הגולם קם על האוליגרכים שיצרו אותו

אם ארה"ב תגיע ממש למצב שבו אינה יכולה לפרוע את חובותיה, העולם כולו ירעד איתה

האוליגרכים האמריקאים שמימנו את הקמתה ועלייתה לגדולה של תנועת מסיבת התה לא יודעים את נפשם: יציר כפיהם קם להכרית את מקור לחמם. במאבק על אישור התקציב, השבתת הממשל, העלאת תקרת החוב ומניעת חדלות הפירעון, הקונפליקט הזה הוא אחד המעניינים והמאלפים ביותר.

באופן מסורתי, המחנה הרפובליקאי השמרני נחשב לידידו של המגזר העסקי. החלוקה הזאת בארה”ב היא גסה מאוד, שכן גם ממשלים דמוקרטיים, “ליברליים” כמו אלה של הנשיאים קלינטון ואובמה פעלו במרוצת השנים כשהאינטרסים של וול סטריט ניצבים לנגד עיניהם. הדוגמאות הבולטות הן ביטול חוק גלאס שטיגל, שמפריד את פעילות הבנקים המסחריים מבנקי ההשקעות בתקופת ממשל קלינטון, וחילוץ הבנקים ללא תנאים ועל חשבון משלמי המסים בתקופת אובמה.

למגזר העסקי יש אינטרס מובהק למנוע ככל האפשר התערבות של הממשל בכלכלה החופשית, בעיקר בכל מה שנוגע לרגולציה, פיקוח והגבלת סיכונים. בשל כך רוב הזמן נוח לו לתמוך ברטוריקה של צמצום התקציב הממשלתי, והקטנת הגירעון והחוב, וכל זאת, כמובן, ללא העלאת מס.

תנועת מסיבת התה שקמה בעקבות ניצחונו של אובמה, או ליתר דיוק מפלת הרפובליקאים מולו בבחירות לנשיאות ב–2008, נושאת על דגלה את העיקרון של אי התערבות הממשל בחיי הפרט, ואחת ממטרותיה המוצהרות היא להקטין את החובות של ארה”ב. למרות המוניטין שלה כתנועה עממית, היא מומנה והובלה במידה רבה על ידי אינטרסים עסקיים: עמותות שממומנות על ידי תעשיינים מיליארדרים כמו האחים קוך ואיל המדיה רופרט מרדוק.

ההצלחה של התנועה היתה גדולה: היא סייעה לרפובליקאים לכבוש את בית הנבחרים והציבה בעמדות כוח כמה מנציגיה, שמסייעים לקדם את האג’נדה של שולחיהם. האג’נדה של האחים קוך, שאחד מהם רץ בעבר כסגן נשיא מטעם המפלגה הליברטריאנית ‏(והפסיד‏), קוראת לביטול רשתות ביטחון פדרליות שנועדו להגן על המובטלים, על בריאות הציבור ועל ביטחון העובדים והקשישים. בשנים האחרונות היא חדרה במהירות למרכז סדר היום של המפלגה הרפובליקאית, והובילה להתנגדות העזה לרפורמת הבריאות של אובמה, וכתוצאה מכך לסירוב להעביר את התקציב השנתי. התוצאות ידועות: השבתת הממשל, והאיום בחדלות פירעון.

ואולם בתוך הלהט האידיאולוגי של הפלג הרפובליקאי המסוים הזה, נשכחה עובדה חשובה: ההשבתה, ויותר ממנה, האיום בחדלות פירעון, מטילים צל כבד של אי ודאות מעל הכלכלה כולה. והצל הזה רע לעסקים. הוא רע כל כך, שארגוני הלובי הגדולים ביותר של המגזר התאגידי בארה”ב, ביזנס ראונדטייבל ‏(השולחן העגול העסקי‏) ולשכת המסחר של ארה”ב יצאו בהצהרות חגיגיות אודות הצורך בסיום המחלוקת.

כולם עלולים להפסיד

בשבוע האחרון נכנסו לעובי הקורה קרן הריטג’ השמרנית, והאחים קוך עצמם. קרן הריטג’ הצהירה כי לא תתנגד להעלאה זמנית של תקרת החוב. האחים קוך, מהתומכים החזקים של המפלגה הרפובליקאית, פירסמו בשמו של התאגיד שלהם, קוך אינדסטריז, מכתב לסנאט שלפיו הם אינם תומכים במאמצי הרפובליקאים לאלץ את ההשבתה כדי להילחם ברפורמה במערכת הבריאות.

“רצינו להבהיר טענה מוטעית זו”, נאמר במכתב - שהתפרסם לאחר שיו”ר הדמוקרטים בסנאט, הארי ריד, אמר: “הרפובליקאים מרצים את האחים קוך בעוד מיליוני אנשים סובלים בעקבות השבתת הממשל”. לפי הודעתם, האחים קוך תומכים בהעלאת תקרת החוב ללא סייגים ותנאים מוקדמים. לפי מקורות של NBC, האחים אמרו למחוקקים הרפובליקאים כי חדלות פירעון תהיה אסון.

רבים מהרפובליקאים עצמם לא מרוצים מהכיוון שהמפלגה נעה בו במשחקי ההליכה על הקצה שלה. סקרי דעת הקהל מראים שהתמיכה במפלגה קורסת, ושהאמריקאים מאשימים את המפלגה בבעיות שמעוררת ההשבתה. הם לא ממש מודאגים, כך נראה, מהאסון הכלכלי שיבוא על ארצם אם תגיע לחדלות פירעון. הם כן מודאגים מכך שאובמה צובר כוח על חשבונם, וחושבים שמדובר בטקטיקות פוליטיות לא מוצלחות.

אם וכאשר - וכולם מהמרים שזה לא יקרה, כי אף אחד לא אוהב לחשוב שאסון שניתן למנוע אותו לא יימנע - ארה”ב תחצה את מועד העלאת תקרת החוב ללא פעולה, השווקים ירעדו.

אם ארה"ב תגיע ממש למצב שבו אינה יכולה לפרוע את חובותיה, העולם כולו ירעד איתה. שוב, מתכון כזה לאסון אף אחד לא רוצה לבשל, חוץ מכמה חוגגים במסיבת התה שאמרו במפורש כי אולי מוטב שארה”ב תגיע לחדלות פירעון כדי שתבין עד כמה מצב חובותיה חמור.

תעשיינים כמו האחים קוך שתורמים כסף לרפובליקאים, קרנות הגידור שתורמות כסף לנשיא אובמה, בנקי ההשקעות בוול סטריט שיש להם מושתלים במשרד האוצר האמריקאי - כל אלה שולחים כעת מכתבים או מגיעים אישית לוושינגטון כדי לשכנע את הממשל לפתור כבר את עסק הביש הזה. כולם יפסידו הרבה מאוד אם אנשי מסיבת התה יעשו כרצונם. הבעיה החמורה עוד יותר היא, שמאות מיליונים מאותם אנשים רגילים שתנועת מסיבת התה מתיימרת לייצג, יסבלו ויפסידו הרבה יותר.