האם האף באמת מתארך כשמשקרים?

פינוקיו היקר,
אתה בטח חושב שזו אשמתך. ואתה לא לגמרי טועה. הקישור הברור והמיידי בין שקרים גסים לאפים ארוכים מגיע ישירות מדמיונו הקודח של קארלו לורנציני שפרסם ב־1883, תחת שם העט קארלו קולודי, את הרפתקאותיה של המריונטה הקסומה. ליתר דיוק, הוא מגיע מרגע מסוים אחד בסיפור.
כשהפיה התכולה שואלת את פינוקיו היכן כספו, הוא נשמר מלספר לה את האמת. אולי כי בפעם הקודמת שהוא עשה זאת השועל והחתול ניסו לשדוד אותו (ובגרסה הראשונה, הקודרת והקצרה יותר של הסיפור, אף הוציאו אותו להורג בתלייה). ובעוד הוא מסתבך בשרשרת שקרים שנעשית מגוחכת ממשפט למשפט, אפו מתארך לממדי ענק.
פינוקיו . הפיה מסבירה לו מדוע. שקרים, היא אומרת, נחלקים לשני סוגים: שקרים עם אף ארוך ושקרים עם רגליים קצרות. והנמשל ברור: שקריו התמימים של פינוקיו, בעלי האף הארוך, נראים מגוחכים מהרגע הראשון, אבל גם השקרים בעלי הרגליים הקצרות, שנראים בסדר בהתחלה, לא מגיעים רחוק לפני שהאמת מדביקה אותם. קולודי מזכיר רק עוד פעם אחת את העניין הזה, כשפינוקיו מתחיל לשקר, חש בחוטמו וחוזר בו מיד.
מה שרבים שוכחים זה שאפו של פינוקיו מתארך בספר גם ללא שום קשר לשקרים. כשג'פטו רק מתחיל לגלף את בול העץ השובב, האף המגולף מתארך ללא שליטה. כשפינוקיו הרעב מגלה שהסיר המבעבע שאליו הוא שולח את ידו אינו סיר אמיתי אלא רק ציור, אפו שוב מתארך, בתמיהה.
בכלל, הספר כולו רווי חוטמים. לאורך הסיפור דמויות שונות מושכות באפו של פינוקיו; הוא עצמו בועט באפו של ג'פטו, שחבט קודם באפו של הנגר שנתן לו את בול העץ (ידיד המכונה "מאסטרו דובדבני", על שום אפו האדום והעגול); ואפילו העורב שניגש לערוך בפינוקיו בדיקה רפואית בודק, מיד לאחר הדופק, את חוטמו.
אז איך קטע שולי אחד הפך לסמלו של פינוקיו? אולי כי הוא באמת כתוב נהדר. ואולי כי הנפש האנושית שנמשכת לכל אזכור של איברים נוקשים שמתארכים. אבל יכול גם להיות שקולודי עלה על תופעה גופנית, אמיתית לגמרי, שמתרחשת כשאנו משקרים.
ידוע שאנשים נוגעים באפם בתכיפות גבוהה יותר כשהם משקרים. פעם חשבו שהבדאים פשוט מחפשים לעשות משהו עם הידיים, או שמדובר בחוסר מנוחה שנובע מרגשי אשם, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים שמשהו באמת מתרחש שם: בזמן שאנו משקרים זרימת הדם שלנו משתנה, והרקמות באזור האף והעיניים מתחממות ומתנפחות.
קולודי בטח היה מופתע לגלות שכשאנו משקרים, האף שלנו באמת גדל. מיקרוסקופית, אמנם, אך מספיק כדי להתחיל לגרד.