על הקשר שבין צינון ולקות שמיעה

יחד עם החורף וסופות הרעמים רבים מאיתנו סובלים גם מצינון ומשיכות באף. אם אתם רגילים לעשותא ת זה, כדאי שתפסיקו - אתם עלולים לפגוע לעצמכם בשמיעה

צינון

הצינון הוא המרכיב העיקרי של מחלות החורף והקשר בין הצינון לשמיעה הוא ישיר, שהרי לא במקרה קיימת ההתמחות הרפואית של רפואת אף-אוזן-גרון. לעיתים בזמן ההצטננות החורפית, ניאלץ להתמודד גם עם "ליקוי שמיעה הולכתי" זמני שבא בעקבותיו.

ביקשנו מרותי שרון, קלינאית התקשורת הראשית של חברת שטיינר מכשירי שמיעה – סונובה ישראל שתסביר לנו על התופעה. "האוזן שלנו מורכבת משלושה חלקים: תעלת השמע החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית, בה נמצא איבר החישה שתפקידו לקלוט מידע חושי מהסביבה ולתרגם אותו למסר שיועבר למח. ליקוי שמיעה יכול להיות עצבי-תחושתי – פגיעה בעצב השמע או באיבר החישה, הולכתי – פגיעה בהולכה של הצליל דרך תעלת השמע החיצונית ו/או התיכונה, או מעורב – פגיעה הכוללת מרכיב עצבי-תחושתי ומרכיב הולכתי גם יחד" היא אומרת.

"חלל האוזן התיכונה, בו נמצאות עצמות השמע, צריך להיות מאוורר לגמרי. האוורור מתבצע באמצעות תעלת אאוסטכיוס (Eustachian tube) – המחברת בין האוזן התיכונה לבין הגרון. כאשר מצוננים, התפקוד שלה עלול להשתבש ואז הלחץ באוזן התיכונה, שאמור להיות זהה ללחץ האוויר החיצוני, משתנה. תת הלחץ בפני עצמו או נוזלים העשויים להצטבר בחלל האוזן התיכונה בעקבותיו–עלולים לגרום ליקוי שמיעה הולכתי זמני".

שרון מסבירה כי "נוזלים המצטברים באוזן התיכונה עלולים ללחוץ על עור התוף (התוחם את האוזן התיכונה מצד אחד) ולגרום לכאב, ובמקרים קיצוניים – אף לנקב בעור התוף. כמו כן, עלול להיווצר זיהום שיגרום לדלקת".

במקרה של צינון המלווה בתחושת אטימות באוזניים וחשש לירידה בשמיעה, ובמיוחד אם יש כאב אוזניים, מומלץ להיבדק ע"י רופא אף אוזן גרון. במידת הצורך הרופא יפנה לבדיקת שמיעה. חשוב לציין שהצטברות נוזלים באוזן התיכונה אינה גורמת בהכרח לליקוי שמיעה.

עוד ב"בריאות"

אלו סוגי התה שעשויים לעזור לכם לרדת במשקל

אצל מבוגרים בדרך כלל המצב משתפר באופן ספונטני עם חלוף הצינון. אצל ילדים, מכיוון שתעלת האאוסטכיוס עדיין אינה מתפקדת באופן מיטבי, עלול מצב של תת לחץ או הצטברות נוזלים להימשך זמן רב ולגרום לליקוי שמיעה מתמשך, ולכן חשוב לעקוב ולטפל כראוי. במקרים של ליקוי שמיעה הולכתי מתמשך אצל ילדים, יש לשקול שיקום שמיעה, גם אם באופן זמני, על מנת להימנע מהאפשרות של השלכות של ליקוי השמיעה על התפתחותם של הילדים.

על הקשר בין מחלות חורף וליקוי שמיעה מוסיפה ומרחיבה גם ד"ר יעל גרטי, מומחית לכירורגיה של האוזן והשמיעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג: מחלות החורף לרוב מלוות בתסמינים אפיים בניהם גודש ונזלת. בעת מחלות דרכי נשימה חריפות, המערבות את ריריות האף, ישנה הפרעה תפקודית של תעלת "אוסטכיוס" המכונה בעברית חצוצרה. כאשר אנחנו מנוזלים, תפקוד התעלה לקוי באופן זמני, דבר המתבטא בתחושת אטימות באוזניים ואף הצטברות נוזלים בחלל האוזן התיכונה. נוזלים המצטברים באוזניים עלולים להוות מצע לזיהום חיידקי ועל ידי כך לגרום לדלקת, במקרה זה דרוש טיפול אנטיביוטי. בנוסף לכך, בעת הצטברות נוזלים המטופל לרוב יתלונן על תחושת לחץ, אטימות באוזן וירידה בשמיעה.

בבדיקת האוזן ניתן יהיה להבחין בנוזל עכור בחלל האוזן התיכונה, שמקורו בנוזלים הטבעיים הנוצרים ברירית האוזן התיכונה ואשר הצטברו עקב אותו ליקוי זמני בתפקוד החצוצרה. מצב זה עשוי להיות זמני ולחלוף תוך מספר ימים בודדים ועד מס' שבועות באופן ספונטני ואפילו ללא כל טיפול, אולם בחלק מן המקרים התופעה עלולה להימשך זמן רב יותר ולהעיק על המטופל.

במקרים אלו, ניתן להציע טיפול תרופתי שמטרתו לעזור בהפחתת הגודש וההפרשות בחלל האף ועל ידי כך באופן עקיף - להקל על תחושת הלחץ באוזן. הטיפול התרופתי מבוסס על נוגדי גודש סיסטמיים וסטרואידים הניתנים באמצעות תרסיס אף לטיפול מקומי או בתרופות הניתנות דרך הפה. כאשר הטיפול התרופתי אינו מועיל והנוזלים בחלל האוזן התיכונה מסרבים להתפנות לאורך זמן, ליקוי השמיעה עשוי להחמיר.

זהו מצב של ליקוי שמיעה הולכתי, שכן גל הקול אשר אמור באופן טבעי לעבור בטווח של אוויר, עובר כעת דרך נוזל המפחית את עוצמתו. מדובר בליקוי שמיעה זמני, אך כאשר הוא נמשך מעבר למספר שבועות זה עשוי לפגוע באיכות חייו של המטופל.

במבוגרים הסובלים מלכתחילה מליקוי שמיעה תחושתי עצבי על רקע גיל וגורמים גנטיים וסביבתיים, הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה עקב הצטננות, תחמיר את ליקוי השמיעה הבסיסי שלהם לכדי ליקוי בדרגת חומרה גבוהה יותר ותקשה מאוד על תפקודם השמיעתי בחברה. במצב זה ניתן לשקול טיפול כירורגי, כלומר החדרת צינורית אוורור. ניתוח זה הוא פשוט יחסית ובו מבצעים נקב קטן בעור התוף, דרכו ניתן לשאוב את הנוזלים שהצטברו בתוך חלל האוזן התיכונה ובכך לעזור לאוזן להתאוורר מהנוזלים. באותה הזדמנות מחדירים צינורית אוורור קבועה, למשך מספר חודשים (כפתור). במהלך תקופה זו, האוזן תוכל לבצע השוואת לחצים דרך אותה צינורית שהוחדרה, מבלי להזדקק לפעולת החצוצרה אשר אינה מתפקדת כעת באופן יעיל. לאחר תקופה, הצינורית תיפלט מעצמה והנקב צפוי להיסגר תוך מספר שבועות. יש לעקוב אחר מצב האוזן במשך מספר חודשים לאחר פליטת הצינורית, על מנת לוודא שלא מצטברים שוב נוזלים בחלל האוזן התיכונה וכי האוזן נותרת סגורה ומאווררת גם בהמשך.