למה רעשי אכילה כל-כך מעצבנים אנשים רבים? מצאנו את התשובה

לפחות 20% מהאוכלוסיה עלולה לסבול ממיזופוניה - הפרעה שבה קולות אכילה ושתייה מעוררים חרדה, זעם וגועל. מחקר חדש מגלה שיש אצל אנשים אלו קשר בין אזורי השמיעה והתנועה במוח

אכילה רועשת

חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה גילו מדוע קולות יומיומיים כמו לעיסה, שתייה ונשימה עלולים להטריד אנשים מסוימים עד כדי כך שהם גורמים להם להתייאש.

אף על פי שההשמצות וההתלבטות המוכרות של שולחן האוכל אינן מספיק מזיקות לרוב, אלה הסובלים ממיזופוניה - שנאת צליל - יכולים למצוא אותם מעצבנים עד כדי כך שהם הופכים לגועל, חרדה, כעס ואפילו אלימות.

כאשר אנשים שסובלים ממיזופוניה הושמעו "צליל טריגר", הסריקות הראו כי אזור המוח המעורב בתנועת הפה והגרון הופעל יתר על המידה בהשוואה לקבוצת ביקורת של מתנדבים שלא חלה במצב זה.

החוקרים מאמינים שקולות טריגר מפעילים את מה שמכונה מערכת נוירון המראה של המוח. נוירונים במראה נחשבים לירות כאשר אדם מבצע פעולה, אך גם כאשר הם רואים אחרים עושים תנועות מסוימות.

עוד ב"בריאות"

צלחת של אלופים: כך תגרמו לילד לבקש "עוד ירקות"

מצאנו את הפתרון להעלמת הקשקשים מהשיער

סובלים מסינוסיטיס? כדאי שתבדקו קודם את החניכיים שלכם

 

הפעלת מערכת נוירונים במראה עם קולות טריגר לא גרמה לאנשים הסובלים ממיזופוניה להתחיל באופן בלתי רצוני ללעוס או לבלוע. אבל החוקרים מאמינים שזה יכול לייצר דחף באמצעות מה שהם מכנים "שיקוף-יתר". אחד החוקרים אמר שחלק מהאנשים הסובלים מהמצב מחקים את הצליל שמרתיע אותם מכיוון שהוא מביא להם קצת נחמה, אולי על ידי חיזוק השליטה בתחושות שהם חשים.

אכילה רועשת
המחקר מגלה שקול האכילה יכול להפעיל את האזורים המוטוריים של הפה והגרון אצל מי שמקשיב רק לצליל | צילום: shutterstock

שיעור הסובלים מהבעיה נע בין 6% ל-20% מהאוכלוסייה. היא מופיעה לעיתים קרובות בסביבות גיל 12, ובדרך כלל אצל בנות.

במחקר שהתבצע השנה בהשתתפות סטודנטים לרפואה באנגליה התגלו אצל 12% מהמתנדבים תסמינים מתונים של מיזופוניה ואצל 0.3% תסמינים חריפים.

אם הממצא שפורסם ייחקר בעתיד, הוא עשוי לסלול את הדרך לטיפולים יעילים יותר במיזופוניה, שחלק מהחולים מוצאים בעיניהם חוסר נעימות עמוקות. החוקרים סבורים כי ניתן לאמן את מערכת נוירוני המראה, כך שאפשר שאנשים ינתקו את הקשר בין צליל מסוים שמשגע אותם לבין ההשפעות.

טים גריפית'ס, פרופסור לנוירולוגיה קוגניטיבית בניוקאסל, ומחבר בכיר במחקר, אמר כי העבודה מדגישה את החשיבות של טיפול במיזופוניה כבעיה הקשורה לאזורי עיבוד הקול במוח, והוסיף כי טיפול יעיל חייב לשקול את גם מוטוריות או תנועה.

לקריאת המחקר המלא באתר הגרדיאן