד 105 המשטרתי, שזהו ייעודו, נכתב כי מרבית הילדים ובני הנוער לא דיווחו וכי חלק ניכר לא יודע על קיומו. בנוסף, המוקד לא נגיש בשפה הערבית. באשר למשרד החינוך קבע המבקר כי ליותר ממחצית ממנהלי בתי הספר אין תוכניות לטיפול בפגיעות ברשת

זמן צפייה: 01:28

משרדי הממשלה לא עושים מספיק כדי להתמודד עם המוגנות על ילדים ברשת. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח שמתפרסם אחר הצהריים (שני). בחודשים מרץ עד דצמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון בהיבטי אכיפה, טיפול, חינוך ומניעה. הבדיקה בוצעה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105, במשרד החינוך, במשטרת ישראל ובשורת גופים נוספים.

חלקו הראשון של הדו"ח עסק בפעילות מוקד 105 ומציג שורה של פערים, בהם: היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת, היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה במרחב המקוון, פערים בפעולות המוקד בהיבט האזרחי והאכיפתי ופערים בטיפול תחנות המשטרה בעבירות המבוצעות במרחב המקוון.

המבקר אנגלמן קובע כי ההיכרות של הציבור עם קיומו של מוקד 105 עדיין מצומצמת. לפי הדו"ח, מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70 אחוזים) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.

המבקר מותח ביקורת גם על כך שהמוקד עדיין אינו נגיש מספיק. אחת מכל 10 פניות למוקד הן בערבית ובו אין מענה בשפה הערבית נכון לחודש אוגוסט האחרון. כמו כן, המבקר מצא כי ניתן לפנות למוקד רק טלפונית בזמן שילדים ובני נוער פעילים ברשת ומתקשרים באמצעות אפליקציות בעיקר.

בריונות ברשת
אילוסטרציה | צילום: shutterstock

ליקוי נוסף שמצא המבקר היה שאין בידי המוקד או המטה הלאומי או המשטרה נתונים על כמות הפניות שהעביר מוקד 105 לטיפול תחנות המשטרה לאורך השנים. המבקר מדגיש שיש לבחון ביסודיות את תועלת הפעולות שמוקד 105 מבצע כמו גם בחינת קשיי הטיפול בתחנות בתיקים הנוגעים למרחב המקוון.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי כרבע מתיקי החקירה שנפתחו בתחנות שמקורם בפניות למוקד 105 (441 מבין 1,704) נסגרו בעילה שהם אינם כוללים עבירה פלילית, למרות שבבחינה הראשונית עלה חשש כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית. בנוסף – 72-71 אחוזים מהתיקים שנפתחים - נסגרים.

המבקר שם זרקור גם על כך שבתחנות המשטרה יש עומס על חוקרי הזירה הטכנולוגית שמביא לעיכוב בחקירות ובטיפול בראיות. נוסף על אלה עלו פערים הנוגעים ליכולתן של יחידות הנוער בתחנות לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון. בין היתר, במסמכי המשטרה צוין כי חוקרי הנוער אינם מכירים את השפה של הילדים המגיעים לחקירה, כי הם אינם מכירים במידה מספקת את המרחב המקוון וכי אינם יכולים לחקור תיקים הדורשים משאבים רבים ומיומנות טכנולוגית.

חלק נוסף בדו"ח עוסק בפעולות משרד החינוך למניעת פגיעה בתלמידים במרחב המקוון. גם כאן מוצא אנגלמן כשלים ומצביע על כך שמשרד החינוך לא יצר תשתית חינוכית הנותנת מענה מספק להיבטים השונים של התנהלות מיטבית ברשת. בנוגע לרמת המטה הועלו ליקויים בנוגע להסדרת מעמדו האסטרטגי המתועדף של הנושא. כמו כן, לא רתמו את כל יחידות מטה משרד החינוך שלהן אחריות להיבטים אלו. לא נרשמה התקדמות מקצועית מספקת למורים בנושאים אלה.

עוד עולה מהדו"ח כי יותר מ-40% ממנהלי בתי הספר סבורים שהכלים והתוכניות שהם מפעילים מקנים לתלמידים במידה בינונית ומטה כלים אפקטיביים להתמודדות עם אירועי פגיעה ברשת. נוסף על כך, רק מחצית מכלל מנהלי בתיה"ס סבורים שניתן להסתמך, במידה רבה או במידה רבה מאוד, על משרד החינוך לקבלת מענה איכותי ומקצועי בסוגיות הנוגעות להגנה על קטינים במרחב המקוון וכמחציתם (46%) ציינו שהם משתמשים בכלי הניטור שמשרד החינוך מעמיד לרשותם במידה בינונית עד כלל לא.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון

בנוסף, אין בידי מטה המשרד מידע מרוכז בדבר אירועי פגיעה מקוונת המדווחים לצוות החינוכי בבתיה"ס. עוד עלה כי שליש מכלל מנהלי בתיה"ס מסרו כי בשנת הלימודים האחרונה (תשפ"א) הם לא אספו נתונים על פגיעות ברשת. בנוסף, 21% מכלל מנהלי בתיה"ס מסרו כי בשנה זאת לא הייתה אצלם אלימות מקוונת ו-43% מכלל מנהלי בתיה"ס מסרו כי היו תלמידים שפגעו בתלמידים אחרים ברשת בשנת לימודים זאת.

סקר ניטור אלימות דיגיטלית שנערך מצא כי רק 57 אחוזים מהתלמידים דיווחו כי יפנו לגורם בבית הספר במקרה של פגיעה ברשת. 70 אחוזים מתלמידי כיתות ד' עד ו' יפנו לגורם בבית הספר לעומת 44 אחוזים מתלמידים הלומדים בכיתות י' וי"א.

גם ההתמודדות המערכתית במקרה של פגיעה לוקה בחסר נקבע בדו"ח מבקר המדינה. על פי דיווחי המנהלים, לכ-70% מבתיה"ס אין תוכניות לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת ול-58% מבתיה"ס אין תוכניות לטיפול בתלמידים שנפגעו ברשת. מחצית מכלל מנהלי בתיה"ס דיווחו שאין להם תוכניות טיפול מספקות לתלמידים שפגעו או נפגעו ושליש מכלל המנהלים העריכו את הטיפול הניתן לתלמידים שנפגעו או פגעו ברשת במידה בינונית ומטה.

בעקבות הממצאים, מבקר המדינה ממליץ כי משרד החינוך יוסיף ויפעל לקידום התנהלות מיטבית ברשת ולמניעת פגיעה בתלמידים, מתוך העברת מסר לכל הגורמים השותפים לחינוך התלמידים לגבי החשיבות הראשונה במעלה של הנושא.

במסגרת זאת מומלץ כי משרד החינוך ירחיב את מעגלי שיתוף הפעולה בין יחידות המטה והשטח, יחדד ויעדכן את הנהלים והתוכניות לבניית תשתית להתמודדות עם הנושא בבתי הספר, יגביר את המעקב אחר יישומם וכן את הערכת תרומתם. כמו כן מומלץ שמשרד החינוך יפעל מצדו להגברת מעורבות ההורים תוך מטרה להופכה למובנית. דגש מיוחד, מציין המבקר אנגלמן, ראוי שייתן להגברת מיומנויות המורים משלב ההכשרה ועד שלב הפיתוח לאורך הקריירה.

המבקר קובע כי ראוי שמשרד החינוך יפעל להגברת המודעות לחוק הסרטונים ולהשלכותיו, ויבחן את הצורך בהרחבת ההתייחסות לחוק זה במסגרת תוכניות הלימוד: "על משרד החינוך להדגיש בפני בני הנוער כי לצד זכותם לשלוח תמונות וסרטונים שלהם לאחרים, עליהם להיות מודעים לאפשרות שתמונותיהם יופצו לאחרים ושליטתם בתמונות תאבד".

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המטה פועל בשיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים – בהובלת המשרד לבט"פ), שעובדים לקידום האינטרס הלאומי של הגנה על ילדים ברשת. המערך מפעיל את מוקד 105 שנותן מענה לציבור 24/7, ומהקמתו טופלו יותר מ-34,000 אירועים, ומדי שנה נענות עשרות אלפי שיחות ופניות".

באשר לאי ההיכרות עם מוקד 105 כפי שעולה מהדו"ח אמרו במשטרה: "מטבע הדברים, הליכי הסברה, מודעות והטמעה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים. המטה עושה כל שביכולתו בתחומי ההסברה, הדוברות והחשיפה על מנת להביא לידיעת כלל ילדי ישראל, הוריהם ומוריהם את קיומו של מוקד 105 לצד הדרכות על פעילות בטוחה ברשת. פעילות זו כולל פעילות הדרכה לאלפי כיתות בבתי ספר, הרצאות להורים ולמורים, פרסומים בפלטפורמות אינטרנטיות של היחידה הפתוחות לציבור, קמפיינים באמצעי תקשורת שונים וכדומה".

על היעדר נגישות לשפה הערבית במוקד 105 אמרו במשטרה: "כיום אכן קיים פער בשוטרים דוברי ערבית במוקד. בימים אלה אנו עוסקים באיתור שוטרים מתאימים וגיוסם למוקד. נכון לעת זו, נמצאו פתרונות שונים למתן מענה בשפה הערבית. נציין כי כ-10% מהפניות למוקד הינן מהחברה הערבית. המטה מוכוון למתן שירותים מלאים גם בחברה הערבית. כלל חומרי ההסברה כולל סרטונים בקמפיינים נעשים גם בשפה הערבית".

עוד אמרו במשטרה כי "ישנה כוונה ומבוצעות פעולות שונות על מנת להרחיב את הנגישות למוקד ולאפשר פניות למוקד גם באמצעות פניה כתובה (בדרכים מגוונות) ללא צורך בשיחה טלפונית. בנוסף, לאחרונה הוכנסה למוקד 105 מערכת טכנולוגית חדשה הנמצאת בשלבי הטמעה, ועתידים לעלות שדרוגים נוספים בהמשך, אשר ייתנו את המענה הטכנולוגי המתקדם הנדרש".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מעת כניסתה לתפקיד מובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, מדיניות ברורה, ולפיה מערכת החינוך תמשיך לפעול ברצף בכל תנאי ומצב. לאור מדיניות זו, בערב פתיחת שנת הלימודים וגם לאחרונה נלחמה השרה להבטיח שתלמידי ישראל ימשיכו להגיע ברצף אל בתי הספר ואל גני הילדים, כדי לקבל בהם את המענים הנדרשים למצוקות הרגשיות והחברתיות. אלו הקצינו בשל הסגרים, הבידודים והלמידה מרחוק. המשרד מברך את המבקר על הממצאים, שכן יש בהם כדי לחזק את הצורך במתן המענים החינוכיים בתוך מוסדות החינוך".

עוד נמסר כי "לנוכח המצוקות פרסמה שרת החינוך את התוכנית המערכתית למניעת אלימות 'באים בטוב - לא מרימים ידיים'. לתוכנית הוקצה כחצי מיליארד ש"ח, כאשר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים קיבלו תקציב לפי גודל בית הספר, שנע בין 45,000 ש"ח ל-90,000 ש"ח. החטיבות העליונות קיבלו גם הן תקציב גמיש של 20,000 ש"ח בממוצע, נוסף על התקציבים הגמישים שניתנו להם במסגרת תכנית גפ"ן".