המבקר: 50% מהנשים שנרצחו היו מוכרות לרווחה, 10% מהתקציב נוצל

מהדוח שחיבר אנגלמן עולה כי הממשלה הקצתה רק כ-40% מהתקציב הדרוש ליישום התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה. על היערכות המדינה להצפות: רק 7% מהתקציב העובר, חשש להצפות בת"א ונהריה

זמן צפייה: 02:20

50% מהנשים שנרצחו בישראל בין השנים 2004 ל-2019 היו מוכרות לרווחה עוד לפני הרצח - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפרסם היום (רביעי) מתניהו אנגלמן. מלבד אלימות במשפחה, הדוח עוסק בין היתר גם בהיערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ובחינוך המיוחד. חלקים מהדוח פורסמו בין היתר בעזרת סרטונים, כאשר את נושא האלימות במשפחה הציגה שירה איסקוב, שניצלה מניסיון רצח על ידי בעלה.

מהדוח של אנגלמן עולה כי במהלך חודש מאי 2020, בסגר הראשון, חלה עלייה של כ-800% במספר הפניות למוקד של משרד הרווחה. כידוע, בשנת 2020 נרצחו בישראל 13 נשים - עלייה של 160% לעומת השנה שלפני כן. לטענת המבקר, למשרד הרווחה יש תקציב עבור סיוע לנשים שביקשו מחסה במקלט, אך בשנת 2019, רק 10% ממנו נוצל - כלומר לא כל הנשים שחוו אלימות זכו למרב הסיוע שהגיע להן.  

נשים שנרצחו בישראל בתקופה האחרונה
נשים שנרצחו בישראל | צילום: חדשות 13

בין השנים 2020-2017, הקצתה הממשלה רק 128 מיליון מתוך 300 מיליון השקלים הדרושים כדי ליישם את התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה. בנוסף, כ-23 אלף תיקים נפתחו במשטרה על רקע אלימות מצד בן הזוג בשנת 2019, כאשר 6,500 גברים הועברו למרכזים של מניעה וטיפול באלימות במשפחה. 

המבקר: חשש להצפות בתל אביב, בנהריה ואשקלון אושרו תוכניות בנייה בלי פתרונות ניקוז

אנגלמן, כאמור, דן גם בסוגיית ההיערכות של המדינה בעניין הצפות ושיטפונות. בדוח שחיבר צוין כי בין השנים 2020-2013, נדרשו כשישה מיליארד שקלים על מנת להסדיר את נושא הנחלים, אך בפועל בכל שנה הועברו רק 55 מיליון שקלים, שהם 440 מיליון שקלים סך הכול. 

זאת ועוד, מהדוח עולה גם כי מי הנגר הזורמים בנחלים מהרשות הפלסטינית לישראל, מכילים מי שפכים ופסולות המזהמים את הסביבה. בנוסף לכך, המבקר גילה כי תוכנית המסילה הרביעית בכבישי איילון מקודמת מבלי שהוסדר פתרון הולם לניקוז - מה שמעלה את החשש להצפה של שכונות ברחבי תל אביב. גם בערים נהריה ואשקלון נמצאו ליקויים, היכן שכבר אושרו תוכניות בנייה מבלי שניתנו פתרונות ניקוז - בניגוד להוראות. 

הצפות ברחבי גוש דן
הצפות ברחבי גוש דן | צילום: דוברות מד''א

הזמן הנדרש לקבלת אישור בנייה - פי 2.8 ממדינות אחרות

עוד בדק המבקר אנגלמן את יעילותה של מערכת אישורי הבנייה, ומצא כי הזמן הממוצע הנדרש לקבלת היתר בנייה בישראל ארוך משמעותית. לפי הדוח, על מנת לקבל אישור בנייה במדינה יש להמתין 319 ימים בממוצע, זאת מול 114 ימים במדינות אחרות.

כמו כן, לפי המבקר, מערכת "רישוי זמין", שעלות פיתוחה עמדה על 65 מיליון שקלים, אינה מותאמת לצרכים המקומיים והיא לא מחוברת למערכות המחשוב של הוועדות המקומיות. בעקבות כך, כספים רבים מתבזבזים והפוטנציאל לטעויות עולה. נוסף על כך, אתרי האינטרנט של הוועדות המקומיות שנבדקו במסגרת הדוח, נמצאו כלא מונגשים לאנשים עם מוגבלות ראייה או עיוורון, כפי שנדרש בחוק.

בהקשר זה, המבקר מצא כי לא חלה חובה לבצע הליכי בקרה במכונים הייעודיים שהוקמו על מנת לפקח על היבטי בטיחות הבנייה בענף ההנדסה. לפי הממצאים, מתוך כ-3,000 בקשות שהתאימו לפיקוח של המכונים, רק 58 מהן טופלו שם עד כה. בהמשך לכך, המליץ אנגלמן כי הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות יפעלו לקיצור תהליך קבלת היתר הבנייה, להרחבת פעילות מכוני הבקרה ולתיקון כלל הליקויים שנמצאו.  

אתר בנייה
אתר בנייה | צילום: שאטרסטוק

המבקר: מידת התאמת המלווים בהסעות החינוך המיוחד - לא נבחנה כראוי

נוסף על כך, היבט נוסף ברשויות המקומיות בו עסק אנגלמן הוא הסעות תלמידי בית הספר. מהדוח שחיבר עולה כי לא נמצאו מסמכים המעידים כיצד התקבלו המלווים בהסעות בחינוך המיוחד לתפקידים, וכי מידת התאמתם לא נבחנה כראוי. עוד ציין המבקר כי העלות המוערכת של הסעת התלמידים בשנה מסתכמת ב-2.7 מיליארד שקלים, כאשר מקורם של 1.1 מיליארד מתוכם מגיעים משרד החינוך.

עוד מצא מבקר המדינה כי קיימים פערים בשיעורי ההשתתפות של משרד החינוך בעלויות של ההסעות - למשל במודיעין-מכבים-רעות וברמת גן, סכום ההשתתפות של המשרד היה גבוה יותר מהסכום ששילמה הרשות עבור הסעות התלמידים. עוד מצא אנגלמן כי בשנת 2012, משרד החינוך החליט להקפיא את תעריף הנסיעה הבסיסי, ומאז סופגות הרשויות את העלייה במחירי ההסעות.

יו"ר ויצו, אניטה פרידמן, כתבה בתגובה לפרסום דוח המבקר: "זלזול בחיי אדם וכשל מערכתי כולל ומתמשך. הממצאים חמורים ודורשים שינוי מיידי ועמוק. ממשלות ישראל לדורותיהן מעולם לא הציבו את מיגור האלימות בסדר העדיפות הלאומי. מאות אלפי משפחות חיות בשבי אלים ואין מדיניות מוסדרת להוצאתן ממעגל הדמים והכאב. שלא לדבר על תקציבי שיקום שלא מגיעים ליעדם - כל אלה מותירים חלל עצום שרק מחריף את התופעה".

מחאה נגד אלימות כלפי נשים
מחאה נגד אלימות כלפי נשים | צילום: פעילות לוט''ם

ליאורה מינקה, יו"ר תנועת אמונה, הגובה לדוח המבקר: "הדוח מצביע שוב על הפער העצום בין תוכניות לאומיות מקיפות ומקצועיות לבין מימושם. שוב מוכח כי במצבים כאלה - עיקר הנטל עובר לארגוני המגזר השלישי. אנו מקווים שעם פרסום הדוח, המערכת המוניציפלית והממשלתית תתעשת, תבין שהיכולות לטיפול מקצועי ומהיר נמצאות דווקא אצל הארגונים והעמותות, ותפעל למציאת הדרך לשפר ולייעל את תקצוב ארגוני המגזר השלישי בטרם יקרסו".

ורדית דנציגר, מנכ"לית עמותת ''ל.א לאלימות נגד נשים", כתבה בתגובה לרצח היום בחיפה ולדוח מבקר המדינה בנושא האלימות במשפחה: "דוח מבקר המדינה מעיד על אוזלת היד בקבלת ההחלטות והזילות הקיימת בחיי אדם בכלל, ונשים בפרט. הטרור המתמשך כלפי נשים, תבע היום קורבן נוסף - מייסר עותמאן מחיפה, שנרצחה היום לעיני ילדיה. הרצח הזה מעיד על הצורך הדחוף ביישום מסקנות הוועדה הבין משרדית למאבק באלימות במשפחה ואנו מצפים שהממשלה שנבחרה זה לא מכבר, תציב את הנושא בראש סדר היום שלה ותקצה את הכספים הדרושים ליישום התוכנית".