השופטים נגד גישת השיפוט הנוכחית: "בית המשפט אינו מתאים לבחון עסקאות עניין אישי"

עסקאות עניין אישי: ביקורת על רשות ני"ע
"בית המשפט הכלכלי עוין את העסקים"

"בעל השליטה נחשב לאיש הרע בעיני רשות ניירות ערך ובעל מניות מיעוט הוא האיש הטוב - וזה לא בהכרח נכון", כך אמרה אתמול בכנס שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון־גונן. "לפעמים בעל מניות המיעוט הוא סחטן שמנצל הזדמנות להרוויח, ובעל השליטה מחפש את טובת החברה. אין טובים ורעים. נקודת המוצא צריכה להיות האם לפנינו עסקה טובה או רעה".

אגמון־גונן דיברה במושב שעסק בעניין אישי בעסקאות של בעלי שליטה מול החברה. לצדה ישבה ה"קצפת" של המומחים בתחום, הרכב ששכר הטרחה המקובץ שהוא גובה הוא אולי הגבוה ביותר בכנס: עורכי הדין פרופ' יוסי גרוס, פיני רובין, ליפא מאיר, צבי פירון ואהוד סול מהרצוג־פוקס־נאמן, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ורו"ח ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת עורכי הדין.
אגמון־גונן, שופטת אקטיביסטית בדרך כלל, הפגינה הפעם גישה מתונה בשאלת העניין האישי: "התפקיד שלנו מצומצם. בית המשפט אינו הגוף המתאים לבחון עסקאות".

ביקורת חריפה על בית המשפט הכלכלי השמיע פרופ' פרוקצ'יה: "המחלקה הכלכלית הוקמה בהשראת הצלחת בית המשפט בדלוור, אלא שהמודל שם נתפס כבית משפט ייעודי לעסקים, ואילו המחלקה כאן, לפחות לפי שני פסקי הדין החשובים ביותר שלה (תדביק וכימצ'יינה־מכתשים אגן - מ"ג), היא בעיניי עוינת לעסקים ומטרפדת עסקאות חיוניות לחברה. הפרדיגמה של דלוור לא מתקיימת אצלנו. בפסק הדין של כימצ'יינה־מכתשים אגן נעשתה כל טעות שכתובה בספר".

פרוקצ'יה המשיך בקו של אגמון־גונן: "הרשות ניהלה 'ג'יהאד' כדי להכשיר כל מי שמתנגד לבעל השליטה - גם אם הוא מתנגד לו מטעמים לא ענייניים וסחטניים. לדעתי, בעל עניין אישי הוא כל מי שאינו פועל בתום לב לטובת החברה".
פיני רובין, ראש משרד גורניצקי, התנגד להרחבת העניין האישי והביא לדוגמה מקרה של נושה שהיה גם בעל מניות: "בנק לאומי היה בעל המניות השני בגודלו בחברה לישראל, והוא גם מעמיד אשראי לחברה. האם הוא יכול להצביע בעסקת ענק שבה החברה קונה מכליות במאות מיליוני דולרים?".

אגמון־גונן ציינה כי "הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' לאסור על עסקאות עם בעלי שליטה אלא אם כן קיבלו אישור ביהמ"ש היא לא נכונה מבחינה מוסדית, בלשון המעטה. העומס שייווצר יגדל וכאמור, ביהמ"ש איננו הגוף המתאים לבחינת עסקאות. הצעתי היא שבית המשפט יתמקד רק בעסקאות מהותיות; יצייד את ועדת הביקורת בסמכות לשפר את העסקה ויאפשר למוסדיים - שהם המומחים האמיתיים - להצביע באסיפה הכללית. בתנאים אלה יעבור הנטל אל המתנגד לעסקה, שיצטרך להוכיח את פסלותה בשל עניין אישי".
משה גורלי

גוף ביקורת על הפרקליטות: צריך כזה?
"הפרקליטות מעולם לא התנגדה לביקורת עליה"

"הפרקליטות מעולם לא אמרה שאין צורך בביקורת עליה, להפך: היא אמרה שיש צורך לעבות ולהעמיק אותה, אך לעשות זאת בדרך ראויה המתיישבת עם הדרך שבה עושים אותה היום", טען המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) יהושע למברגר, בפאנל שעסק בהקמת גוף ביקורת על הפרקליטות. למברגר טען כי "הצוות המקצועי שבחן את נושא הקמת גוף הביקורת הגיע למסקנה שיש כמה גופי ביקורת על הפרקליטות, והדלתות בפניהם פתוחות. הקמת מוסד נוסף בלי לבטל את אלה הקיימים זה פשוט לא לעניין".

עם זאת, למברגר הסכים כי "מבחינה מקצועית, יש להגדיל את ביקורת הרוחב ולהקים גוף מקצועי שירכז את כל הליכי הביקורת, כפי שקיים במשרד מבקר המדינה. לדעתי זו העמדה הנכונה והמאזנת".

עו"ד אביגדור פלדמן הגיב לדברים ואמר כי "עיקר הבעייתיות לא קיימת על מגרש הכדורגל עם הזרקורים, אלא בחדרי ההלבשה". פלדמן התייחס למצבים שבהם בית המשפט, עורכי הדין והציבור כלל אינם מודעים לקיומה של בעיה - למשל כאשר חומרים אינם מועברים לסנגורים. "כל המערכת הזו סמויה מן העין, וכשהיא מגיעה לידיעת ביהמ"ש הדבר נעשה בדרך כלל באופן אקראי. זה מה שמפחיד".

עו"ד איל רוזובסקי אמר כי "הטענה שמבקרים את הפרקליטות מכל כיוון אינה רצינית". לטענתו, גם כשבית המשפט מבקר את הפרקליטות, לא נעשית הפקת לקחים אמיתית. רוזובסקי הביא לדוגמה את פרשת הדסק הרוסי (זיכוי נאשמים מאשמה של הלבנת הון בבנק הפועלים - א"ק), שבה בית המשפט מתח בהחלטתו ביקורת נוקבת על התנהלות הפרקליטות, וזו הגיבה בהודעה לעיתונות כי למדינה יש השגות לגבי הכרעת בית המשפט. "זו תגובה מתריסה", אמר רוזובסקי וטען כי בעקבות פסק הדין מונה צוות שאמור לחקור את המקרה, אך דבר לא נעשה.

לכך הגיב למברגר במילים נחרצות, ואמר לעו"ד רוזובסקי כי "היית צריך לעשות שיעורי בית הרבה יותר טוב. אחת הדוגמאות המובהקות להפקת לקחים אמיתית היא פרשת הדסק. הוצאה חוברת של 50 עמודים, וכן הוצאו הנחיות חדשות למשטרה ולפרקליטות בעקבות הפרשה. הסתכלנו על עצמנו במראה ללא מורא".
אירית קוטונה

המשבר בשוק האג"ח: כולם אשמים
"הסדרי האג"ח אינם שקופים"

"לצערי, במצב של חדלות פירעון בשוק ההון, חוסר הרגולציה הוא עצום. המערכת צריכה להתאים את עצמה למצב זה", כך אמר עו"ד שלמה נס בפאנל שעסק במשבר בשוק האג"ח.

נס שלח חצי ביקורת לכל עבר: על חברי הכנסת הוא אמר כי "חלק מהצעות החוק שלהם פופוליסטיות. איפה היו כולם בפירוק אגרקסקו?"; אצל חברות הדירוג הוא טען ש"יש חוסר הבנה מוחלט. הן לא מבינות בכלל מה המשמעות של הליכי חדלות פירעון"; ועל הגופים המוסדיים טען כי "יש להם ניגודי עניינים בינם לבין עצמם".

גם על נציגויות בעלי האג"ח יש לעו"ד נס ביקורת. "הסמכות והאחריות שלהן לא ברורה". עם זאת, לנס יש גם פתרון: החוק. "יש דיני חדלות פירעון. צריך להחיל אותם על החברות".

בפאנל דיבר גם עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, הבעיה העיקרית בתחום החברות וחדלות הפירעון נובעת מכך ש"החברות מגיעות בשלב מאוחר מאוד להסדרים. כולם יודעים שהחברה תגיע לפירוק, התשואות מגיבות בהתאם, אבל אף אחד לא פונה להסדר. תקופת הביניים בעייתית מאוד. מי שנשאר מאחור ונפגע בסוף אלו בייחוד בעלי האג"ח. הבעיה השנייה היא שבניגוד למצב במדינות אחרות, (בישראל - א"ק) בעל השליטה נשאר ברוב המקרים שולט גם אחרי ההסדר. השאלה היא למה".

לדברי ליכט גם העובדה "שההסדרים אינם שקופים ואף אחד לא מבין מי קיבל מה" מהווה בעיה חמורה. הביקורת על המוסדיים לא חמקה גם מליכט: "יש איתם בעיות אינהרנטיות. אין להם תמריץ אמיתי בלמנוע חדלות פירעון. הם רוצים לברוח ולפעמים בורחים לפני. מי שנשאר, פשוט אין לו ברירה".

ליכט טוען כי יש לשים לב במקרה של חדלות פירעון כשבעל השליטה מזרים לחברה כספים. "היום, לפי חוק החברות, בעל שליטה שמנהל את החברה הוא כמו דירקטור והאחריות עליו היא כמו על דירקטור. כשהם מבקשים פטור מאחריות, יש לזה ערך רב; ואם לפטור יש ערך כלכלי, אנחנו רוצים שהדבר יהיה שקוף שלא נרגיש שהם עושים טובה למישהו כשהם מזרימים כספים לחברה".
אירית קוטונה

הטלת אחריות בידי מבקר המדינה: המופע של לינדנשטראוס
"כולם רוצים להשתיק את המבקר"

"יש לציבור אמון מלא במבקר", התריס מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס לקול תשואות הקהל. "השחיתות של היום לא התאימה לביקורת של פעם והיינו צריכים לעדכן אותה. אומרים שאנחנו כידון. נכון כידון. בלי כידון לא תהיה דמוקרטיה. היום כולם רוצים להשתיק את מבקר המדינה. לא את היועץ המשפטי לממשלה".

נושא המושב היה הטלת אחריות בידי מבקר המדינה ולינדנשטראוס הצדיק את סמכותו זו: "ככל שהמחדל כבד יותר, כן ניטה להטיל אחריות אישית. לא הש.ג. אשם אלא מי שנמצא בראש הפירמידה. הטלת האחריות הופכת את הביקורת לאפקטיבית יותר. זהו הליך חמור במיוחד ואינו דבר שבשגרה".

דו"ח השריפה בכרמל עתיד להתפרסם בתוך שבועיים־שלושה ומי שצפויים, לפי הפרסומים, לחטוף דו"ח אחריות אישית הם שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ. פרופ' אריאל בנדור, שמייצג את שטייניץ, שלל את סמכות המבקר להטיל אחריות אישית: "מדובר באחריות משפטית. מי שמוסמך להטיל אחריות הוא היועץ המשפטי לממשלה ומי שנפגע יכול לפנות לבית המשפט".

ראשי מחוז ירושלים עו"ד אשר אקסלרוד היה בוטה יותר: "המבקר הפך גוף מתחרה למשטרה, לפרקליטות ואפילו לבתי המשפט. לא ייתכן שבכל פרשה פופולרית ופופוליסטית, המבקר הופך מיד לחוקר, תובע, שופט וחורץ דין".

ראש מחוז תל אביב עו"ד אפי נווה טען כי "אנו מאבדים פרופורציות בעניין. למה להיעצר בשר הפנים הנוכחי, מה עם שרים קודמים? מדובר במחדל מתמשך".
משה גורלי