המבקר: תלמידי ישראל אינם מוכנים לשוק העבודה של המאה ה-21
אנגלמן פרסם נתונים לפיהם האוריינות הדיגיטלית של המורים והתלמידים חלשה, דבר שעשוי להסביר בין היתר מדוע כשל המעבר ללימודים מרחוק. "מיומנויות שנדרשות כדי שלא להיפלט למעגל האבטלה"
דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) מצביע על כך שמערכת החינוך לא ערוכה לשוק העבודה של המאה ה-21, שכן האוריינות הדיגיטלית של המורים והתלמידים בישראל לוקה בחסר - מה שיכול אולי להסביר את הסיבות לכישלון המעבר ללימודים מרחוק במהלך ימי מגפת הקורונה. הדוח כולו בדק בין היתר את התמודדות הרשויות עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה, ובחן מהן הפעולות הנעשות על מנת להגביר את האוריינות הדיגיטלית בקרב ילדים ומבוגרים.
תחילה, הסביר המבקר כי "אוריינות דיגיטלית" היא מכלול היכולת והידע הנדרשים להתנהגות בסביבה הדיגיטלית המאה ה-21. אוריינות זו קריטית להשתלבות בשוק העבודה המשתנה, אך מסתבר כי במערכת החינוך בישראל, משום מה עדיין לא מתמקדים בהקניית מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, יכולת לימוד עצמית ואוריינות דיגיטלית וטכנולוגית.
מה גם, למרות שהמורים צריכים לדעת לשלב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה, נמצא כי רמת הכשרתם אינה מיטבית. בשנת 2018, רק 52% מהמורים חשו שהם מסוגלים לסייע לתלמידים ללמוד תוך שימוש בטכנולוגיה, זאת לעומת 67% מורים ממדינות ה-OECD.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
המגפה דועכת: עוד ירידה במקדם ההדבקה ובשיעור הבדיקות החיוביות
קיאקים, פיינטבול ורכבל: האטרקציות והמתווה לפתיחתן – מיום א'
סקר: סמוטריץ' מתחזק על חשבון הליכוד; לפיד שומר על כוחו
בשנת 2014 יצאה לדרך רפורמת למידה משמעותית של שר החינוך דאז שי פירון, רפורמה שהייתה אמורה לפתח אצל התלמידים חשיבה ביקורתית, יכולת לימוד עצמית, אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית ולהקנות להם להם את הכלים הדרושים כדי להצליח בשוק העבודה של המאה ה-21, אלא שבשטח מרגישים כי השפעת הרפורמה הייתה מצומצמת.
42 מתוך 82 תוכניות לימודים לחטיבות הביניים ולתיכונים אושרו לפני יותר מעשור - ולא עודכנו מאז. מבחנים בין-לאומיים כמו מבחן "פיזה", בודקים בעיקר מיומנויות למידה ולא ידע, אולם בחינות הבגרות בישראל - שמשקלן 49% מהציון הסופי של התלמידים, כמעט ולא בוחנות את המיומנויות הנדרשות למאה ה-21.
בהמשך הדוח הסביר אנגלמן כי בעידן של שינויים טכנלוגיים מואצים, עובדים שלא ירכשו את המיומנויות והידע הנרדשים עלולים להיפלט למעגל האבטלה. החשופים ביותר לכך הם עובדים מהחברה החרדית והערבית, ועובדים מעוטי מיומנויות המועסקים במשרות שצפויות להיעלם מהעולם. לפי המבקר, יותר מ-2.5 מיליון עובדים המועסקים במשרות בסיכון גבוה או בינוני יצטרכו בעתיד הקרוב לחשב מסלול מחדש.
הבעיה היא, שאותם ילדים חסרי אוריינות דיגיטלית הופכים להיות מבוגרים עם רמת אוריינות נמוכה. שכן, על פי דוח המבקר, ל-73% מהמבוגרים בגיל העבודה יש רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה. אצל החרדים והערבים והחרדים, המצב חמור אף יותר. שם הנתונים עומדים על 81% ו-96%, בהתאמה, בשיעור המבוגרים בעלי האוריינטציה הדיגיטלית הנמוכה. המבקר ממליץ למשרד החינוך לבחון דרכים להגביר את הקניית המיומנות הדיגיטליות בקרב כלל התלמידים והמורים, בדגש על החברה הערבית והחרדית.
"חשיבותה של ביקורת המדינה ניכרת במיוחד בעת הזו, בצל מגפת הקורונה, נוכח ההשפעות המהותיות של המגפה על צורכי האוכלוסייה במגוון תחומים", מסר אנגלמן. "המשבר התעסוקתי הנלווה למגפת הקורונה, מחדד את החשיבות בהשקעה בהון אנושי של עובדים קיימים, של מחוסרי עבודה ושל עובדים עתידיים - הילדים והנוער כיום - לשם הגברת המסוגלות התעסוקתית במציאות משתנה והמשך ביסוס מגזר ההיי-טק".