המו"מ עם הרצוג והיוזמה האזורית: האם הוחמץ הסדר שלום במזה"ת?

בשנת 2015 נוצרה הזדמנות להביא לפריצת דרך מדינית היסטורית - שתי המפלגות הגדולות בישראל יכלו לשלב ידיים, ולקדם מהלך שישנה את פני המזרח התיכון. באותה עת, זמן קצר לאחר שהושבעה ממשלת נתניהו הרביעית, הקואליציה כללה 61 חברי כנסת בלבד, והממשלה קרטעה. "הגענו לנקודה משברית, והיה ברור שצריך לעשות פעולה להרחבת הממשלה", סיפר שר התיירות יריב לוין, ששימש באותה תקופה כשר המקשר בין הממשלה לכנסת. הרעיון של נתניהו להיחלץ מהמצב היה להקים ממשלת אחדות עם מפלגת העבודה. הרצוג לא פסל את הרעיון, והחל לבדוק בערוצים שונים את היתכנותו.

"הרעיון היה לבדוק אם אפשר ללכת למהלך היסטורי שבו שתי המפלגות הגדולות בארץ אומרות – הולכים ביחד למהלך, מביאים את הפלסטינים על בסיס ועידה אזורית'", סיפר הרצוג. בעקבות פסגה מדינית סודית, שהתקיימה ב-2016 בהשתתפות מלך ירדן, נשיא מצרים, שר החוץ האמריקני ורה"מ נתניהו, הודיע הרצוג לנתניהו שהוא מוכן לקדם את הקמת ממשלת האחדות, שסדר היום שלה יהיה הוועידה האזורית. נתניהו והרצוג המשיכו במגעים החשאיים, שהתנהלו בשני צירים – ציר פוליטי על הקמת ממשלת אחדות, וציר מדיני על השקת היוזמה האזורית.

כחודשיים לאחר מכן, בסוף אפריל, התרחש אירוע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל, ונתניהו והרצוג טסו יחד למצרים לפגוש את הנשיא א-סיסי, שהתחייב כי אם תוקם ממשלת אחדות – הוא יארגן את הוועידה האזורית ויפעל כדי להביא אליה נציגים של מדינות המפרץ. חודש לאחר מכן, המו"מ החשאי בין נתניהו להרצוג נכנס לישורת האחרונה – וגם הפך לגלוי. התוצאה – התנגדות קשה גם בליכוד וגם במפלגת העבודה. "הייתה אינתיפאדה נגד המהלך" נזכר הרצוג. "לא רצו לשמוע בכלל".

הרצוג לא חשף בפני בכירי מפלגתו את פרטי ההבנות המדיניות שגיבש עם נתניהו, שכללו בין היתר תמיכה של נתניהו בפתרון שתי המדינות, השקת יוזמה אזורית בוועידה עם מדינות ערב בקהיר והגבלת הבנייה בהתנחלויות – כך על פי מקורות שהיו בסוד העניין. "הנייר שלהם היה מרחיק לכת ולכן לא הסכמנו לחתום עליו. הוא לא היה בסיס אמיתי למו"מ", אמר לוין.

כאשר המו"מ הגיע לרגע ההכרעה, בפגישה שנערכה בלשכתו, נתניהו הודיע להרצוג כי הוא חוזר בו. "אמרתי לראש הממשלה ולהרצוג שלא בשביל זה הקמנו ממשלה ולא זה מה שהעם רצה. העם בחר בממשלת ימין ולא במדיניות השמאל ולכן אין סיכוי שנייר כזה יעבור בליכוד או בציבור שבחר בנו", סיפר לוין, שנכח אף הוא באותה פגישה.

בעקבות עמדתו של לוין, סיפר הרצוג, נתניהו נסוג. עורך דינו של נתניהו, יצחק מולכו, נדהם מהנסיגה. אחד ממקורבי מולכו סיפר כי בסוף השיחה עם נתניהו, היה מולכו מזועזע מכך שנתניהו זרק לפח את כל ההבנות שגובשו ואת היוזמה האזורית. הוא הבין, לדברי מקורבו, שהפוליטיקה ניצחה את המדינאות - והיה על סף דמעות. "נתניהו בסוף הוכיח ששרידות פוליטית יותר חשובה מלעשות מהלך היסטורי", סיכם הרצוג.

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה לא היה מוכן להתחייב להצעה כפי שהוצגה עוד בתחילתה ולכן ויתר עליה, גם במחיר פוליטי של אפשרות לקריסת הממשלה. הרצון של הרצוג לתאר בדרמה גדולה סיפור שלא קרה הוא תמוה. מהיום הראשון היה ברור לאנשי הרצוג שכניסה לממשלה תהיה רק לפי קווי היסוד של ממשלת נתניהו, ומשעה שלא היו מוכנים לקבל זאת - אי אפשר היה לצרפם לממשלה. חילופי הדברים בין רה"מ לשר לוין, וכן בין רה"מ לעו"ד מולכו כפי שמוצגים בכתבה לא קרו מעולם".

עורך הדין יצחק מולכו אמר בתגובה: "לא התייחסתי אף פעם בעבר פומבית לתוכנו של איזה נושא מדיני שעסקתי בו ואיני עומד לסטות מנוהגי זה גם עכשיו. אשר לתאור בכתבה של חילופי דברים ביני לבין ראש הממשלה ונתק, כביכול, שנוצר בינינו - לא היו דברים מעולם".