פרופסי – התכשיר הראשון והיחיד בעולם המחדיר חומצה היאלורונית במריחה

מדוע התכשיר פרופסי נחשב לפריצת דרך עולמית בתחום הקוסמטיקה, מה מייחד את החומצה ההיאלורונית שהוא מכיל ואיך כל זה הוכח במחקרים – חלק ראשון

 

בשנים האחרונות הפכה החומצה ההיאלורונית לרכיב המדובר ביותר בעולם הקוסמטיקה. כולם מתעניינים בחומצה היאלורונית, כולם מזריקים חומצה היאלורונית וכולם מורחים אותה על הפנים, בתקווה לזכות בעור פנים צעיר ובריא יותר. עוד מעט נסביר מדוע עד היום לא הבחנתם בשינוי אמיתי בעור בעקבות מריחה של תכשירים המכילים חומצה היאלורונית, אבל רגע לפני, בואו נכיר את סגולותיה וננסה להבין מה הופך אותה לחומר גלם כל-כך מבוקש.

 

מהי חומצה היאלורונית?

החומצה ההיאלורונית מורכבת ממולקולות בעלות מרקם הדומה לג'ל, והיא מצויה בגוף שלנו באופן טבעי. התכונה הדומיננטית שלה היא ספיחת מים – מולקולה אחת של חומצה היאלורונית מסוגלת לספוח מים עד פי אלף ממשקלה – ולכן היא שומרת על לחות העור, לחות השיער, וגם על רקמות החיבור והמפרקים בגוף. עם השנים, כמות החומצה ההיאלורונית בגוף הולכת ופוחתת, וכתוצאה מכך העור נעשה דק ויבש יותר, ומאבד את הברק והחיוניות שלו.

בתעשיית הטיפולים האסתטיים נהוג להזריק חומצה היאלורונית המיוצרת במעבדה על מנת לשחזר נפחים או "לפסל" את הפנים. בתכשירים קוסמטיים, המטרה היא להחזיר לעור את החומצה ההיאלורונית שאבדה כדי לייצר סביבה מיטבית לקולגן ולאלסטין, לשמור על תפקוד תקין של העור, לשפר את מרקמו, להעלות את רמת הלחות ולהקנות לעור מראה צעיר ורענן יותר.

 

למה זה כל כך מסובך?

המולקולות של החומצה ההיאלורונית גדולות מטבען, ולכן אינן יכולות לחדור לעומק העור. טכנולוגיה שפותחה לפני כעשור מאפשרת למזער את המולקולות של החומצה ההיאלורונית ולהשתמש בה כחומר גלם במרקם אבקה, אך ברגע שמשלבים את האבקה בפורמולה של תכשיר קוסמטיקה, היא סופחת את המים שבפורמולה ומאבדת מיכולת הספיגה שלה. במקביל מתרחש תהליך של אגרגציה: בדומה לטיפות קטנות של מים המתמזגות זו עם זו לטיפה אחת גדולה יותר, המולקולות של החומצה ההיאלורונית מתחברות זו לזו וגדלות. כתוצאה מכך המולקולות שבתוך הפורמולה חוזרות לגודלן המקורי – אותו גודל המונע את חדירתן לעומק העור.

 

איך זה שיש המון תכשירי קוסמטיקה שמכילים חומצה היאלורונית?

בשוק הקוסמטיקה קיימים תכשירים רבים המכילים חומצה היאלורונית כחומר גלם. מדובר באותה חומצה שעברה את תהליך מזעור המולקולות ומגיעה במצב צבירה אבקתי. אבל מה קורה לה כשהיא משולבת בפורמולה? נכון, המולקולות חוזרות לגודלן המקורי, ולכן אין לחומצה ההיאלורונית את היכולת לחדור לעומק העור ולהגיע למקום בו היא חסרה. היא נשארת מעל שכבת העור העליונה, ואין לה את היכולת לחולל בעור שינוי אמיתי.

2ndrgq

 

איך הצלחנו להתגבר על האתגר הזה?

זה היה אתגר מורכב במיוחד שאף מותג קוסמטיקה אחר לא הצליח לפצח עד היום. אבל במותג חוה זינגבוים אין דבר העומד בפני הרצון – ויש רצון. על תהליך המחקר והפיתוח הממושך שהוליד את התכשיר המהפכני פרופסי ועל המחקרים שהוכיחו את יעילותו, תוכלו לקרוא בחלק השני של המאמר. (>>קישור לחלק הבא)

 

פרופסי – התכשיר הראשון והיחיד בעולם המחדיר חומצה היאלורונית במריחה

מדוע התכשיר פרופסי נחשב לפריצת דרך עולמית בתחום הקוסמטיקה, מה מייחד את החומצה ההיאלורונית שהוא מכיל ואיך כל זה הוכח במחקרים – חלק שני

 

בחלק הראשון (>>קישור לחלק הראשון) סיפרנו על תכונותיה הייחודיות של החומצה ההיאלורונית, על השאיפה לשלב אותה בתוך פורמולה לשימוש ביתי ועל האתגר שאף מותג קוסמטיקה בעולם לא הצליח לפצח – שמירה על גודלן הממוזער של המולקולות כשהן משולבות בפורמולה. אבל במותג חוה זינגבוים אוהבים אתגרים, ובזכות שיתוף פעולה ממושך עם אוניברסיטת בר אילן ופרופסור רחל לוברט, התרחשה פריצת דרך דרמטית.

 

איך הצלחנו להתגבר על האתגר?

פרופסור רחל לוברט, חוקרת בתחום הביו-פיזיקה במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן, חקרה את החומצה ההיאלורונית במשך כשנתיים ובאמצעות טכנולוגיה חדשנית שפיתחה הצליחה למזער את המולקולות של החומצה ההיאלורונית האבקתית לאחר שהומסה במים, כלומר כשהיא במצב צבירה נוזלי. האתגר הבא התגלה כמורכב לא פחות: שילובה של החומצה בפורמולת בסיס שתשמור על המולקולות בגודלן הממוזער. שלב זה התבצע בשיתוף פעולה הדוק עם חברת חוה זינגבוים. במשך כשבע שנים נבדקו שוב ושוב פורמולות בסיס שונות, על מנת למצוא את הפורמולה שתצליח לשמור על גודלן הממוזער של המולקולות. ואז זה קרה.

 

עוקבים אחרי טביעת האצבע

אחרי שנוסו עוד ועוד פורמולות במשך שנים ארוכות, נמצאה סוף-סוף הפורמולה המנצחת. איך ידענו? באמצעות שורה של מחקרים שבדקו את החומצה ההיאלורונית מכל זווית אפשרית, כדי לוודא שהיא שמרה על תכונותיה בתוך הפורמולה ושהיעילות שלה לא נפגמה (ואפילו השתפרה, כמו שניווכח בהמשך).

מטרתו של המחקר הראשון הייתה לוודא שהשינויים המולקולריים לא פגעו בחומצה ההיאלורונית ולא הפכו אותה, למעשה, לחומר אחר עם תכונות אחרות. היות שלכל חומר גלם יש ספקטרום אלקטרו-מגנטי המאפיין רק אותו, ממש כמו טביעת אצבע, נבדקה "טביעת האצבע" של החומצה ההיאלורונית לפני ואחרי תהליך המזעור מחדש.

הבדיקה התבצעה על-ידי מדידה של הספקטרום האלקטרו-מגנטי של החומצה ההיאלורונית המקורית, והשוואתו לספקטרום האלקטרו-מגנטי של החומצה ההיאלורונית הממוזערת. תוצאות המחקר הוכיחו כי הם זהים זה לזה. לאחר מכאן נבדק גודלן של המולקולות באמצעות מיקרוסקופ, והוכח כי הן אכן שמרו על גודלן החדש לאחר תהליך ההמסה.

 

מתקדמים לשלב הבא

תהליך המזעור הושלם בהצלחה, ועכשיו, איך נדע שהחומצה ההיאלורונית הממוזערת "מתנהגת" כמו החומצה ההיאלורונית המקורית? האם התכונות שלה נשמרו? האם היא באמת משפיעה לטובה על העור? על המחקרים שבוצעו בהמשך ועל המסקנות שלהם שהולידו את התכשיר המהפכני פרופסי, תוכלו לקרוא בחלק השלישי (>>קישור לחלק השלישי) והאחרון של המאמר.

 

פרופסי – התכשיר הראשון והיחיד בעולם המחדיר חומצה היאלורונית במריחה

מדוע התכשיר פרופסי נחשב לפריצת דרך עולמית בתחום הקוסמטיקה, מה מייחד את החומצה ההיאלורונית שהוא מכיל ואיך כל זה הוכח במחקרים – חלק שלישי

 

בחלק השני (>> קישור לחלק השני) סיפרנו על פריצת הדרך הדרמטית בחיפוש אחר הפורמולה המנצחת ועל תהליך הפיתוח שבסופו נולד התכשיר המהפכני פרופסי. אחרי שנמצאה הפורמולה הייחודית שהצליחה לשמור על החומצה ההיאלורונית במצבה הממוזער, הגענו לשלב ההוכחות: ביצענו מחקרים במטרה לוודא שהחומצה ההיאלורונית שומרת על תכונותיה ועל התועלות שלה גם כשהיא משולבת בתוך הפורמולה.

 

Img 9171 1

 המחקרים ממשיכים: מבחן היעילות

הפרמטר הבא שפרופ' לוברט בדקה היה רמת הפעילות של החומצה ההיאלורונית. תאורטית, מולקולות ממוזערות אמורות להיות פעילות יותר ממולקולות גדולות, היות ששטח הפנים שלהן גדול יותר. החומצה ההיאלורונית ידועה כאנטי אוקסידנט (נוגד חמצון), ולכן נבדקה תכונה זו במעבדה: חומצה היאלורונית רגילה, בעלת מולקולות גדולות, הוכנסה לתוך מבחנה המכילה רדיקלים חופשיים, ובמקביל הוכנסה חומצה היאלורונית ממוזערת למבחנה נפרדת שגם בתוכה רדיקלים חופשיים. כעבור זמן קצוב נמדדה הפעילות של הרדיקלים החופשיים בשתי המבחנות, ונמצא כי במבחנה שהכילה את המולקולות הממוזערות הפעילות של הרדיקלים החופשיים הייתה נמוכה בכמעט חמישים אחוז. תכונה נוספת של החומצה ההיאלורונית היא יכולת הספיחה – וגם בהשוואה זו נמצא כי החומצה ההיאלורונית הממוזערת סופחת פי 2 לחות לעומת החומצה ההיאלורונית הרגילה.

 

רגע האמת: האם החומצה ההיאלורונית הממוזערת חודרת לעומק העור?

בשלב הבא נבדקה הפורמולה המכילה את החומצה ההיאלורונית הממוזערת במחקר חדירות השוואתי, על עור אדם. המטרה הייתה לוודא שהמולקולות הממוזערות לא רק פעילות יותר מהמולקולות בגודלן המקורי, אלא גם שומרות על גודלן וחודרות לעומק העור כשהן משולבות בפורמולה, כלומר, שהחומצה ההיאלורונית מסוגלת לחדור לעומק העור כשהיא משולבת בתכשיר הסופי ולא רק בתנאי מעבדה, כחומר גלם העומד בפני עצמו.

 

במחקר נבדקו שלוש פורמולות שונות שהכילו את פורמולת הבסיס של תכשיר הפרופסי וכן חומצה היאלורונית משלושה סוגים שונים:

  1. חומצה היאלורונית בעלת משקל מולקולרי גבוה, כזו שלא מסוגלת לחדור לעומק העור,
  2. חומצה היאלורונית ממוזערת מהסוג הנפוץ ביותר לשימוש בתעשיית הקוסמטיקה,
  3. חומצה היאלורונית ממוזערת בטכנולוגיה שפותחה בשיתוף אוניברסיטת בר אילן.

 

הפורמולות נמרחו על גבי העור, וכעבור חמש שעות ההבדלים היו חד משמעיים: לחומצה ההיאלורונית הקלאסית (לא ממוזערת) לא היה זכר על גבי העור ולא בשכבות העור העמוקות. החומצה ההיאלורונית הממוזערת הנמכרת כחומר גלם אבקתי בתעשיית הקוסמטיקה נראתה בכמות קטנה על גבי שכבת הקרנית, כלומר על העור ולא בתוכו, ולא נראתה כלל בשכבות העור העמוקות. כשנבחנה החומצה ההיאלורונית הממוזערת בטכנולוגיית בר אילן, נמצאו מולקולות של החומצה בנוכחות גבוהה על השכבה החיצונית של העור וגם באזור החיבור בין שכבת הדרמיס לשכבת האפידרמיס – כלומר, בעומק העור.

 

הפורמולה הייחודית של פרופסי היא הראשונה והיחידה בעולם שהצליחה לפצח את אתגר החומצה ההיאלורונית, והיחידה שמאפשרת להחדיר את החומצה לעומק העור במריחה של הקרם הסופי. חשוב להבין כי לא כל תכשיר המכיל חומצה היאלורונית, גם אם היא ממוזערת, מסוגל להוביל אותה אל השכבות העמוקות של העור. שנים ארוכות של מחקר ופיתוח הולידו את סדרת התכשירים המהפכנית פרופסי, ועד היום מדובר בסדרת התכשירים היחידה בעולם שמבטיחה חדירה של החומצה ההיאלורונית לעומק העור – וגם מקיימת.