הוצאת נתניהו לנבצרות נמצאת שוב על הפרק במשרד המשפטים

במשרד המשפטים שוקלים שוב את אפשרות הוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה, זאת לאחר אמירתו של השר לוין שקשרה בין תיקי נתניהו לבין הרצון להביא לרפורמה במערכת המשפט, וכן לאחר שהיועמ"שיתטענה כי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו עדיין בתוקף וכי אסור לו לעסוק בשום דבר הקשור למשפטו ולמערכת המשפט

בנימין נתניהו
רה"מ בנימין נתניהו | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

נושא הוצאתו האפשרית לנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצאת הערב (שבת) שוב על הפרק במשרד המשפטים. הדיון על הנושא החל לאחר אמירותיו של שר המשפטים יריב לוין שקשר בין תיקי נתניהו לבין הרצון להביא לרפורמה במערכת המשפט.

בנוסף, התנהלותו של נתניהו בעניין עדי התביעה נגדו, פרשת הנהגים של ראש הממשלה ופרשת שלומית ברנע-פרגו שנחשפה בחדשות 13, יחד עם קריאתו של רה"מ עצמו שדוחף לביצוע התוכנית, למרות שנמצא בניגוד עניינים לטענת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, בשל מצבו המשפטי - כל אלה חידדו במשרד המשפטים את ההבנה שיש לדון בעניין. עם זאת, מדובר בעניין מורכב, ולא מדובר שבצעד שנשקל או מתרחש במספר ימים.

נזכיר כי בהרב-מיארה מסרה יום שלישי את תגובתה לבג"ץ בכל הנוגע לעתירות שעניינן הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועצת המשפטית לממשלה טענה כי "הסדר ניגוד העניינים" מתקופת הממשלה הקודמת "עדיין בתוקף", וכי "יש לדחות את כל העתירות". המשמעות היא שאסור לנתניהו לעסוק בשום דבר הקשור למשפטו ולמערכת המשפט. "בנקודת הזמן הנוכחית, לאחר השבעת הממשלה וכניסת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, העתירה לא אקטואלית ועליה להידחות", כתבה בהרב-מיארה.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, מגישת העתירה מטעם חברים בקבוצת 'מבצר הדמוקרטיה' שלחה, בתגובה להודעת היועצת המשפטית לממשלה, את התייחסותה לבית המשפט. לטענת עו"ד הולץ לכנר, נפלה שגגה בעמדת היועצת, שכן בעתירה מתבקש לקבוע כי בתקופת הרכבת הממשלה פעל נתניהו מבלי שהוגבל בפעולותיו ותוך חשש לניגוד עניינים חמור בשל מצבו כנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, ולפיכך פעולותיו אלו נעשו בניגוד לדין: "אנחנו טוענים בעתירה שבתקופה שבה הרכיב נתניהו את ממשלתו, עת כיהן כחבר כנסת בטרם הושבע לראש ממשלה, לא חל עליו הסדר ניגוד העניינים".

עוד הוסיפה כי "לכן, אנו דורשים בעתירה כי בית המשפט יכריע מה דין ההחלטות והפעולות שנעשו בתקופת הרכבת הממשלה, לרבות מינוי שרים והסכמים קואליציוניים, אשר נעשו ללא הסדר ניגוד עניינים".