רה"מ יואשם בשוחד בתיק 4000; 1000 ו-2000 - מרמה והפרת אמונים

בתום שבועות של דיונים, מנדלבליט החליט כי חרף הטענות שהועלו בשימוע, כמו גם הדעות הסותרות בפרקליטות, בנימין נתניהו יעמוד לדין בכל שלושת התיקים שבהם הוא מעורב

זמן צפייה: 10:53
מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע הערב (חמישי) על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלושת התיקים שבהם הוא מעורב. בתיק 1000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים וכך גם בתיק 2000. בתיק 4000 הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו למעשה מואשם באותם הסעיפים שעליהם הכריז מנדלבליט בפברואר האחרון, חרף השימוע שנערך לפני כחודש וחצי ובו השמיעו עורכי דינו של ראש הממשלה טענות שנועדו לשנות את ההחלטה. עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, על מנת שיתאפשר לראש הממשלה להודיע לכנסת אם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי. כתב האישום המלא: תיק 4000 בכתב האישום בתיק 4000, התיק החמור ביותר העוסק בבזק-וואלה, ראש הממשלה מואשם כי קיבל שוחד משאול אלוביץ', הבעלים של אתר החדשות "וואלה", בדמות סיקור אוהד והשפעה על התכנים המתפרסמים באתר, בתמורה לקידום ענייניו הרגולטוריים של האחרון, בעיקר בכל הנוגע במיזוג בין חברות התקשורת "בזק" ו"יס". כמו כן הוא יואשם במרמה ובהפרת אמונים. עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. שאול אלוביץ' יואשם גם בעבירות נוספות.
נתניהו ואלוביץ'
נתניהו ואלוביץ' | צילום: רויטרס
מכתב האישום עולה כי בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו ע"י קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. נוסף לכך, הייתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצה. באותה התקופה היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ומתוקף כך היה בעל יכולת השפעה על הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק. "תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי", נכתב בכתב האישום. על רקע זה, על פי הכתוב במסמך, נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח" - שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ' בשנת 2012 (במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19) סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה". "מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים", נכתב בהחלטה. "במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל 'וואלה' דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים באתר לשנות את הפרסומים באופן התואם את דרישותיו של נתניהו". בכתב האישום מפורטות דרישותיו של נתניהו להיטיב את הסיקור שלו ושל בני משפחתו. בין היתר דרש להגדיל זמן חשיפה של ידיעות חיוביות ולהגביר בולטותן, ובמקביל להצניע סיקור שלילי וצמצום זמן חשיפתו. במקרים מסוימים אף דרש למנוע פרסומים כליל. בנוסף, דרש נתניהו סיקור שלילי של יריביו הפוליטיים, ולפרסם מסרים פוליטיים לטובתו. כמו כן, מתוארת במסמך הדרישה למנוע את שידור הריאיון שנערך עם נתניהו ערב בחירות 2015, לערוך אותו ולהשמיט קטעים לא רצויים בטרם יפורסם.
ניר חפץ ושאול אלוביץ'
ניר חפץ ושאול אלוביץ' | צילום: ללא
על פי כתב האישום, לאורך התקופה הרלוונטית בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו. תקופות הבחירות שהתקיימו בתוך התקופה הרלוונטית לאישום זה, ובעיקר בחודש מארס 2015, היו תקופות חשובות מאוד עבור הנאשם נתניהו, ובמהלכן הועברו על ידו דרישות משמעותיות להתערבות בפרסומים באתר. לפי כתב האישום, בתקופות אלה היה אתר "וואלה" בעל חשיבות מיוחדת לנתניהו. זאת על רקע תפיסתו כי בכל הקשור להיקף החשיפה לציבור, אתר "וואלה" יכול לשמש משקל נגד תקשורתי לאתר Ynet, שאותו ראה הנאשם כאתר העוין אותו ואת משפחתו. תקופות אינטנסיביות נוספות בדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים באתר היו סביב סיקורן של פרשות שונות שבהן היו מעורבים הנאשם נתניהו ורעייתו. במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור ב"וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים בכמה מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק - כך על פי כתב האישום את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור -" תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים, ותוך סטייה מן השורה". עוד עולה כי אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו ב"וואלה" לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל רה"מ ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב"וואלה", כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם. בסיכום ההחלטה נכתב: "נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'. לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר "וואלה", ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים". פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו בתגובה לכתב האישום: "אנו מצטערים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי. משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטאליות שנמשך כ-3 שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון בו תתברר האמת. אנו סמוכים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".
איריס אלוביץ', רעייתו של בעל השליטה בבזק
איריס אלוביץ', רעייתו של בעל השליטה בבזק | צילום: חדשות 13
חקירת התיק החלה לאחר שב-29 באוקטובר 2015 פרסם גידי וייץ בעיתון "הארץ" כתבת תחקיר שבה טען שאתר החדשות וואלה, מקבוצת "בזק", מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו. עם התפתחות החקירה עלו עוד ועוד עדויות על התערבות חוזרת ונשנית בתכני האתר. עדויות אלה התפרסמו בהרחבה בתחקיר "המקור" ששודר לפני שנה בדיוק, ובו עלו טענות על צנזור ידיעות שליליות על רה"מ ואשתו ועל חיסול יריבים פוליטיים של נתניהו. במהלך התחקיר סיפרו עובדי אתר האינטרנט ובכיריו לראשונה איך גויסה לכאורה מערכת שלמה לטובת יושבי הבית בבלפור. בתחילת החודש פורסמו בחדשות 13 תמלולי השיחות בין מנכ"ל וואלה אילן ישועה לבני הזוג אלוביץ', ובהם ניתן לשמוע את ההוראות שניתנו לראשון לשנות כתבות על משפחת רה"מ, כמו גם הנחיות לגבי ההתנהלות מול עובדי האתר. "אני חושב שאנחנו צריכים כמה שאפשר יותר לעזור להם בגלל מה שזה עוזר לנו, מה שזה עוזר לכם - מה שזה עוזר לבזק", נשמע ישועה אומר לאיריס אלוביץ'. "דבר שני, לשים לב שלא נעבור קווים. העיתונאים גם ייצאו החוצה וידברו". בפברואר האחרון החליט היועמ"ש כי כתב אישום יוגש נגד נתניהו בגין אותם הסעיפים - אך כפוף לשימוע. קו ההגנה של נתניהו הורכב משתי טענות משלימות. ראשית, טענו פרקליטיו כי סיקור אוהד אינו נחשב שוחד. שנית, נתניהו דאג לחדד כי לא קיבל כלל סיקור אוהד מוואלה אלא שהוא מחשיב אותו כאתר שמאל שמקפיד לבקרו. לדבריו של נתניהו, "להאשים בשוחד על שתיים וחצי כתבות באינטרנט זה צעד אבסורדי שאין לו תקדים בתולדות המשפט". אחד מקווי ההגנה בתיק הוא שנתניהו התקשר לשלדון אדלסון, הבעלים של עיתון ישראל היום, ולעורך העיתון עמוס רגב, פעמים רבות יותר משדיבר עם שאול אלוביץ' ולכן קשה לטעון שהוא פעל לטובת אלוביץ'. לכל הפרטים על ההחלטה להאשים את נתניהו בתיק 4000 תיק 1000 בתיק 1000, הוא פרשת המתנות, מואשם ראש הממשלה במרמה והפרת אמונים. זאת, בגין קבלת טובות הנאה במאות אלפי שקלים, בעיקר בדמות סיגרים ושמפניות, מאיש העסקים ארנון מילצ'ן. כזכור, לפי כתב החשדות המשטרה המליצה להעמיד את נתניהו לדין באשמת שוחד – אך מנדלבליט לא קיבל את עמדתה והסתפק בהפרת אמונים בלבד. שלושת האישומים העיקריים נגד נתניהו בתיק זה עוסקים בהתערבות שלו לאישור ויזה לארצות הברית למילצ'ן, קידום חוק להקלות מס לתושב חוזר – שהיה חוסך לאיש העסקים כסף רב והדחיפה למיזוג קשת ורשת. מכתב האישום עולה כי מאז 1999 התקיימה בין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית, "בעלת זיקות וקשרים שונים". במהלך אותה התקופה, על פי האישומים, קיבלו נתניהו ורעייתו ממילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, ובין השנים 2016-2014 קיבלו נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות. טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של כ-700 אלף שקלים. מכתב האישום עולה כי טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.
 מילצ'ן ונתניהו
מילצ'ן ונתניהו | צילום: רויטרס
עוד נכתב בכתב האישום, כי נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו. אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן במקרים הבאים: בשנים 2014-2013 נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית בשני אירועים. בנוסף, בשנת 2013, נתניהו נאשם כי פנה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; ובשנת 2015, נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.
 ג'יימס פאקר
ג'יימס פאקר | צילום: רויטרס
על פי כתב האישום, "במעשיו אלה עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור". בפברואר האחרון המליץ היועמ"ש להאשים את נתניהו באותו הסעיף - אך כפוף לשימוע. קו ההגנה של פרקליטי נתניהו במהלך השימוע שנערך בעניין התיק התמקד בכך שהסכומים שמופיעים בחשבוניות מנופחים ולא תואמים את מחיריהם האמיתיים של הפריטים. קו הגנה שני התייחס לכך שהמתנות נועדו לרעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו, ומכאן שהוא קביל מבחינת החוק. קו ההגנה שלישי מצביע על כך שנתניהו ומילצ'ן הם חברים קרובים, ולכן נתניהו יוכל לקבל את הפריטים כמתנות בין חברים. לכל הפרטים על ההחלטה להאשים את נתניהו בתיק 1000 תיק 2000 בתיק 2000, העסקה שנרקמה בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, קבע מנדלבליט כי נתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים. זאת, בתום דיונים משפטיים ממושכים ומורכבים, לאחר שרבים מבכירי הפרקליטות וכן המשטרה סברו כי מדובר בתיק שוחד, ואחדים מהם סברו כי אין להגיש כתב אישום בפרשה כלל. עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד נוני מוזס, בגין שוחד. כתב האישום מתאר את מערכת היחסים המורכבת של נתניהו ומוזס, שאופיינה ביריבות עמוקה, לצד סדרת פגישות בשנים 2009-2008, ב-2013 וב-2014. בפגישותיהם קיימו נתניהו ומוזס שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" והטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות". באחת הפגישות שהתקיימה בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס נאשם כי הציע לנתניהו שוחד, בדמות שינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם.
צילום: החדשות 13
מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו. כך על פי כתב האישום. עוד עולה מכתב האישום, כי נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק את השיחה עם מוזס, ואף שלא התכוון לקדם את הצעת החוק נגד "ישראל היום", המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על רכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו נאשם כי פעל על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכו. מכתב האישום עולה כי נתניהו פעל לשמר את מראית העין לפיה הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה. במסגרת מאמצים אלו נפגש נתניהו עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד. "במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד", מסכם כתב האישום. "במעשיו אלה עשה נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור, בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד".
 ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס | צילום: רויטרס
עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את נוני מוזס, מסרו בתגובה לכתב האישום: "נתניהו זימן את מוזס לפגישות, בהן נזף בו על הסיקור שלו ב'ידיעות אחרונות'. מוזס הסביר לנתניהו שחזרה שלו לשיתוף פעולה עם כתבי ועורכי ידיעות אחרונות' תוביל לשיפור הסיקור כלפי נתניהו ולסיקור מאוזן יותר. בין השניים התקיים שיח מורכב, והצגת חלק נקודתי ומסוים מדברי מוזס בשיחה כהצעת שוחד היא פרשנות שגויה ומעוותת, המתעלמת מהקשר הדברים בשיחה עצמה, מדברים שמוזס אמר באותה שיחה ומהתמונה העובדתית הכוללת של מערכת היחסים בין השניים". "מוזס לא הציע לתת לנתניהו טובת הנאה. מהשיחה עצמה עולה, כי מוזס ניסה לדחוף את נתניהו להתראיין, ולהציע שם של כותב מאמרים שיכתוב מדי פעם מאמר בעמודי הדעות בעיתון - דברים אלה היו אינטרס מובהק של 'ידיעות אחרונות', והם הוצעו לנתניהו עוד לפני השיחה שביסוד העבירה המיוחסת וגם אחריה, ללא קשר לחוק 'ישראל היום', ואף לאחר שזה ירד מהפרק. גם הסיקור בעיתון באותם ימים תומך בעובדה שלא היתה הצעת שוחד. כך שלא בכדי ה'הצעה' כביכול לא יצאה לפועל במציאות. דבר השולל פרשנות של שוחד. גם העובדה שכלפי נתניהו אין טענה של בקשת שוחד מעידה כשלעצמה על כך שלא היה מדובר בשיח של שוחד". במקרים אחרים, כמו למשל בעניין של 'ישראל היום' - התביעה לא ראתה את הסיקור מיטיב ואף המפרגן והמלטף שנתניהו קיבל במשך שנים ב'ישראל היום' כשוחד, למרות שנתניהו הודה שפיזר את הכנסת כדי למנוע, לטענתו, פגיעה בחינמון. העובדה שהפרקליטות לא מצאה לנכון לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו ושלדון אדלסון בהקשר זה, מעידה כשלעצמה שגם בעניינו של מוזס אין מדובר בשוחד. לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות ועובדתיות חזקות, ואנו מאמינות שבית המשפט יקבע שלא עבר עבירה פלילית ויזכה אותו" - לשון התגובה.
מול ידיעות אחרונות, ארנון נוני מוזס
מול ידיעות אחרונות, ארנון נוני מוזס
בפברואר האחרון החליט מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו באותו הסעיף - אך כפוף לשימוע. היום השלישי במרתון ימי השימוע של נתניהו עסק בתיק 2000, ונערך בהיעדרה של ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה ומי שליוותה את תיקי נתניהו - דבר שעורר תגובות נזעמות. קו ההגנה המרכזי של פרקליטי רה"מ התייחס לכך שנתניהו לא התכוון למה שנאמר בשיחה. נוסף על כך, הם טענו כי מתבצעת אכיפה בררנית, ותהו למה לא חוקרים את מי שקידם את חוק "ישראל היום" וקיבל באמת סיקור חיובי מידיעות אחרונות. לכל הפרטים על ההחלטה להאשים את נתניהו בתיק 2000
אביחי מנדלבליט
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט | צילום: ארן דולב
במשרד המשפטים עבדו השבוע שעות נוספות בניסיון להאיץ את הדיונים בתיקי ראש הממשלה, ולהגיע להחלטה, למרות המחלוקות בעניין חלק מהתיקים. היו במשרד מי שחשבו שיש לסגור את תיק 2000, ובתיק 4000, בעוד בכירי הפרקליטות תמכו בחוות הדעת של פרקליטות מיסוי וכלכלה, לפיה יש להגיש נגד נתניהו כתב אישום בגין שוחד, לא כולם הסכימו על עובדות כתב האישום.