רשמית: אוקראינה מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי

האיחוד האירופי אישר כי אוקראינה, שנמצאת במלחמה עם רוסיה, מועמדת מעתה להצטרף לאיחוד: "אנו מברכים את אזרחי אוקראינה על ההחלטה ההיסטורית. אוקראינה היא אירופה ושייכת למשפחה האירופית". הנשיא זלנסקי: "מדובר ברגע היסטורי"

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי
נשיא אוקראינה זלנסקי | צילום: רויטרס

האיחוד האירופי הודיע הערב (חמישי) רשמית כי אוקראינה מועמדת להצטרף לאיחוד. בחשבון הטוויטר של מועצת האיחוד האירופי נכתב כי לאוקראינה, שנמצאת במלחמה עם רוסיה, היא מעתה מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי. בציוץ בטוויטר נכתב כי האיחוד האירופי "מברך את אזרחי אוקראינה על ההחלטה ההיסטורית הזו". עם זאת, באיחוד הביעו צער על קורבנות המלחמה: "אנו עובדים יחד לקראת עתיד משותף ורוד. אוקראינה היא אירופה ושייכת למשפחה האירופית".

למעשה, המנהיגים האירופים קיבלו באופן רשמי את אוקראינה כמועמדת להצטרף לאיחוד האירופי. מדובר במהלך גיאופוליטי נועז שהואץ עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, אם כי ההחלטה מדגישה כי על הגוש בן 27 המדינות, לבצע "שיפוץ משמעותי" לאור ההתרחבות הזו. למרות שעשוי לקחת לאוקראינה ולמולדובה השכנה יותר מעשור כדי להיכנס רשמית לאיחוד, ההחלטה בפסגה שנמשכה יומיים היא צעד סמלי שמאותת על כוונות הגוש בנוגע לרוסיה.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, בירך על ההחלטה של האיחוד להעניק לאוקראינה את התואר מועמדת להצטרפות לאיחוד ואמר כי מדובר ברגע היסטורי. בהודעה המשותפת לשר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה, ולנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג'וזף בורל, קולבה אמר כי "היום מתחיל מסע ארוך בו נצעד יחד. העם האוקראיני שייך למשפחה האירופית. עתידה של אוקראינה נועד להיות יחד עם האיחוד האירופי. אנחנו עומדים יחד למען השלום".

גורמים נוספים בירכו על החלטת האיחוד ביניהם, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שגריר אוקראינה באיחוד, וסבולוד ולריוביץ' ועוד. יצוין כי זהו השלב הרשמי הראשון בתהליך ההצטרפות לאיחוד, שנמשך בדרך כלל כמה שנים. ההחלטה מגיעה לאחר ארבעה חודשי לחימה אינטנסיבית במדינה, אליה רוסיה פלשה ב-24 בפברואר.

חיילים בחצי האי קרים
חיילים רוסים בחצי האי קרים, 2014 | צילום: רויטרס

מאז "המהפכה הכתומה" (2005-2004), ובאופן נחרץ יותר מאז אירועי יברומאידאן (2014-2013), אוקראינה מנסה להצטרף לאיחוד האירופי. "המהפכה הכתומה" הינה כינוי לרצף של הפגנות ומאורעות פוליטיים שהתרחשו ברחבי אוקראינה בין השנים 2004 ו-2005, בעקבות טענות לשחיתות מסיבית, הפחדת מצביעים וגנבת קולות ישירה בבחירות שהתקיימו ב-2004.

אירועי יברומאידאן, שפרצו בסוף שנת 2013 ונמשכו במשך שלושה חודשים, הם כינוי לסדרת אירועי מחאה במדינה, שפרצו כתגובה אזרחית להחלטת ממשלת אוקראינה בראשותו של הנשיא ויקטור ונוקוביץ', שלא לחתום על הסכם התאגדות עם האיחוד האירופי. בשיאם של האירועים, נהרגו כ-125 בני אדם בקרבות רחוב בין הפעילים והמשטרה המקומית. בחודש פברואר של אותה השנה, פלשה רוסיה לחצי האי קרים.

זלנסקי נואם בפני הסטודנטים של האוניברסיטה העברית
זלנסקי נואם בפני הסטודנטים של האוניברסיטה העברית | צילום: איגור פרברוב

מוקדם יותר היום, נשיא אוקראינה זלנסקי נאם בפני סטודנטים ואנשי סגל מהאוניברסיטה העברית ואמר: "אני בטוח ששמעתם מה רוסיה עשתה לעיר מריופול, היא כבר לא קיימת היום בפועל. עד לפני ארבעה חודשים היו שם חצי מיליון תושבים. כעת, רק כמה עשרות אלפים, שסובלים ממחלות וזיהומים כמו כולרה. מריופול היא העיר בה שבוע אחר שבוע, הכובשים הרוסים מנסים להסתיר את הפשעים שהם ביצעו, איך הםהשליכו קברו גופות לקברי אחים. אותו הדבר נעשה בעוד אלפי ערים וכפרים ברחבי המדינה".

"באזורים אותם הכובשים הצליחו לכבוש די מהר, הם יורים באנשים ברחובות, אונסים ילדים וילדות. הם הקימו מחנות ריכוז בהם הם מענים אנשים. אלפי בני אדם נהרגו ונפצעו, הם מגלים אנשים לשטחי רוסיה ורק בודדים מהם הצליחו לשוב דרך מדינות אחרות לאוקראינה. כמות העקורים מהחודשים האחרונים היא מעל ל-12 מיליון איש. בשום מקום באירופה, 77 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה, לא קרה דבר כזה".

זלנסקי נואם בפני הסטודנטים של האוניברסיטה העברית
זלנסקי נואם בפני הסטודנטים של האוניברסיטה העברית | צילום: איגור פרברוב

"מחר יחל החודש הרביעי למלחמה של רוסיה נגד אוקראינה", אמר זלנסקי, "הם הורסים את ערינו, הם שורפים את כל מה שבדרכם. הנשק העיקרי של רוסיה הוא ארטילריה וטילים, והכובשים פועלים בדרכים פרמיטיביות ומשתמשים בכמויות גדולות של נשק ככל הניתן, כדי לצמצם את ההתנגדות".

הנשיא האוקראיני הזכיר גם בתחילת נאומו את הקשר ההיסטורי בין אוקראינה לישראל ואמר: "אם תגיעו לקייב לאזור משכן הנשיאות, ותלכו במשך חמש דקות במורד הרחוב בו אני יושב - תגיעו לבית משפחתה של גולדה מאיר. אם תגיעו לרחובות השכנים תראו את השכונה שהסופר שלום עליכם אהב מאוד ואת המוזיאון על שמו. כמובן תוכלו גם לראות את המקומות הקדושים כמו אומן ואתרי הזיכרון לזוועות הנאצים". "קייב כמו ערים רבות אחרות באוקראינה מלאה במורשת היהודית", אמר זלנסקי, "אלו לא רק עובדות היסטוריות, אלו ההחיים האמיתיים שהביאו את המדינות שלנו להיות קשורות זו בזו".