ראש שב"כ צפוי להתפטר באמצע מאי: "אין מנהיגות בלי אחריות"

רונן בר צפוי להודיע על התפטרותו אחרי יום העצמאות. בבוקר הוא ימסור תצהיר לבג"ץ, שבו יגולל כיצד נתניהו ניסה לחייב אותו לתת חוות דעת שתמנע את עדותו בתיקי האלפים, ועל כך שהתבקש להשתמש בשב"כ כדי לעקוב אחרי פעילי מחאה

זמן צפייה: 04:44

ראש שב"כ רונן בר צפוי להתפטר באמצע חודש מאי, אחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בשיחה עם משפחות שכולות השבוע הוא אמר: "אין מנהיגות בלי קבלת אחריות". בינתיים, מחר (ראשון) יגיש בר לבג"ץ תצהיר בנוגע לעתירות לפטרו נגד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הוא צפוי לגולל את הטענות שעלו במכתב ששלח לבית המשפט לפני כשבועיים. בין היתר, בר יצהיר כי נתניהו ניסה לחייב אותו לתת חוות דעת שתמנע את עדותו בתיקי האלפים, ועל כך שביקש ממנו להשתמש בשב"כ לעקוב אחרי פעילי מחאה.

בתחילת החודש, בתגובה לעתירות שהוגשו בנושא, קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בחוות דעת שהעבירה לבג"ץ כי החלטת הממשלה לפטר את בר "פגומה מיסודה ואינה יכולה לעמוד", והאשימה בהתייחסות לחקירת פרשת "קטרגייט" כי הליך ההדחה "נגוע בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו - ויוביל להפיכת תפקיד ראש שב"כ למשרת אמון". כנספח לתגובת היועמ"שיית צורף מכתב חריף שכתב רונן בר עצמו, בו העביר מסר חריף לשופטים והאשים: "בגלל שלא נתתי חוות דעת שאין מניעה ביטחונית לכך שראש הממשלה יעיד במשפטו - החל נתניהו להגיד שיש לו חוסר אמון בינינו".

בהאשמה חמורה נוספת נגד נתניהו, ראש שב"כ הוסיף כי רה"מ ביקש להפעיל את יכולות שב"כ נגד פעילי המחאה נגדו: "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".

ראש שב"כ רונן בר
ראש שב"כ רונן בר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בהמשך המכתב, בר הבהיר: "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך הוא אינו 'משרת אמון' או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר. משעה שהתמנה לתפקיד, ראש השירות נדרש לפעול תוך ממשק עבודה מלא וענייני עם ראש הממשלה, אך בד בבד לפעול אך ורק למילוי תפקידיו על פי החוק ולמנוע כל ניסיון לשימוש פסול בסמכויות השירות ובכליו".

בנוגע לדרישת נתניהו לקבל חוות דעת שתאפשר לו לחמוק מעדות במשפטו, ראש שב"כ פירט: "במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי. לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי-הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון', כביכול".

לסיום התריע בר: "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק. מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני. קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל"משטרה חשאית".

בית המשפט העליון
בית המשפט העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בתוך כך, היועמ"שית הוסיפה בתגובתה לבג"ץ: "הותרת ההחלטת הפיטורים של ראש שבייכ על כנה, על רקע טענות מתפתחות לקיומו של חוסר אמון, בנסיבות שמעוררות חשש ממשי לפעולה בניגוד עניינים, כאשר החלטה זו מתקבלת תוך התעלמות רבתי מסדרי מינהל תקינים ומכללי המשפט המינהלי - תפגע ביכולתם של ראשי השירות בהווה ובעתיד לשמור על תפקדו התקין, הממלכתי והא-פוליטי של הארגון".

בנוגע להליך הדחתו של בר בממשלה, הבהירה בהרב-מיארה לשופטים: "הקשיים ההליכיים והמשפטיים הוצגו מספר פעמים בפני ראש הממשלה וחברי ממשלת ישראל עובר לדיון בהצעת ההחלטה. אלא שחרף זאת, החליטה הממשלה על סיום כהונתו של ראש השירות; זאת, על בסיס עמדה משפטית נעדרת תוקף, בהליך חפוז ומזורז, שלא בהתאם למסגרת הקבועה בהחלטות הממשלה ביחס להפסקת כהונתם של נושאי משרה בכירים, ומבלי שהסתיימו הבירורים הנדרשים על פי דין, שעליהם עמדה היועצת המשפטית לממשלה בפנייתה לראש הממשלה עובר להבאת הסוגיה לדיון בממשלה".

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתגובה להאשמות של בר, בלשכת רה"מ הגיבו: "חוסר-האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר-האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן". עוד נמסר: "היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב״כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ"שית - שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף".