משרד החינוך חושב שאמנות היא מקצוע נחות

מוסיקה, תיאטרון ומחול, הם חלק מההשכלה הכללית ומהתרבות הלאומית

הרפורמה שיוזם משרד החינוך בשקלול ציוני המקצועות המוגברים בבחינות הבגרות, שבמסגרתה יינתנו בונוסים רק על שמונה מקצועות שיילמדו בהיקף של חמש יחידות במקום ב-123 מקצועות כפי שהיה נהוג עד כה, היא בבחינת מהלומה על חלק ממקצועות המזוהים עם תחום מדעי הרוח ובוודאי עם תחומי האמנויות.

הרפורמה תגרום לכך שמקצועות אקדמיים רבים ייזנחו, הביקוש ללימודים אלה יפחת, ובתוך כמה שנים הם עלולים להיעלם מהמפה האקדמית. למרבה הצער, מתגנבת ללב התחושה כי מישהו במשרד החינוך סבור כי תחומי האמנות פחותים ממקצועות אחרים, והעוסקים בהם טובים פחות מאלה שכישרונם בא לידי ביטוי דווקא במתמטיקה ובתחומי המדעים.

תחומי האמנויות, הכוללים מקצועות כמו מוסיקה, תיאטרון, קולנוע, עיצוב ומחול, הם חלק בלתי נפרד מההשכלה הכללית ומהתרבות האנושית והלאומית. אלה תחומים שקופחו בעבר, אך בשנים האחרונות זכו לעדנה ולביקושים גוברים מצד אלפי סטודנטים שבחרו ללמוד אותם באופן מוגבר. החלטת משרד החינוך היא טעות. חברה לא יכולה לחיות בלי אמנות ובלי תרבות, והחלטה כמו זו הופכת את החברה שלנו לחלולה ונטולת נשמה.

צמצום מספר מקצועות הבונוס אף עלול להוביל לפגיעה ביצירתיות של הסטודנטים, הכל כך חשובה בתחומים כמו יזמות, מדע ופוליטיקה. מקצועות האמנות והרוח מפתחים את החשיבה, את הדמיון, את רוחב היריעה ואת והיצירתיות לא פחות מהמקצועות האחרים שעליהם כן מתגמלים.

בנוסף, הרפורמה פוגעת גם ביכולת הביטוי של הדור הצעיר, שיכולה לבוא לידי ביטוי גם באמצעים לא מילוליים, כמו מוסיקה, ציור או מופע. אלה אמצעי ביטוי חשובים במיוחד בקרב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ולקויי למידה ושפה, שלגביהם הוכח כבר שניתן לרפא ולשפר את מצבם באמצעות טיפול ביצירה ובאמנות.

מעל הכל, זוהי רפורמה שפוגעת בדור העתיד שלנו. צמצום רוחב המקצועות פוגע בזכות הבחירה של התלמידים והסטודנטים, זכות בסיסית שאסור לפגוע בה. אנשים ששאיפתם היא ללמוד דווקא את המקצועות שהוצאו מהרשימה, יחשבו פעמיים אם להתחיל ללמוד בתחום שאותו רצו מלכתחילה. אין ספק כי מדובר במכה אנושה בכל הקשור לרלוונטיות של בית הספר לחיי הנוער.

רבות נכתב על הניכור שחשים תלמידים כלפי בית הספר, על חוסר הרלוונטיות של מקצועות הלימוד השונים, שלי אין ספק בחשיבותם. דווקא בשל כך מתן אפשרות של גיוון ובחירה של מקצוע לפי נטייתם וכישרונם של התלמידים, יהיה עוגן משיכה חיוני שיחזק את האטרקטיביות של בית הספר בקרב התלמידים.

למידה אינה מבוססת רק על כישורי חשיבה ויכולת שכלית. ללמידה משמעותית יש פן רגשי עמוק. צריך לרצות לרכוש ידע. צריך לאהוב ללמוד. צמצום הבחירה וסילוק מרכיבי הנשמה בלמידה רק יעמיקו את הניכור של ילדינו כלפי בית הספר.

הכותבת היא חברת המועצה להשכלה גבוהה והנשיאה המיועדת של מכללת סמינר הקיבוצים