אל תטילו מס ירושה

>> אחת ההצעות העומדות במרכז הדו-שיח הציבורי סביב המחאה החברתית היא אם להטיל מס ירושה. כאשר מתבוננים בצרכים החברתיים התשובה האינסטינקטיבית היא "כמובן, למה לא לקחת עוד כסף מהעשירים"?

ואולם יש לנהוג בתבונה ולהימנע מחקיקה פופוליסטית שלבסוף תגרום לכך ששכרה של החברה הישראלית ייצא בהפסדה. הטלת מס ירושה תזיק באופן ישיר למדינה בכך שתבריח עולים - וזאת בניגוד לפעולותיה של ממשלות ישראל ב-30 השנים האחרונות למשוך הון יהודי ולעודד עולים אמידים לעלות ולהביא את הונם עמם.

העולים העשירים מביאים לישראל מאות מיליוני דולרים ורוכשים נדל"ן במאות מיליונים נוספים. זו קבוצה שאינה נטל על החברה ומייצרת אלפי מקומות עבודה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך ש-20% מהעולים הם מעל גיל 55 ואלה מביאים עמם כישורים, קשרים עסקיים ומעורבות בהרחבת הכלכלה הישראלית. אחריהם מגיעים גם שובל של ילדים, נכדים וחברים שמבקרים בישראל באופן קבוע, על כל המשמעות הכלכלית, ובפעמים רבות אף משתקעים כאן.

כל זה ייעלם כהרף עין כשיוטל מס ירושה. הרי רוב העולים רואים את ישראל גם כמקלט מס מבחינת מיסוי הירושה, בניגוד למקום מגוריהם המקורי. אחת הטענות של אלה המצדדים בהטלת חוק הירושה היא שרוב המדינות המערביות מטילות מס כזה. זו בדיוק הסיבה שישראל צריכה להמשיך בדרכה ולהימנע מכך, מכיוון שעצם הדבר מקים לכלכלה הישראלית נישה נדירה ורווחית של מקלט מס.

מס הירושה בוטל ב-1981 ומאז הניסיונות להחיותו לא צלחו, ולא בכדי. החוק היה לא רווחי והעלות של גבייתו היתה גבוהה מהרווח שהניב למדינה. הגבייה מסובכת ולרוב דורשת הערכות שמאות של מקרקעין, חברות ומשקים חקלאיים. הערכות אלה מניבות ויכוחים רבים ופניות לבתי המשפט.

כאלמנט מרגיע טוענים אלה המצדדים בהטלת המס שגובהו יהיה 5%. יש להתבונן בשיעורי המס במדינות אחרות כדי להבין שהצעה של 5% היא אבסורדית. בבלגיה, למשל, המס מגיע ל-80%; ביפאן ל-70%; ובצרפת ל-60%. מסים שכאלה מהווים תמריץ נגד חיסכון והימלטות מתשלום המס. דבר זה ידרוש הכשרת גדודים של עורכי דין ורואי חשבון כדי לייעץ למורישים וליורשים איך לעקוף את המס. בנוסף, כמובן יהיו רבים שיעבירו את עצמם ואת הונם ויעזבו את המדינה למקומות נוחים יותר.

מקרה תד אריסון, שנמשך לישראל עם כל הונו העצום עקב מס הירושה האמריקאי - לא יישנה אם יוטל המס. אחת הדרכים הפופולריות לעקוף את מס הירושה בעולם היא לחלק את הירושה עוד בחיים. מזור למהלך זה הוא הטלת מס מתנות, שממסה את המתנה במידה שהנותן הלך לעולמו תוך שש שנים מיום מתן המתנה.

ברור שחלוקת נכסים בחייו של מוריש הוא דבר שאינו חיובי (בבחינת המלך ליר של שייקספיר, שחילק את ממלכתו לבנותיו עוד בחייו וננטש על ידיהן לאנחות). עצם חלוקת הרכוש בחייו של אדם מביאה לריבים עזים במשפחות וללחצים כמעט פסולים על ישישים כדי שיחלקו את הרכוש באופן מיידי.

כמו כן, מדובר ברכוש שכבר בגינו שולם מס מלא ואין היגיון למסות אותו שנית. ללא ספק, מי שבסוף יעמוד בנטל של המס על הירושות יהיה המעמד הבינוני ובשיעורים גבוהים הרבה יותר מאלה המוצעים כיום. מי שיסבול מזה יהיו אלה המהווים את עמוד השדרה של המחאה הנוכחית.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בירושות