מקרקס על הקרח ועד מחזמר עטור פרסים: סקירת מופעים ותערוכות
מוזיאון הספורט היהודי, המחזמר "היי אוון הנסן", קרקס פרוזה ותערוכת ג׳אנגל סטורי. חברי המערכת יצאו לסקר מופעים, הצגות ותערוכות וחזרו עם מסקנות
מוזיאון הספורט היהודי, כפר המכביה
"כך הפכנו מעם הספר לעם הספורט", אומרת שוב ושוב המדריכה בסיור של מוזיאון הספורט היהודי בכפר המכביה, כשהיא מספרת על אותו נאום מפורסם של מקס נורדאו, אב הספורט היהודי שקרא ל"נפש בריאה בגוף בריא". ועצוב, אבל קשה לא לגחך קצת בלב.
כן, אכן הפכנו ליותר ספורטאים, אבל עם הספורט? תגידו את זה לנבחרת הכדורגל שלנו. מצד שני, לפני אותו נאום, יהודים היו מפורסמים בעיקר כאנשים שקוראים, והנה היום יש לנו את אורי ששון שיכול בלחיצת יד לפתוח קופסת שימורים, אז בהחלט התקדמנו.
מוזיאון הספורט היהודי, מקום מושקע בעיצוב ובמידע הרב שמוצאים בו, סוקר את התקדמות הספורט היהודי בעולם, ויותר ספציפית את המכביה ומקימיה (שנסעו על אופנוע ברחבי אירופה כדי לספר על קיומה! מגניב!) ויש מיצגים שיגניבו את חובבי הספורט כמו הכדור ממשחק הזכייה בגביע של מכבי תל אביב נגד צסק"א בשנת 77, או חרב סיף של האלוף האולימפי אנדרה קאבוש.
בפסח יש סיור לכל המשפחה, שיכול להרוויח מהתאמה יותר לילדים (נגיד, פחות להזכיר את השואה ויותר את הניצחונות), לצד מיצג שכולל גם סרטונים מעוררי גאווה והתרגשות, כולל, למשל, אחד שסוקר את פועלו של אייל ברקוביץ' כשחקן.
חוץ מזה יש חדר אינטראקטיבי, סרט מעניין ממש שסוקר את כל היסטוריית המכביה ובסוף גם תיבות בריחה שמלמדות על ההיסטוריה ומעבירות שעה בכיף ובאתגר מוחי מכובד בהחלט.
יש גם עגלת קפה וחטיפים, והכל בכפר המכביה שהוא מקום ירוק, חמוד ויפה. בתום שעתיים וחצי, מתוכן לא מעט בחדר תיבות הבריחה, יצאנו חכמים יותר בכל הנוגע לתחום הפיזי. ממש שילוב טוב של עם הספר ועם הספורט.
מוזיאון הספורט היהודי - כפר המכביה פרץ ברנשטיין 7, רמת גן.
כתבות נוספות ב-mood:
- לטייל בפסח מבלי לקרוע את הכיס: סיורים ופעילויות ברחבי הטבע
- היכן נבלה בפסח: 16 אטרקציות, תערוכות ואתרים לכל המשפחה
- הצגות ומופעים שיעבירו לכם בכיף את חופשת הפסח
"היי אוון הנסן", תיאטרון הקאמרי
לצד כל מופעי פסח והקרקסים, אפשר וכדאי גם לצפות במחזמר בתיאטרון הקאמרי.
"היי אוון הנסן" הוא מחזמר אמריקאי, עטור פרסים (בהם ארבעה פרסי טוני), שכבש את במות ברודווי ולונדון וכעת עשה עלייה לארץ.
במרכז העלילה, אותה כתב סטיבן לבנסון, עומד אוון הנסן, תלמיד תיכון שסובל מנידוי חברתי ומתמודד עם חרדה חברתית קשה ודיכאון.. הפסיכולוג שלו ממליץ לו לכתוב לעצמו מכתבי עידוד שמתחילים במילים "היי, אוון הנסן, היום יהיה לך יום מעולה".
התאבדות של תלמיד מתבודד מהכיתה משנה באחת את מצבו. אחד המכתבים של אוון נמצא אצל הנער והוריו חושבים בטעות שאוון היה חברו הקרוב, ומנסים להכיר דרכו את עולמו של בנם.
להפתעתו של אוון, מהרגע שבו נחשפת "החברות" לכאורה, כולם משנים את היחס כלפיו ואוון, שאינו רוצה לאבד את מעמדו החדש, לא מעמיד את הורי הנער ואת אחותו זואי, שבה הוא מאוהב, על טעותם.
אלא ששקרים נטייתם להסתבך ואוון הולך ומסתבך בתוך רשת השקרים שטווה לעצמו ובתוך כך גם המצוקה שלו גדלה.
מדובר במחזמר מרגש מאד שעוסק בצורך של כולנו להרגיש שייכים, מוערכים ואהובים וגם מתעסקת בנושאים עכשוויים כמו אמת ושקר בעידן הדיגיטלי.
המחזמר מתאים מאד למשפחות עם מתבגרים כמו גם לצעירים שיזדהו עם הרבה מהתכנים, כמו גם עם האופן שבו המחזמר בחר להנגיש אותם לקהל.
הפנייה לקהל צעיר מתבטאת גם בתפאורה, הבנויה ממסכי טלפון שמוקרנים עליהם הודעות וסרטוני טיקטוק של משתמשים אמיתיים. יש אפילו סצנה בה הקהל מוזמן לצלם ולשתף.
למרות הנושא המורכב והרציני יש בהצגה לא מעט רגעים משעשעים ואף ציניים.
קאסט השחקנים מצויין, בעיקר אלון סנדלר בתור אוון, טלי אורן בתור אימו ויניב סויסה בתור אביו של קונור, הנער שהתאבד. החלק המעט חלש לטעמי היו השירים, אם כי גם הם היו קליטים והעבירו את המסר של ההצגה.
בשורה התחתונה: הצגה מעולה שנגעה לי עמוק בלב, עם מסר חזק של תקווה.
קרקס פרוזה FROZA
נתחיל מהדבר הברור - נעים בתוך האוהל. יש גוש גדול של קרח, יש קירור כדי לשמר את הקרח, אז במזג האוויר החמים שלנו, זו כבר התחלה טובה. וגם המופע חמוד ממש.
בלב המופע סיפור רקע על נסיכה, לא ממש ברור, אבל יש המון לוליינות שמתחלפת בקצב מהיר ממש. הנה חמישה אנשים על חד אופן, והופ, מישהי משתלשלת מחישוק על התקרה בלי רשת מתחתיה, מחברת חבל לצוואר ומסתובבת, והופ נכנסים ארבעה אנשים, מחליקים סביב הזירה, מסובבים את השותפות שלהן משל היו פורפרה, ואז מישהו מגיע ונותן להם מקלות עם אש בקצה והם מסתובבים יחד.
אין רגע דל ויש עושר רב, וממש מעט ליצנים, שהוא כידוע החלק הכי פחות טוב בקרקס.
יש כמה מקטעים שלגמרי מבוססים על טריקים שאפשר לעשות רק על הקרח, אבל הרבה מהם יכולים היו להתקיים גם על אדמה. מצד שני, ההחלקה על הקרח מוסיפה לכל העסק מין זרימה מגניבה. אדם נכנס, אדם יוצא, הכל חלק. איך אומרים באנגלית? COOL.
ג׳אנגל סטורי, מתחם ארנה הרצליה
הנה התיאור של התערוכה מהאתר הרשמי - "תערוכה חווייתית, אינטראקטיבית ולימודית, המביאה את קסם הג'ונגל אל תוך העיר עם מיצגי ענק ריאליסטיים של חיות פרא. כ-20 מיצגים בגובה של בין 2 ל-3 מטרים, של חיות עצומות ממוקמות בסביבה המדמה את סביבתם הטבעית בתוספת מידע מרחיב דעת, מסכי מידע וסרטונים, פרטי טריוויה ועובדות מרתקות, יצירה, פינות סלפי. התערוכה מציעה הצצה נדירה לעולם החיות והסביבה הטבעית שלהן".
אוקייייי, אז בגדול - בובות של חיות גדולות עם צמחי פלסטיק לצידן, קצת מידע לידן וקצת פעילות אינטראקטיבית. זה בגדול מה שיש כאן. זה בהחלט חמוד, והמידע מועבר בצורה נעימה, ויש יופי של ספוטים לתמונות וסלפי, וכל העסק לא יקר מדי (החל מ-39 שקלים לכרטיס).
עם זאת, חצי שעה וסיימתם הסיור, כולל עצירות ארוכות מדי שבהן תספרו לילדים מידע או תעשו פרצופים מול מצלמה שהופכת אתכם לקוף, רק כדי שיעבור יותר זמן.
בסוף יש דפי צביעה, שאם הילד שלכם בעניין, יעבירו בכיף עוד עשרים דקות, וכל שעה יש הצגה בשם "המסע לאמזונס" בת 40 דקות, המשלבת הקרנות וידאו ב-360 מעלות בהובלת שחקן אחד. ההצגה מגוללת את סיפורו של מיקי, ילד סקרן שחושש ממסעות בטבע, אך מוצא את עצמו בלב האמזונס לאחר צניחה בלתי צפויה. אומרים שהיא טובה אבל הילד בן התשע שלנו לא הסכים להישאר.
