המצב העגום בגני הילדים: בלי פיקוח והערכות מקצועיות ומחסור גדול בצוותים

דו"ח חריף של מבקר המדינה נגד משרד החינוך בתפעול הגנים ומסגרות הגיל הרך: כ-15 אלף גננות לא עברו הערכה, מחסור חמור בסייעות לילדים הזכאים לסייעת צמודה ומענה ירוד למשפחות ביישובים חלשים במסגרות מסובסדות. ליותר ממחצית המחנכות-מטפלות אין הכשרה רשמית. הדו"ח המלא

זמן צפייה: 00:28

מה קורה בגני הילדים שבפיקוח משרד החינוך ועד כמה באמת עוקבים במשרד אחר המתרחש בהם ואחר פעילות הגננות והסייעות והאופן שבו הן מתפקדות? מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם אחר הצהריים (שלישי) דו"ח חמור בנושא יישום רפורמות וצמצום פערים בגיל הרך וממנו עולים ממצאים חמורים.

דו"ח המבקר - כתבות נוספות:

דו"ח המבקר: יותר משליש מדירות עמידר לא אוכלסו כמעט שנה

אין הגנה על פרטיות, אפודים שיכולים לסכן חיי שוטרים | דו"ח המבקר על המשטרה

סגירת תיקים פליליים: לא פחת שיעור התיקים שנסגרו מחוסר ראיות | דו"ח המבקר

דו"ח המבקר על טוהר הבחירות: עלות הפיקוח זינקה פי 3, נרכשו יותר מדי מצלמות

משרד מבקר המדינה מצא כי 6 אחוזים מהגנים שפעלו בתשפ"א אינם מפוקחים כלל ובשנים האחרונות גדל מספר הגנים כך ש-67 אחוזים מהמפקחות היו אחראיות בשנה האחרונה על יותר מ-100 גנים. המבקר העיד גם על המחסור בפסיכולוגים החינוכיים עדיין קיים ונע בין 14 אחוזים במחוז צפון ו-45 אחוזים במחוז ירושלים.

אבל זה לא הסוף. במסגרת הפיקוח המחורר בגנים, בשנים 2021-2019 מצא משרד המבקר כי כ-15 אלף גננות לא עברו הערכה. בחינוך החרדי המצב חמור עוד יותר כש-95 אחוזים מהגננות לא עברו הערכות. בנוסף, מאז שנת 2016, סייעות חדשות חייבות לעבור קורס הכשרה, אולם רק 3,860 השתתפו בהכשרות מאז שנה זו מתוך 26,454 הסייעות שמשרד החינוך השתתף בתקצוב שכרן. רוב הסייעות הוותיקות גם כן לא השתתפו בהכשרה למרות שהן זכאיות לכך – דבר שעשוי להשפיע על כישורים פדגוגיים וטיפוליים.

הדבר שאולי הכי יטריד הורים לילדים בני 4-3 הוא שבמסגרת המחסור בסייעות – ב-7,437 גני טרום טרום חובה שזכאים לשתי סייעות במסגרת רפורמת הסייעת השנייה, הייתה בשנת תשפ"א רק סייעת אחת, כלומר 2 נשות צוות במקום 3. כמעט שליש מהילדים במסגרות הללו (32%) מתחנכים בגנים באשכולות חברתיים –כלכליים נמוכים (1-3). גם במקרה הזה, משרד החינוך לא מבצע מעקב מסודר אחר היעדרויות אנשי צוות בגנים שכן הרשויות לא מעבירות דיווחים שוטפים על כוח האדם וכך אין ברשות המשרד תמונת מצב מלאה של איכות תפעול גני הילדים שבאחריותו.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי בעקבות יישום חוק חינוך חובה חל גידול של 6 אחוזים בשיעור הילדים המתחנכים בגנים, אך בקרב בני 5-3 נמצא כי שמונה אחוזים אינם הולכים לגן ובחברה הערבית השיעור גבוה יותר ונע בין 19-10 אחוזים.

מהדו"ח עולה גם כי משרד החינוך אינו אוסף מידע על מפגשים שמקיימות הגננות עם ההורים והילדים וכך לא מתבצעים ניתוח ובחינה של האופן שבו עומדות הגננות בנהלים שקבע משרד החינוך במסגרת רפורמת אופק חדש, בנוסף, משרד החינוך בנה כלי למעקב אחר התפתחות הילדים בגנים – אבל הגננות לא מחויבות להשתמש בו ובשנת תשפ"א השימוש בו עמד על פחות מ-1%. עוד קבע המבקר כי גורמי המקצוע החינוכיים אינם חשופים למידע על הגנים והילדים שמתחנכים בהם וכך אין ברשותם תמונת מצב מלאה על התפתחות הילדים וצורכיהם הייחודיים. עוד מצא המבקר כי גננת נעדרות בממוצע מהעבודה בשנה לא פחות מ-100 שעות וזה לא כולל חופשות.

גן ילדים
גן ילדים | צילום: רויטרס

בירוקרטיה וסבסוד לא הולם בין מרכז לפריפריה

גם במסגרות לגיל הרך מצא מבקר המדינה ליקויים, בעיקר במודל הסבסוד הלא שוויוני שמייצר נטל כלכלי כבד בעבור משפחות רבות בישראל. המבקר מצא כי למרות פריון הילודה הגבוה, ההוצאה הציבורית על מסגרות לפעוטות נמוכה יחסית וגם תקני האיכות.

דו"ח המבקר מגלה כי הנטל הכלכלי המוטל על הורים לפעוטות בישראל כבד יחסית למערב. במסגרות המסובסדות יש מקום רק ל-30 אחוזים מהילדים והפריסה שלהן ברחבי הארץ אינה נותנת מענה למשפחות ביישובים חלשים. במחוז ירושלים למשל, יש פי 2.3 יותר אוכלוסייה בהשוואה למרכז אך מספר המעונות המסובסדים במחוז נמוך בלא פחות מ-25 אחוזים.

הנטל הכלכלי המוטל על הורים לפעוטות בישראל –כבד יחסית למערב, במסגרות המסובסדות יש מקום רק ל30% מהילדים והפריסה שלהן ברחבי הארץ אינה נותנת מענה למשפחות ביישובים חלשים. כך למשל במחוז ירושלים, יש פי 2.3 יותר אוכלוסיה  ביישובים באשכולות 1-4 בהשוואה למרכז, אבל מספר המעונות ביישובים הערביים – רק ל-13% מהפעוטות יש מקומות במסגרות מסובסדות. בין השנים 2020-2015 נבנו כ-350 מעונות מסובסדים, אבל יותר ממחציתם (53%) נבנו ביישובים באשכולות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית.

בנוסף, נמצא בביקורת כי ההליך הנדרש מהורים לפעוטות שמעוניינים לקבל סבסוד אינו יעיל, אינו ברור וכרוך בבירוקרטיה רבה, כך למשל ב-80% מהמקרים נדרשים ההורי להגיש לפחות 5 מסמכים. באגף למעונות יום לא יודעים כמה זמן נאלצים ההורים להמתין עד מתן הסבסוד שכן לא מתבצע איסוף נתונים על מועד ההחלטה בכל בקשה.

ממצא חמור נוסף שעולה מדו"ח מבקר המדינה מעלה כי ליותר ממחצית המחנכות-מטפלות בארגונים שנבדקו אין כלל הכשרה רשמית. תחלופת הצוותים במעונות היום מהירה כשבשלוש השנים האחרונות התחלפו בין 48-35 אחוזים מהמטפלות ויותר ממחצית עזבו בשנת העבודה הראשונה. בין היתר ניתן להצביע על שכר נמוך כמוטיב לתחלופה הגבוהה.

המבקר אנגלמן ממליץ לבחון מחדש בשיתוף האוצר, את מודל הסבסוד למעונות, על רקע השפעת חוק הפיקוח החדש – על מנת לאפשר ליותר משפחות במצב כלכלי–חברתי נמוך להעניק לילדיהן טיפול איכותי. המבקר מתייחס גם למשרד החינוך שעיקר פעילות האגף עברה לתחום אחריותו, ומדגיש את הצורך במימוש השינוי האסטרטגי שחל עם יישום חוק הפיקוח החדש ותקנותיו על מנת להביא לקפיצת מדרגה באיכות הטיפול שזוכים לו פעוטות בישראל ובפרט פעוטות במצב כלכלי-חברתי נמוך.

פרק נוסף בתחום החינוך מעלה את סוגיית מבני הלימוד ובעיית הצפיפות בכיתות. גם כאן קובע המבקר כי המחסור בכיתות החריף במידה ניכר. נכון לסוף שנת 2020, יותר מעשרת אלפים כיתות עדיין חסרות, עלייה של 56 אחוזים בהשוואה לשנת 2016 וזאת למרות שלוש תוכניות שהופעלו והתקציב לבניית כיתות הוכפל.

תקופת הקורונה בכיתה בישראל
הכיתות עדיין צפופות מאוד (ארכיון) | צילום: רויטרס

עיקר המחסור בכיתות גן ובפרט במגזר הערבי. המחסור בכיתות הוא אחד הגורמים לצפיפות בכיתות בישראל– לפי הדו"ח, ברבע מכיתות היסודי והתיכון ובמחצית מהכיתות בחטיבות הביניים יש יותר מ-30 תלמידים. הממוצע לכיתה בחטיבת ביניים בישראל הוא 28.1 תלמידים, גבוה ב-21% (נכון לשנת 2019) מהממוצע בכיתה במדינות ה-OECD שעומד על 23.3.

מספר התלמידים הממוצע בכיתה הגבוה ביותר במגזר היהודי הוא בחינוך הממלכתי, והנמוך ביותר הוא בחינוך החרדי – פער של 3.5 תלמידים בממוצע בכיתה. במגזר הלא יהודי מספר התלמידים הממוצע הגבוה ביותר הוא בחינוך הערבי והנמוך ביותר – בצ'רקסי, פער של 6 תלמידים בכיתה בממוצע.

תגובת משרד החינוך

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לפרק מעונות היום: "דו"ח המבקר מתייחס לתקופה שבה מעונות היום טרם הועברו אל אחריות משרד החינוך. כמו-כן, טענות המבקר מחזקות את המהלך ההיסטורי שהובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בהעברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר מעצים את התחום ומאפשר הסדרה וטיפול בלקונות הקיימות. המעבר מאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18. רצף זה מותאם לצרכי הילד בכל שלבי החינוך, הגדילה וההתפתחות שלו. כמו כן, הוא מאפשר למשרד החינוך לקבוע סטנדרטים חינוכיים איכותיים, תוך בקרה ופיקוח שוטפים אחר פעילותם החינוכית. לאור זאת, מאז העברתם של מעונות היום לאחריות משרד החינוך בינואר 2022 הוא מרחיב ומהעמיק את הפיקוח על המעונות, מגייס עשרות תקני פיקוח חדשים ומתחיל בתהליך של הכשרה מקיפה וכוללת של כל המטפלות במסגרות הללו. נוסף על זאת, המשרד יוצא לתהליך של בינוי מעונות חדשים, אשר ירחיב את היקף המשפחות המקבלות סבסוד".

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון | צילום: שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון

על מצב הגנים מסרו במשרד החינוך: "משרד החינוך מברך על התייחסותו החיובית של מבקר המדינה למערך הפעולות שביצע המשרד לאורך השנים האחרונות בגני הילדים, ובכלל זה תיקון חוק לימוד חובה ואכיפתו. אלה הובילו ללימוד של רוב מכריע מקרב הילדים בגילאי 5-3 במסגרות של גן (מדובר בשיעור של 92%). נוסף לזאת, הפעולות הובילו לשיפור ולהגדרה מחדש של מודל הערכת הגננת, הגדלת שעות הייעוץ, תגבור כח האדם המסייע לגן ובכלל זה היועצות החינוכיות המועסקות בגנים. המשרד מתייחס בכובד ראש להערות האחרות של המבקר והוא אף מודע לקשיים העולים מהחלקים האחרים של הדוח, בהם המחסור בגננות ובסייעות. בעניין זה יצויין, כי מדובר במחסור ארוך שנים, שהלך והתעצם במהלך הקורונה. המשרד בראשות שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, החל לנקוט בשורה של פעולות לשיפור תמונת המצב. לאור זאת, הוא פתח מאגר ייעודי למילוי מקום של גננות הכולל תוספת של 100 תקנים. המאגר מאפשר לגייס מילוי מקום בהיקף של משרה מלאה, ובאופן מידי. לצד זה, משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, חתמו על הסכם שמרחיב את שיתוף הפעולה בסוגיית מילוי מקום לגננות וסייעות. לאור זאת, משרד החינוך יעביר לרשויות ולמועצות את התקצוב ואת האחריות לטיפול במילוי מקום של צוותי הגן וכן את הטיפול בגננות נעדרות והעסקת עובדים לצורך מילוי מקום של גננות בגני הילדים הרשמיים ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. משרד החינוך יקצה להן מדי חודש והחל מה- 1.5.2022 תקציב ייעודי להפעלה רציפה של הגנים".

בתגובה למצב הצפיפות בכיתות מסר משרד החינוך: המשרד מודע למחסור בכיתות לימוד והוא עושה כל מאמץ לתת לסוגיה זו מענה, אך הדבר תלוי בשורה של גורמים נוספים שאינם תלויים במשרד החינוך, ובכלל זה, מגבלות תקציב, מחסור בקרקעות זמינות, קשיים בתהליכי תכנון ובנייה וקצבי בנייה נמוכים. המשרד ילמד את הדו"ח לעומק ויפעל ליישום ההערות הדורשות תיקון ולשימור ההישגים שצוינו לחיוב".