האסירים שלא משתקמים מהכלא: "או להתפרנס מפשע או לרעוב ללחם"
בשל היעדר תקציב לרשות לשיקום האסיר, אנשים רבים נאלצים לשלם מכספם למרכז פרטי על מנת לעבור את התהליך, ולאלו שאין - בסוף שוב חוזרים אל מאחורי הסורגים. "הנפגעת העיקרית מכך היא החברה"
אסירים רבים המשתחררים מבתי הכלא לאחר ששילמו את חובם לחברה, מנסים להשתקם ולהתחיל מחדש. אך הם מגלים כי הרבה יותר קל להתרסק בחזרה לתחתית ולהסתבך שוב עם החוק. מצד אחד, אף אחד לא מעוניין להעסיק אנשים עם עבר פלילי, ומצד שני, ברגע שהם משתחררים הם מקבלים הצעות מחברים ישנים להרוויח כסף, רק בתנאי ששוב יעברו על החוק.
כך למשל קרה לעופרי גולד, חייל גבעתי צעיר שניסה לפרנס בית מפורק ואז התחיל עם עבירות רכוש וסמים, והוא נכנס ויוצא מבתי סוהר מגיל 21. לפני כחודש השתחרר בפעם האחרונה ומאז הוא שוב תקוע. "את האמת. גם אם אני רוצה לחפש מקום נורמלי, אין לי מושג איך אני מגיש קורות חיים אפילו. רוב המשאבים שיש למדינה, מושקעים יותר בענישה, פחות בשיקום", סיפר גולד. עוד הוסיף לדבריו: "כשאתה מגיע למקומות עבודה, או שפשוט מנצלים אותך או שלא מקבלים אותך בגלל העבר שלך. בעצם אתה נשאר עם האופציה להתפרנס מפשע או שתהי רעב ללחם".
כתבות נוספות בחדשות 13 >>
בכיר במשרד הבריאות: "המוטציה הבריטית – המצאה של ג'ונסון"
שוטרים התעמתו עם מפגינים סמוך למעון ראש הממשלה
רגב: "מפלגתו של סער היא מפלגת אולפנים ואופורטוניסטים"
"אתה רואה שאחוזים נמוכים מאוד מהמשוחררים מגיעים לידי שיקום, ואין מחקר בעולם שלא הוכיח שהשיקום מונע את החזרתיות לכלא. אם אנחנו לא נותנים פתרונות כלשהם בכדי להוציא אותם שוב מהכניסה לכלא, אז מה שאנחנו רואים זה חזרה לפגיעה באזרחים, והנפגעת העיקרית היא החברה", אמר ד"ר חיים אילוז איילון, שעמד בראש הרשות לשיקום האסיר ומי שניסה לשנות את המצב הזה, אך הבין מהר מאוד כי אין לו את הכלים לבצע את מה שהמדינה הטילה עליו בגלל חוסר תקציבים.
לצד היעדר התקציב לטפל בכולם, ישנה חלופה הנקראת "שיקום בתשלום", במסגרתה האסיר משלם למרכז שיקום פרטי על מנת לעבור את התהליך. כידוע, אסירים בישראל זכאים לבקש קיצור של שליש מתקופת מאסרם בשל התנהגות טובה, אבל כדי לגשת לוועדה, הם חייבים תוכנית שיקום מהרשות לשיקום האסיר, אבל כאמור, לרשות אין תקציב לטפל בכולם. כך קורה שישנם אלה שיש להם, ואלה שאין להם ולכן הם נאלצים לשבת את כל תקופת מאסרם.