"כשאני בוגד בה אני לא רואה דרך אחרת - אחר כך אני רוצה לקבור את עצמי"

כמו בכל יום חמישי סטנדרטי, שחזרתי היא כבר ישנה. הבית היה שקט, אי אפשר היה להתעלם מהריח של הכביסה שהתערבב עם ניחוח הקציצות שאני אוהב שהיא מכינה לי. הריח הזה הוא זה שמעצים את רגשות האשם. איך יכולתי לעשות לה את זה אני חושב. מסתכל במראה ונגעל מעצמי. רגע אחרת היא מסמסת לי ואני מרגיש גבר. רוצים אותי.

רוצים להישאר תמיד מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק של נענע10 לייפסטייל

מצליחים לזהות לאיזה סלב שייך הקעקוע?

האנורקסית שאכלה 140 קלוריות ביום רק כי מורתה לריקוד העליבה אותה

פעם אני ורעות היינו הזוג האידיאלי שכולם רצו לחקות. התחתנו די מהר, אחרי שנה וחצי של היכרות, ומשם הדרך אל ההורות הייתה קצרה. אני באמת אוהב אותה, תמיד אהבתי, מהרגע הראשון שראיתי אותה עם ג'ינס קצר קרוע, גופייה פשוטה, כפכפים ושיער שטיני מרושל. העיניים הירוקות הגדולות שלה הטריפו אותי. הסקס היה מעולה.

זה לא שאני לא גבר של אישה אחת, אני לא רואה את עצמי רווק שוב. אבל חייב המון ספייס. אין יום שאני לא מבלה עם הילדים שלי, משחק איתם, עושה מטלות בית שונות, אבל אני לא מרגיש מספיק גבר איתה. מרגיש כאילו אחרי 6 שנים של זוגיות, חתונה וילדים - הפכתי להיות יותר עוזרת מטפלת, אבל כזאת שאפילו לא אומרים לה תודה. ושלא נדבר על המשקל שלה שכבר ממש לא מזכיר את הצורה שהייתה לה שהכרנו.

משקל של נשים הוא אישיו שאסור לדבר עליו, שמא היא תפתח הפרעות אכילה, או מספיק שהביטחון העצמי שלה יתערער, אבל כשגבר מגדל קצת כרס כולם אומרים לו שהוא השמין מבלי לחשוב פעמיים.

כשהכרתי את רעות היה לה גוף מוצק, שרירי, נערי וסקסי. אני באמת מתגעגע אליו. זה נורא להרגיש ככה? אז נכון, אני גבר ומעולם לא עברתי לידה, ובכל זאת - איך זה יכול להיות שיש נשים שיולדות ועובדות קשה כדי לחזור להיראות טוב בשביל עצמן ובשביל הגברים שלהן? יש לה הרבה חברות כאלו.

ובמקום זה, רעות חוזרת מהעבודה, מכינה סיר עם פסטה או מזמינה טייק אווי ואוכלת כמו גבר מול הטלוויזיה אל תוך הלילה. מתי הפכנו להיות יותר אחוקים מאשר זוג ומתי הפסיק להיות לה אכפת אם אני נמשך אליה או לא?

בפעם הראשונה ששכבתי עם אישה שהיא לא אישתי, בכיתי כמו תינוק. זה היה לפני שנה, חודש וחצי אחרי לידת הבן השני שלי. כל היום טורטרתי בין להביא לה דברים, לשמור על הבת הגדולה שלנו, לכבס, לתלות, לנקות, לקנות. נשברתי, רק רציתי קצת חום. וסקס. יצאתי לבר של חבר, הוא השקה אותי למוות. סיימנו באחד מהמועדונים התל אביבים ומשם הדרך למיטה שלה הייתה מאוד קצרה. הרגשתי שולט, עדיין מושך, מלך, עדיין במשחק, עד שהגעתי הביתה ונקרעתי.

מאז זה קורה כל הזמן, לפחות אחת לשבוע. יש לי קבועות ויש מתחלפות, העיקר שאספק את הצורך הזה להיות גבר שוב. חייב שמישהי תסתכל עלי בעיניים טורפות, מישהי שנראית טוב, שאוהבת לחיות, שרוצה לאכול את החיים וגם אותי, שלא מפחדת להיות אישה ולענג את הגבר שלה גם אם זה רק ללילה.

מרגיש כמו נרקומן, כמו מכור, כמו אישה עם הפרעת אכילה או אלכוהליסט. מכור להרגשה הזאת. כשאני בוגד בה אני לא רואה דרך אחרת, היא כבר לא חושקת בי גם ככה. אני מניח שבתוך תוכה היא גם יודעת. אף פעם לא שואלת אותי מתי אני חוזר בימים הקבועים שלי עם החבר'ה. אחרי הבגידה אני רוצה לקבור את עצמי. מת לצאת מזה, אבל מרגיש מת בתוך הנישואים האלו. אוהב אותה אבל כבר לא נמשך אליה. מפחד לעזוב, רוצה להרגיש בית. גמור.