מתקפה בליכוד על בר: "מיליציה פרטית"; זו גרסת איש השב"כ

לאחר שצו איסור הפרסום הוסר הבוקר (שלישי), הותר לפרסום כי איש שב"כ נעצר בחשד שהדליף מידע מסווג לשר עמיחי שיקלי ולעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן כהן. איש השב"כ הציג את גרסתו בערר שהגיש נגד מעצרו, ובו טען: "מטרתי הייתה להביא לידיעת הציבור נושאים שהוצגו באופן מסולף ביותר על-ידי גורמים בעלי עניין". עולה כי איש השב"כ העביר מסמכים באופן פיזי לשיקלי, וזאת מתוך מניעים אידיאולוגיים. בנוסף, בביתו של החשוד נמצאו מסמכים מסווגים.

פרקליטיו של איש השב"כ, עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, הגישו ערר בשמו על ההחלטה להאריך את מעצרו, וכתבו כי "האמצעים שננקטו כלפי העורר אינם מידתיים כלל וכלל ולמעשה הם חורגים מכל פרופורציה. העורר, חשוד בכך שהעביר מידע לעיתונאים ולשר בממשלת ישראל. המידע אינו 'ביטחוני' ואין בו כדי לסכן את ביטחון המדינה או הציבור. מטרתו של העורר היתה להביא לידיעת הציבור נושאים בעלי עניין וחשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה – נושאים שהוצגו לציבור באופן מסולף ביותר על ידי גורמים בעלי עניין, שיש בידם לשלוט על הוצאת המידע האצור בידי שב"כ.

"לא זו אף זו, העורר הקפיד שלא להעביר מידע העלול לפגוע בביטחון המדינה והעביר בכוונת מכוון רק חומרים שאין בהם כדי להוות סכנה כלשהי לביטחון המדינה והציבור. ואכן, הפרסומים עברו את הצנזורה, ומכל מקום אין בהם בדל מידע העשוי לסכן את ביטחון המדינה והציבור. מתי אי פעם נעצר אדם שנחשד שהדליף מידע לעיתונאי או לשר בממשלה - שאין בו כל סיכון לביטחון המדינה? ואם באמור לא די, הדבר נעשה תוך מניעת מפגש עם עורך דין.  העורר אינו מסוכן ואין כל חשש שישבש את החקירה".

עוד נכתב כי "מעצרו של העורר איפוא, ולא כל שכן מניעת המפגש בענייננו, מי שעומדת לו חזקת חפות - מהווים אמצעי אגרסיבי ופסול נגד עובד שב"כ מסור שאמנם הדליף וחרג מהכללים, אך לא מהווה סכנה לביטחון הציבור ואין כל חשש ממשי שישבש חקירה, לא בכלל ובוודאי שלא בשלב זה. מדובר בענייננו בשימוש דרקוני בסמכויות השמורות לתכליות סיכוליות, תוך ניצול לרעה של הוראות החוק".

פרקליטו של איש השב"כ הוסיף: "נדמה כי שירות הביטחון הכללי, וראשי המערכות המעורבים בחקירת הפרשה – מצויים בניגוד עניינים אקוטי, ואופן פעולתם מלמד כי לא עלה בידם – מבחינת המהות והנראות - להתגבר על ניגוד העניינים החמור בו הם מצויים בפרשה".

בליכוד תקפו בחריפות את בר, ואמרו כי הוא, "בשיתוף פעולה מלא עם היועצת המשפטית לממשלה, הפכו חלקים בשב"כ למיליציה פרטית של הדיפ-סטייט שחותרת תחת שלטון החוק ויסודות הדמוקרטיה. במשמרת של רונן בר וגלי בהרב מיארה, שלהם יש קשר ארוך שנים, שב"כ עוצר ובודק עיתונאים, סוחט באיומים קצין משטרה ופותח בחקירות סרק פוליטיות נגד שרים וחברי כנסת מהקואליציה - כל זאת במטרה למנוע את פיטורי בר. החקירות הפוליטיות חייבות להיפסק מיד. רונן בר, שכשל כישלון נורא ב-7 באוקטובר ואיבד מאז את אמונה של הממשלה כולה, חייב להפסיק להתבצר בתפקידו ולפנות את מקומו מיד. לנשות ולאנשי שב"כ שעושים עבודת קודש מגיע ראש שב"כ אחר".

במח"ש אמרו כי "על-פי החשד, החשוד ניצל את תפקידו הביטחוני ואת הגישה שניתנה לו למערכות שב"כ, ומסר מידע מסווג במספר הזדמנויות לגורמים בלתי-מורשים. בשל חומרת העבירות המיוחסות לו, נעצר החשוד ואף הוצא נגדו צו למניעת מפגש עם עורך דין, שכבר הוסר. החקירה, שמנוהלת על-ידי צוות חשיפה במח"ש ושב"כ, מתמקדת בנטילת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא מורשים. יודגש כי במסגרת החקירה לא נגבו עדויות מעיתונאים".

השר שיקלי הגיב: "א' הוא גיבור ישראל. חושף שחיתויות שהיה נכון לקחת סיכון מול צמד פקידים שנכנסו לוורטיגו מסוכן ביותר. א' חשף כי בעיצומה של מלחמה ראש שירות הביטחון הכללי עסוק בריגול אובססיבי אחרי שר מכהן; הוא חשף כי החלקים שהתפרסמו לציבור מתחקיר השב״כ אודות נסיבות פתיחת המלחמה מציגים תמונה שקרית ומסולפת - בר ביקש לספר לנו שהדרג המדיני אחראי להתעצמות חמאס, אבל שכח לספר שהוא עצמו שם את שיקום עזה וחיזוק כלכלתה כיעד מרכזי".

עוד כתב: ‏"אף אחד מהמידעים שפרסם א' לא עונה להגדרה חומר סודי או כזה שיש בו אבק סיכון לביטחון המדינה - להיפך, אי חשיפת החומרים הללו לדרג המדיני ולציבור היא-היא הפגיעה בביטחון המדינה. ‏בר כבר הודח למעשה על ידי הממשלה מתפקידו פה אחד אלא שבמקום לפנות את מקומו האיש חטף את הארגון על יכולותיו הדרקוניות ביותר והפך אותם לכלי אישי לנקמה ולרדיפה פוליטית ולא בפעם הראשונה. ‏לא היה למדינת ישראל ראש שב״כ מופקר, יהיר וכושל ממנו בכל תולדותיה. ‏בר וכמוהו מיארה פועלים מתוך תודעת לואי ה-14: 'המדינה זה אני'. ‏בר לא רואה את עצמו ככפוף לממשלה, ופירוש הדבר שהוא אינו רואה את עצמו כפוף לחוקי המדינה המגדירים בצורה חדה וברורה את כפיפותו לממשלה ולעומד בראשה. ‏על מצב עניינים כזה, שבו ראש שירות יבחר להתעלם מכפיפותו לחוקי המדינה, כתב השופט זמיר: ״בדרך זו עלולה השליטה על השירות ליפול באחד הימים בידי אדם או קבוצת אנשים חסרי מעצורים, ומכאן כפסע בינו ובין שלטון העריצות של מדינת משטרה".

עמית סגל הגיב: "הסיפור בסוף פשוט מאוד: רונן בר סיפר ליועמ"שית סיפור מצמרר על השתלטות הכהניזם על המשטרה כפי שהתבטאה בתשעה באב בהר הבית. היועמ"שית רצתה לברר, ואז הסתבר למרבה המבוכה מפי פקודיו של בר שלא היה ולא נברא. בר, בניסיון לשקם את מעמדו מולה ומול אנשיו, פתח בחקירה סודית וחסרת תקדים של המשטרה, בחשד ל'התפשטות הכהניזם על המשטרה' והורה 'להביא מספר ממצאים'. גם החקירה הזו הסתיימה בלא כלום. ליועמ"שית זה לא הפריע, והיא כללה את המידע הסודי השקרי כחלק מנימוקיה לבג"ץ בלי לספר לו שמדובר בעגה המקצועית בחרטוט. הסיפור מתפרסם ומביך אותם עד מאוד. עד כאן פדיחה. אבל לבר ולבהרב-מיארה יש כלים לצוד את מי שחשף את ערוותם, וכך הם זרקו אותו למעצר בלי עורך דין. למה? זה שיבוש? איך אפשר לשבש חקירה שנגמרה בכלום. זה יחשוף מקורות שב"כ? כשאין מקורות, קשה לאתר אותם. באקלים שבו אכפת, אפילו בדוחק, ממראית עין וחופש עיתונות, לא מנהלים ציד מקורות ממניעים אישיים. ארגון רציני היה עסוק בבדק בית עמוק על מה גרם לו לצלול ראש לחקירת שווא, לא מכפיל את סכום ההימור".

השר איתמר בן גביר התייחס: "אחרי שהנחו 'לאסוף חומרים' נגדי כדי לעשות לי סיכול ממוקד, אחרי שריגלו נגד המפכ"ל ונציב שב"ס, אחרי שתפרו תיקים לקציני משטרה מצטיינים שכל חטאם שקיימו את החוק ואת מדיניות השר, אחרי שתפרו ותופרים תיקים לראש הממשלה ואנשיו, אחרי ששיקרו לבית המשפט - אחרי כל זה מה זה עבור הפושעים להאזין לעיתונאי? כמה הזהרתי מהם, מתחילת הדרך. רונן בר, גלי ביהרב מיארה וקרן בר מנחם - שלושה אנשי דיפ-סטייט שחוצים כל גבול".