אותנטי ומיוחד: חצי האי היווני שרוב הישראלים לא שמעו עליו
חופים קסומים, טברנות ביתיות, שקט, טבע ובעיקר מעט מאוד תיירים. נופר רונן יצאה לטייל בפלופונס וגילתה את חצי האי מתאנה - אזור שטרם הפך לתיירותי

נופר רונן היא בעלת הבלוג "מטיילת מחוץ לקופסא" ובעלת חשבון האינסטגרם trvbox.
באמצע מאי 2025 יצאתי לטיול משפחתי ביוון. בחרנו להתמקד באזור אתונה והפלופונס, מתוך רצון לשלב טבע, היסטוריה, אוכל טוב ומנוחה באווירה יוונית רגועה.
את אתונה הכרתי כבר מביקורים קודמים, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שלי וגם של כולנו בפלופונס, חצי האי הדרום מערבי של יוון. גילינו אזור עשיר, מגוון ודי נגיש, כזה שמרגיש רחוק מהמולת הערים הגדולות אבל לא מצריך לוגיסטיקה מסובכת מדי.
במהלך הטיול הספקנו לראות כמה מהיעדים הקלאסיים של הפלופונס. התחלנו באפידאורוס, אתר ארכיאולוגי עם אחד התיאטראות השמורים והמרשימים ביותר בעולם העתיק. מה שבאמת מייחד את המקום זו האקוסטיקה המדהימה.
משם המשכנו לנאפפליו, עיר נמל יפהפייה שמשלבת נוף טבעי מרשים, מבצרים וונציאניים מעל העיר, וטיילת לאורך הים. זהו יעד תיירותי יחסית, אבל הסמטאות שם ממש יפות.
אבל דווקא אחרי כל המקומות היותר מוכרים, הכי התלהבנו מיעד שפחות שמענו עליו, חצי האי מתאנה.

חצי אי קטן בלי רעש מיותר
קיבלנו המלצה על מתאנה מבעל המלון ששהינו בו, ונסענו לשם בלי הרבה ציפיות. מדובר בחצי אי קטן, המחובר ליבשת בגשר צר, כך שהוא קל לגישה, אין צורך במעבורת. אנחנו נסענו לשם ברכב מאפידאורוס והגענו תוך קצת יותר משעה.
מה שמקבלים במקום הזה הוא אווירה שונה לגמרי, שקט, טבע, מעט מאוד תיירים, הרבה יווניות פשוטה וטובה. לאורך החופים הקטנים יש כפרים שבהם אפשר לשבת בטברנות ביתיות וליהנות מארוחה טובה בלי להרגיש שחולקים אותה עם אוטובוס תיירים.
כתבות נוספות ב-mood:
- הלוטוס הכי לבן בעיר: האי של היפים והמשפיענים
- האם לטוס לחופשה בעיר שניתקה יחסים עם ישראל?
- לחיות את החלום: כך תוכלו לטייל בעולם - ולהמשיך להרוויח כסף
מסלול להר געש רדום
בחרנו להתחיל את היום שלנו שם בטיפוס להר הגעש של מתאנה, אחד מ־30 הרי הגעש הרדומים שביוון. ההתפרצות האחרונה באזור ככל הנראה התרחשה במאה השלישית לפני הספירה, אבל האדמה עדיין שומרת על תחושת עוצמה וגולמיות.
המסלול מתחיל מהכפר קאמני חורה, כפר קטן עם סלעים שחורים שמזכירים מיד את המקור הגעשי של המקום. המסלול עצמו אורכו כ־4 קילומטרים. הוא ברובו בעלייה, אבל לא קשה במיוחד, ומתאים למי שנמצא בכושר בסיסי. לאורך הדרך נשקפים נופים פתוחים לים ולצמחייה הים תיכונית הפראית, וכמה קטעים מצריכים טיפוס קל בין סלעים. לא מסוכן, אבל כן כדאי להגיע עם נעליים טובות ובקבוק מים. ההליכה הלוך־חזור לקחה לנו קצת יותר משעה.
אם מתחילים מוקדם בבוקר, אפשר להימנע מהחום, בעיקר בחודשים החמים. בפסגת ההר הנוף יפה, אבל לא מדובר בתצפית גרנדיוזית, ובכל זאת, הדרך עצמה שווה את המאמץ.

עצירה לקפה
בהמשך נסענו לאורך החוף ועצרנו במסעדה קטנה ליד המים בשם Ο Κάβος του Παυσανία. בעלת המקום גם סורגת ומוכרת עבודות יד. צעיפים, כובעים, ואפילו מחממי אוזניים מצמר. נכנסנו לראות את מה שהיא הכינה ובסוף אני ואחותי לא התאפקנו ויצאנו משם עם זוג מגני אוזניים סרוגים.
ישבנו מול הים, שתינו קפה, ואכלנו נשנוש יווני של צזיקי וממרח עגבניות עם גבינת פטה. זו הייתה אחלה עצירה.

מעיין גופרית
במרחק של 2 דקות נסיעה מהמסעדה המשכנו לבריכה חמה שמכונה The thermal bath of Pausanias. מדובר במעיין גופריתי ליד הים, שהמים החמים שבו מוזרמים לבריכה קטנה דרך משאבה. כשלוחצים על כפתור קטן, המים מתחילים למלא את הבריכה. הטמפרטורה סביב 39 מעלות, והמים בעלי ריח גופרית חזק, כזה שמזכיר את חמי געש בישראל.
לא כולם יתחברו לריח, אבל אם הבריכה פנויה, זו חוויה רגועה ושונה, במיוחד כשהים ברקע. אין הרבה מקומות כאלו שנמצאים כל כך קרוב לחוף.

ארוחת צהרים על החוף
את היום סיימנו במסעדת Theoni Kolias, מסעדת דגים קטנה ומשפחתית ממש על קו המים. בכל יום הבעלים יוצא לדוג, ומה שהוא מביא מהים זה מה שמוגש באותו היום. לא תמצאו כאן תפריט מפורט, אלא כמה מנות דגים טריים לצד סלטים פשוטים וטעימים.

המלצות נוספות לחצי האי מתאנה
אם אתם מתכננים טיול בפלופונס, אני ממליצה להקדיש למתאנה לפחות יום שלם. ואם אתם מתחברים לאווירה האיטית והכפרית, כדאי אפילו לשקול להישאר ללילה או שניים. ראינו כמה מקומות לינה פשוטים ומזמינים ממש ליד הים.
למי שמחפש להעמיק קצת, יש במתאנה עוד מקומות ששווים ביקור. כפרים כמו ואתי ואגיוס גיאורגיוס שומרים על אווירה מקומית, ויש מסלולי הליכה נוספים באזורים פחות מוכרים. אפשר גם למצוא מפרצים קטנים ומבודדים שמתאימים לשחייה רגועה, בלי רעש או חוף מסודר.
בקרבת ואתי נמצא גם אקרופוליס קטן עם שרידים עתיקים, לא מתוייר בכלל, שנותן תחושת גילוי ממשית. מתאנה היא יעד למי שמוכן לסטות מהשביל הראשי ולחפש חוויה קצת אחרת, מקומית ופחות איטית.
